בתקופה האחרונה עולם המוסיקה סוער עקב תזכיר חוק (טיוטה ראשונה של הצעת חוק) שפרסם משרד המשפטים לפיו יוקם תאגיד ממשלתי שינהל באופן מרוכז את זכויות היוצרים והמבצעים בגין השמעת שירים בפומבי, ותבוטל חובת תשלום התמלוגים על עסקים שאין בהם יותר משישה לקוחות בו זמנית.
בין המתנגדים לתזכיר החוק בלטו במיוחד היוצרים הישראלים מתי כספי ודורון מדלי, כאשר דורון מדלי אף התריע כי אם החוק יעבור - יפסיק ליצור.

ניסיון הממשלה למצוא פתרון למצב השורר כיום בכל הנוגע לגביית התמלוגים עבור השמעת מוסיקה בישראל אינו מפתיע ומבורך בהחלט, שכן המצב הקיים היום צריך להשתנות.

עסק המשמיע כיום מוסיקה חייב להסדיר את הרישיון לכך מול מספר גופים שונים כשכל אחד מהגופים הללו מחזיק בזכויות אחרות בנוגע לאותם שירים. לא כולם יודעים אך שיר אחד מגלם בחובו זכויות שונות ורבות שכולן מוגנות - זכויות יוצרי השיר (כותב, מלחין, מעבד), זכויות ההשמעה הפומבית של השיר (בהנחה ומדובר בשיר שהוקלט וקובע בתקליט) וזכויותיו של מי שביצע את השיר (הזמר והנגנים). כמובן שיתכן כי יותר מאדם אחד מחזיק בכל אחת מהזכויות האמורות (כאשר מספר אנשים כתבו שיר, הלחינו אותו, ביצעו אותו וכיוצ"ב). משכך פועלים כיום בישראל מספר גופים כשכל אחד מהם מעניק רישיונות עבור שימוש בזכויות שונות - הקשורות כולן להשמעה של אותו שיר.

ניקח לדוגמה עסק שמעוניין להשמיע שיר אחד בפומבי: בהנחה שמדובר בשיר המוגן בזכויות יוצרים (וזהו המצב לגבי אחוז כמעט מוחלט מהשירים), עליו להשיג רישיון שימוש מאקו"ם (המנהל את זכויות יוצרי השיר), מגוף בשם הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ או מגוף בשם הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ (שני גופים המנהלים את זכויות המוסיקה המוקלטת לאחר שהיא הופקה והוקלטה) ומגופים בשם עילם ואשכולות (המנהלים את זכויות המבצעים של השיר). כמובן שהסיכוי שבעל העסק ידע זאת ללא ייעוץ משפטי, נראה נמוך ביותר.
המבנה המסורבל של גביית תמלוגים עבור השמעת שירים הובילה לכך שעסקים רבים אינם משלמים תגמולים עבור השמעת מוסיקה, לעיתים שלא במודע, או שהינם משלמים רק לחלק מהגופים הנ"ל.
מכיוון שאין כיום גביה משותפת של כל הגופים הללו, יוזמת הממשלה לשנות את המצב הקיים כך שהרישיון עבור השמעה והצגה של יצירות מוזיקליות ינוהל בידי תאגיד יחיד היא טובה ומבורכת, לפחות בהיבט זה.
קשה להעריך כבר עכשיו אם תזכיר החוק יעשיר בסופו של דבר את קופת התגמולים עבור השמעת שירים או לא. מצד אחד התזכיר מציע לבטל את חובת התגמולים על עסקים מסוימים שמשמיעים מוסיקה פומבית ואין בהם יותר משישה לקוחות במקביל – מה שיקטין את מספר העסקים העשויים לחוב בתשלום התגמולים. מנגד, העובדה כי הסדרת הרישיון תהיה נוחה, ברורה ותתבצע מול גוף אחד, עשויה להגדיל את סכומי התגמולים המתקבלים. יתכן כי השאלה האם תזכיר החוק ייטיב מבחינה כספית עם בעלי הזכויות בשירים או לא תוכרע בסופו של יום לפי מידת האכיפה שהגוף שיוקם יפעיל כלפי מי שחב בחובת רישיון.
בכל מקרה, בין אם תזכיר החוק הנוכחי יבשיל להצעת חוק או לא, המצב העכשווי צריך להשתנות.

הכותבת היא עורכת דין במחלקת הקניין הרוחני במשרד ש. פרידמן ושות' ובמסגרת עבודתה מייצגת בין השאר חברות בהסדרת רישיונות השמעת מוסיקה פומבית ובסכסוכים המתעוררים בעניין זה.

* אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.