רבקה שורץ, משרד עו״ד וגישור

גירושין, ירושה, אחריות הורית - הרגעים הכי טעונים בחיי משפחה הם גם המורכבים ביותר מבחינה משפטית והלכתית גם יחד. רבקה שורץ, משרד עו״ד וגישור, הוא משרד בוטיק המתמקד בליווי משפחות בדיוק ברגעים האלה, בדיני משפחה, מעמד אישי, ירושה ובתי הדין הרבניים. מאז הקמתו ביסס המשרד מוניטין בניהול הליכים בעלי מורכבות משפטית והלכתית, ובהובלת תיקים עקרוניים אשר תרמו להתפתחות דיני המשפחה והמעמד האישי בישראל.

ייחודו של המשרד טמון בשילוב שבין המשפט האזרחי, הדין הדתי והבנה מעמיקה של המציאות החברתית והקהילתית שבה מתנהלים סכסוכי משפחה.

במהלך השנים פיתח המשרד טיעונים משפטיים והלכתיים חדשניים, אשר אומצו בפסיקת בתי הדין הרבניים ובבתי המשפט ותרמו להתפתחות הדין בסוגיות עקרוניות בדיני המשפחה והמעמד האישי.

שילוב בין שתי מערכות דין

היכרות מעמיקה עם שתי מערכות הדין מאפשרת למשרד לזהות את מוקדי המחלוקת כבר בשלבים הראשונים של ההליך, לגבש אסטרטגיה המותאמת לא רק לדין אלא גם למציאות חייו של הלקוח, ולנווט במיומנות בין ההליכים המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים.

לצד הבקיאות המשפטית וההלכתית, מקפיד המשרד על ליווי אישי וצמוד לאורך כל ההליך - מתוך הבנה כי הליכים בדיני משפחה הם מהרגישים והמורכבים ביותר בחיי אדם. המשרד מעניק ללקוחותיו זמינות גבוהה, עדכונים שוטפים ותחושת ביטחון גם ברגעים המאתגרים ביותר, מתוך אמונה ששיתוף פעולה הדוק בין עורך הדין ללקוח הוא המפתח להשגת התוצאה הנכונה.

תחומי עיסוק

המשרד מעניק ייצוג בכל תחומי דיני המשפחה והמעמד האישי, ובהם גירושין, אחריות הורית, מזונות, חלוקת רכוש, כתובה, ירושות וצוואות, הליכים בין־לאומיים, גישור ותיקים המשלבים סוגיות רפואיות, נפשיות והלכתיות. תפיסת עולמו של המשרד מתמצה במשפט המלווה אותו מיום הקמתו, ״להפוך כל ׳לא׳ ל׳כן׳״, לא כסיסמה, אלא כתפיסת עבודה המבקשת למצוא פתרון גם במצבים שבהם נדמה כי מוצו כל האפשרויות.

אודות עו״ד רבקה שורץ

עו״ד רבקה שורץ צמחה ופועלת מתוך החברה החרדית, ומביאה עמה הבנה עמוקה של המורכבויות החברתיות, הקהילתיות וההלכתיות המלוות סכסוכי משפחה. הבנה זו, לצד הכשרה משפטית מוצקה, עומדת בבסיס דרכה המקצועית: היא בעלת תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מהקריה האקדמית אונו ותואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ואת התמחותה עשתה בפרקליטות המדינה, במחלקה הפלילית. משילוב זה בין הכשרה עיונית מדוקדקת להיכרות בלתי אמצעית עם החיים בשטח, נבנתה גישתה כעורכת דין - וגם כמרצה דרך קבע בכנסים מקצועיים ובהשתלמויות בתחומי דיני המשפחה, בתי הדין הרבניים, משפט עברי ואתיקה מקצועית. בעבר שימשה עו״ד שורץ גם כחברת סגל חוץ בקריה האקדמית אונו.

עו״ד רבקה שורץ נמנית עם עורכות הדין הבולטות בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי, ומזוהה עם ניהול הליכים עקרוניים המצויים בנקודת המפגש שבין המשפט האזרחי, הדין האישי וההלכה. עשייתה המקצועית מתאפיינת באיתור סוגיות מורכבות ותקדימיות, שבהן הדין הקיים אינו מספק תמיד מענה שלם למצוקתם של בעלי הדין, ובגיבוש טיעונים משפטיים והלכתיים מתוך מחויבות להשגת הפתרון הנכון עבור הלקוח, תוך ראיית התמונה הרחבה ובכלל זה השלכות ההליך על התא המשפחתי. גישתה המקצועית משלבת חתירה לפתרונות מוסכמים מקום שבו הם משרתים את טובת הלקוח, לצד עמידה נחושה על זכויותיו כאשר הדבר מתחייב. גם במקרים שבהם נדמה כי אין תשובה משפטית ברורה, היא פועלת לגבש מענה המותאם לנסיבותיו הייחודיות של הלקוח, ולעיתים מניח תשתית להתמודדות עם סוגיות דומות בעתיד.

פעילות ציבורית ומקצועית

לצד פעילותה המקצועית הענפה, פועלת עו״ד שורץ לאורך שנים בזירה הציבורית והמקצועית לקידום השיח בדיני המשפחה ולחיזוק מעמדם של בתי הדין הרבניים. עו״ד שורץ מופיעה בקביעות בתקשורת, מרצה בכנסים מקצועיים, משתתפת בפאנלים ובכתבי עת מקצועיים ובפודקאסטים, ויזמה ערוץ ייעודי לניתוח פסקי דין וגיבוש תובנות יישומיות לעורכי דין ולעוסקים בתחום. פעילותה זו משלבת גם קידום מתמיד של האתיקה המקצועית בקרב עורכי הדין העוסקים בתחום.

עו״ד שורץ מכהנת בוועדת בתי הדין הרבניים של לשכת עורכי הדין הארצית, וכן כיושבת ראש ועדת קידום מעמד האישה במחוז ירושלים. בעבר כיהנה כסגנית יו״ר ועד מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין, כיושבת ראש ועדת בתי הדין הרבניים במחוז ירושלים וכחברה בוועדת האתיקה של מחוז ירושלים. בנוסף כיהנה כחברת דירקטוריון במוריה חל״פ ירושלים וחל״פ ביתר עילית וחברת הנהלה בזק״א.

בשנת 2018 השתתפה עו״ד שורץ במשלחת מטעם משרד התפוצות וארגון ״גשר״ לקליפורניה, לקידום הקשר בין יהדות ישראל ליהדות צפון אמריקה.

מתוך אמונה שאיש לא צריך לשאת פגיעה בשתיקה, ייסדה עו״ד שורץ את ארגון ״מן המיצר״ - מענה משפטי וליווי אישי לנפגעות ולנפגעי עבירות מין בחברה החרדית, בתקופה שבה הנושא כמעט לא נדון בפומבי. הארגון נמנה עם היוזמות הראשונות שפרצו את הדממה והעמיקו את השיח הציבורי בנושא בתוך הקהילה.

הליכים בולטים

בין ההליכים הבולטים שנוהלו במשרד:
• ילד שנולד בעקבות השתלת רחם ותרומת זרע העמיד את בית הדין בפני שאלה שטרם נשאלה: מיהם הוריו ההלכתיים והאזרחיים? ייצוג בתיק ראשון מסוגו זה הציף שאלות עקרוניות בדבר הורות, מעמד אישי והשלכות רפואיות והלכתיות.

• כשמידע רפואי מוסתר טרם הנישואין הופך את הזוגיות עצמה לשאלה של מקח טעות - ניהול הליך עקרוני בסוגיה זו, שהוביל להכרעה עקרונית בסוגיות חובת הגילוי והזכאות לכתובה.

• כאשר מחלת נפש של אחד מבני הזוג הפכה את כשרות הגט לשאלה הלכתית מורכבת - ייצוג בהליך עגינות שהוביל, לאחר מאבק משפטי והלכתי ממושך, לכפיית גט, מאסר ולשחרורה של האישה מעגינותה.

• כשהורה משנה את אורח חייו והמשפחה נקרעת בין זהות דתית, מסגרת חינוכית והמשך הקשר עם הילדים - ייצוג בהליכים מורכבים אלה, תוך גיבוש פתרונות משפטיים במפגש שבין חופש הדת, חופש הבחירה, טובת הילד והדין האישי.

• ייצוג בהליכים עקרוניים בתחום הרכוש, אשר עסקו בגבולות תחולתה של דוקטרינת השיתוף הספציפי ובאיזון שבין זכות הקניין לבין התא המשפחתי, תוך שילוב בין המשפט האזרחי, הדין האישי ועקרונות המשפט העברי.

• ייצוג בהליכים בין־לאומיים מורכבים, הכוללים שאלות של סמכות שיפוט, חטיפת ילדים, מעמד אישי והכרעות חוצות גבולות.

• במשפחות מרובות ילדים, כמקובל בחברה החרדית, הליך ירושה אחד יכול לגעת בעשרות יורשים בבת אחת - ייצוג בהליכי ירושה מורכבים אלה, ובכלל זה בסוגיות שעסקו במתח שבין חוק הירושה לבין דיני ההורשה על פי ההלכה, ובבניית פתרונות המכבדים את שתי מערכות הדין ואת שלמות המשפחה.

• ייצוג בהליך עקרוני שבו קיבל בית הדין הרבני את עמדת המשרד כי זכויות סוציאליות שנצברו מעבודת האישה אינן בנות איזון, מקום שבו היא נשאה לבדה בנטל הפרנסה לאורך השנים בעוד האיש נמנע מעבודה ללא הצדקה, מכוח העיקרון ההלכתי ״מעשה ידיה שלה״.

• ייצוג בתיק עקרוני בסוגיית ניכור הורי - מהתופעות המייסרות והקשות ביותר להוכחה בהליך משפטי, שבו ילד מנוכר מהורה בהדרגה עד שהקשר ביניהם נמחק כמעט לחלוטין. המשרד נדרש להבחנה חדה בין ניתוק מוצדק לבין ניכור מכוון, וגיבש אסטרטגיה משפטית שהצליחה להשיב קשר שנראה אבוד.

• יצוג בערעור תקדימי בשאלת גבולות הסמכות בין בתי הדין הרבניים לבית המשפט לנוער. פסק הדין קבע כי הליכי הגנה מכוח חוק הנוער אינם נחסמים בשל הליך קודם בבית הדין הרבני, גם כאשר עניינם באותה משפחה.

המכנה המשותף להליכים אלה הוא חתירה עקבית לפיתוח מענה משפטי בסוגיות שבהן הדין טרם סיפק תשובה ברורה, תוך שילוב בין המשפט הישראלי, הדין האישי והמציאות החברתית המשתנה.

תפיסת עולמו של המשרד נשענת על ההבנה כי בדיני משפחה פסק דין אינו השורה האחרונה, אלא השורה הראשונה של החיים שאחרי - הפרק הבא בחיי המשפחה - פרק שממשיך להתקיים בתוך המציאות התרבותית והקהילתית שבה חיה המשפחה. מתוך כך, כל אסטרטגיה משפטית נבנית לא רק כדי להשיג את התוצאה המשפטית המבוקשת, אלא כדי לאפשר ללקוח לפתוח את הפרק הבא ביציבות, בוודאות ובכבוד - בתוך העולם שהוא חלק ממנו.