פורום עורכי הדין "DUN'S 100" של דן אנד ברדסטריט ישראל התכנס היום (ב') במעמד צמרת עורכי הדין מהפירמות המובילות בישראל, לדיון מעמיק על תמונת המצב בענף המשפט ועל סוגיות מרכזיות המאפיינות את הזירה העסקית והמשפטית בישראל, ובסיומו נחשף הדירוג השנתי של משרד עורכי הדין: דירוג פירמות עורכי הדין DUN'S 100 לשנת 2016.

הדירוג משקף את התמורות שחלו בענף עריכת הדין בשנה החולפת, ובעיקר את תוצאות "קדחת המיזוגים" שדבקה במשרדים - מיזוגים משמעותיים ששינו מעט את תמונת השוק. כך, בעקבות שני מהלכי מיזוג משמעותיים שבוצעו בתחילת 2016, נכנס משרד ארדינסט-בן נתן-טולידאנו ושות' לראשונה לדירוג 20 הגדולים, ומדורג במקום ה-14, לאחר קפיצה משמעותית מהמקום ה-21 בשנה שעברה; ומשרד יהודה רוה ושות' נדחק מדירוג 20 הגדולים ומדורג השנה במקום ה-22.

 

המהלכים שהקפיצו את משרד ארדינסט למעלה היו קליטת מחלקת המיזוגים והרכישות לשעבר של משרד צלרמאיר-פילוסוף בראשות עו"ד דוני טולידאנו שהתפרק, וכן מחלקת מימון הפרויקט של תדמור ושות' בראשות פרופ' יובל לוי ושות' במלואה.

בחודש שעבר ביצע משרד ארדינסט מהלך צמיחה נוסף, כאשר צירף לשורותיו את משרד עורכי הדין קליר-בנימיני ושות', הכולל את שני מייסדי המשרד, עו"ד רענן קליר ועו"ד אלון בנימיני; את עו"ד הגר גורי, שותפה במשרד; וכן 4 עורכי דין שכירים.

ואם חוזרים לעשירייה הראשונה בדירוג, בראש הטבלה ממשיכים המשרדים הגדולים להילחם על הבכורה: משרד הרצוג-פוקס-נאמן בראשות עו"ד מאיר לינזן, שכבש בחזרה את הפסגה לפני כ-3 שנים (לאחר מספר שנים שהודח ממנה), עומד גם השנה בראש הדירוג - זו השנה השלישית ברציפות.

על המקום השני ממשיכה לשמור פירמת עורכי הדין מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל. בראשית השנה קלט משרד מיתר-ליקוורניק אל שורותיו את עו"ד אייל רוזובסקי, מבכירי הליטיגטורים בארץ, יחד עם 20 אנשי מחלקת הליטיגציה של פירמת צלרמאיר-פילוסוף שהתפרקה - והפירמה ממשיכה לשמר את מעמדה בראש מצעד פירמות הענק בישראל. את השלישייה הראשונה סוגר משרד גולדפרב-זליגמן ושות'.

במקום הרביעי והחמישי בדירוג חלה תזוזה קלה: משרד פישר בכר-חן-וול-אוריון ושות' עלה למקום הרביעי, בעיקר בשל גידול במחלקות הקיימות והקמת מחלקת כינוסים ופירוקים חדשה; ומשרד מ. פירון ושות', שמיזגו אליהם לאחרונה את משרד תמר גולן המתמחה בדיני עבודה, דווקא ירד מהמקום הרביעי לחמישי, חרף המיזוג.

בהמשך הטבלה, משרד יגאל ארנון ושות' שומר על המקום השישי; ומשרד גורניצקי טיפס השנה מהמקום השמיני למקום השביעי על חשבון משרד גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג ושות' שירדו למקום השמיני.

עוד משרד שרשם עלייה בדירוג בעקבות מיזוג הוא משרד עורכי הדין נשיץ-ברנדס, שטיפס ממקום 11 למקום 9, בעקבות צירוף כ-20 עורכי דין מהאגף המסחרי ממשרד הרמן-מקוב במארס 2016, וזאת על חשבון משרד ש. הורוביץ, שירדו ממקום 9 למקום 10.

חציית הרף של 200 עורכי דין

שלושת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל חצו בשנים האחרונות את רף 200 עורכי הדין המועסקים בהם. משרדי הענק הללו (במונחים ישראליים) נולדו על רקע מגמה שכבשה את שוק עורכי הדין בשנים האחרונות - מגמת המיזוגים ואף מגה-מיזוגים.

אחד מאותם "מגה-מיזוגים", שנחשב בשנת 2011 למיזוג הגדול ביותר בהיסטוריה של ענף עריכת הדין, היה המיזוג בין המשרדים גולדפרב וזליגמן. ואולם, בשנים האחרונות התקיימו לא מעט מיזוגים קטנים יותר, בינוניים, שאף להם הייתה השפעה משמעותית על המשק.

ביולי אשתקד חשף "גלובס" מגעים מתקדמים שהתקיימו בן משרד נשיץ-ברנדס-אמיר, שבו מועסקים כ-165 עורכי דין, לבין משרד עו"ד שבלת, המעסיק כ-145 עורכי דין, למיזוג ביניהם. המיזוג, אילו היה יוצא אל הפועל, היה אמור ליצור את הפירמה הגדולה ביותר בשוק עריכת הדין - פירמה שתעסיק יותר מ-300 עורכי דין. המגעים הבשילו לטיוטות הסכמי מיזוג שהחליפו ידיים, אך לבסוף לא יצא המיזוג לפועל.

לדברי אפרת שגב, סמנכ"ל פיתוח עיסקי בדן אנד ברדסטריט, "ניכר כי המשרדים הגדולים ממשיכים כל העת לאתר מנועי צמיחה ולהרחיב את סל השירותים שהם מציעים ללקוחותיהם. השנה החולפת התאפיינה במעברים של שותפים בכירים בין המשרדים הגדולים לטובת הקמת מחלקות ייעודיות, המאפשרות להם לבצע כניסה לתחומים חדשים, תוך התבססות על מוקדי ידע קיימים.

"נראה כי האתגר הבא העומד בפני המשרדים הגדולים הוא שכלול היכולות שלהם, באופן שיאפשר מתן שירות איכותי ללקוחותיהם ברמה הלוקלית והגלובלית, תוך ראייה כוללת ואינטגרציה נכונה של כלל תחומי הפעילות בפירמה".

ירידה ביחס עורך דין-תושב

לצד השינויים המבניים בענף, במסגרת הפורום הוצגו נתוני מאקרו על ענף עריכת הדין בישראל. מהנתונים עולה כי למרות שישראל הפכה לשיאנית עולמית בהיקף מספר עורכי הדין ביחס לאוכלוסייה, נכון לשנת 2016 על כל 100 אלף תושבים בישראל ישנם 684 עורכי דין - נתון המשקף ירידה ביחס עורכי דין-תושבים.

על-פי הנתונים, בשנה האחרונה חלה ירידה של כ- 20% בכמות עורכי הדין שהוסמכו בשנה האחרונה. על הרקע הזה, ניתן לשאול האם צודקים המתמחים שניגשו השנה למבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין בטענתם, כי המבחנים נוסחו באופן בעייתי במטרה להכשיל אותם; והאם הפתרון לבעיית "הצפת המקצוע" בפתח. אם לשפוט על-פי ניסיון העבר, כנראה שהתשובה לשתי השאלות הללו שלילית.

 

 

לגלריית תמונות מהפורום לחצו כאן