המשפט הזה מסכם יותר מכל את הראיה המקצועית ואת דרכי בשלושת העשורים האחרונים.
שמי דנה דרזנין אני עורכת דין מאז 1995, מגשרת כ - 24 שנים ועוסקת ב"גירושין בשיתוף פעולה" מזה 17 שנים.
את דרכי המקצועית התחלתי דווקא מהמקום ההפוך לחלוטין - באולמות בתי המשפט, כעורכת דין ליטיגטורית בתחום האזרחי-מסחרי ומהר מאוד בדיני משפחה וירושה.
ניהלתי תיקים מורכבים וקשים, שכללו הברחות רכוש, אלימות, צווי הגנה, עיקולים, חקירות נגדיות ומאבקים משפטיים ארוכים. הכרתי מקרוב את כוחו של המשפט אבל גם היכרתי היטב את המחיר היקר שהוא גובה מהמתדיינים. עם השנים הבנתי, שבסכסוכים משפחתיים, גם כשצד אחד "מנצח" משפטית, כל המשפחה משלמת את המחיר - בני הזוג, הילדים, המשפחה הרחבה והדורות הבאים.
ההבנה הזו הובילה אותי לשנות את הדרך בה אני מייצגת את רוב לקוחותיי ולשינוי המקצועי הגדול בחיי - עברתי מהתמקדות במלחמות והתנגחות משפטית להתמקדות בפתרון, במניעה ובהגעה להסכמות.
ממשפט של הכרעה למשפט של אפשרויות
לא עזבתי את עולם המשפט, דווקא ההיפך. לקחתי איתי את כל מה שלמדתי ממנו - את היכולת לזהות סיכונים, את ההבנה והשליטה בחוק ובפסיקה, את השליטה בניהול משא ומתן, את ההבנה בבניית אסטרטגיה ואת היכולת להתמודד עם מצבים מורכבים. לכל אלה הוספתי כלים של גישור, גירושין בשיתוף פעולה, הבנה רגשית, אינטליגנציה רגשית, רגישות וראייה מערכתית של כלל המשפחה ולא רק האדם שיושב מולי. זה השילוב שאני מביאה היום לעבודה שלי.
אני מייצגת, מגשרת ומנהלת משאים ומתנים בסכסוכי משפחה, גירושין, ירושה והעברה בין־דורית. אני פוגשת אנשים דווקא ברגעים שבהם החיים שלהם משתנים, לעיתים מתפרקים, ואני עוזרת להם לעבור את המשבר הזה באופן שישאיר להם עתיד חיובי יותר.
לראות את האדם שמאחורי התיק
מבחינתי, תפקידו של עורך הדין אינו מסתיים רק בהבנה של מה אומר החוק או הפסיקה. השאלה החשובה לא פחות היא: מה נכון לאדם שמאחורי הסכסוך?
אחד הדברים שאני אוהבת בעבודה שלי הוא השילוב בין הכלים המקצועיים שצברתי לאורך השנים. הם באים לידי ביטוי גם כשאני יושבת עם בני זוג שמבקשים לערוך צוואה, גם כשאני מחתימה על ייפוי כוח מתמשך וגם כשבעלי ואני עוסקים בתכנון ובהעברה בינדורית - לקוחות עם חברות ונכסים שיש צורך לתכנן איך יעברו לדור הבא. כי גם שם, מתחת למסמכים המשפטיים, נמצאים אנשים, מערכות יחסים, חששות, ציפיות, אכזבות ולעיתים גם קונפליקטים שלא נאמרו בקול.
המומחיות שלי היא לא רק לפתור סכסוכים - אלא גם אם ניתן - למנוע אותם
המומחיות שלי היא לסייע לאנשים לפתור סכסוכים מחוץ לבית המשפט, ובעיקר - אם ניתן - לזהות ולמנוע את הסלמתם של סכסוכים מראש. אני בעלת תואר שני במשפטים בגישור ויישוב סכסוכים מבר אילן ותזה על ה"גירושין בשיתוף פעולה". אני פוגשת לקוחות שמגיעים אליי אחרי שהבינו שמאבק משפטי עלול להחריף את הפגיעה במשפחה, והם מבקשים לבחון אפשרות אחרת - דרך שמבוססת על דיאלוג, משא ומתן והגעה להסכמות.
המטרה שלי אינה להשיג ״ניצחון משפטי״ בכל מחיר, אלא להביא להסכמות יציבות, שיאפשרו לצדדים להמשיך בחייהם, לצמצם את הפגיעה בהם וביתר בני המשפחה ולשמור, ככל שניתן, על היחסים המשפחתיים. זה חשוב במיוחד כאשר יש ילדי, כי בני זוג יכולים להתגרש, אבל הם יישארו הורים והקשר המשפחתי ביניהם ישמר שנים רבות - בר מצווה, חתונה, לידה.
הבחירה המקצועית שהפכה גם לבחירה אישית
המעבר מליטיגציה לעולם פתרון הסכסוכים בהסכמה היה הצעד המשמעותי והמאתגר ביותר בקריירה שלי. בדיעבד, אני מבינה שזו לא הייתה רק החלטה מקצועית - זו הייתה גם בחירה בזהות האישית שלי. אהבתי את עולם עריכת הדין, אבל חיפשתי דרך לעסוק בו באופן שמאפשר לא רק להכריע - אלא גם לתקן, למנוע וליצור.
הרגעים המשמעותיים ביותר עבורי הם אלה שבהם אנשים מגיעים כשהם משוכנעים שהדרך היחידה שלהם היא מלחמה, ובמהלך התהליך מתחילים להבין שאפשר וכדאי לבחור אחרת.
אפשר להיפרד מבלי לאבד את עצמך ואפשר להגן על עצמך מבלי להרוס את הצד השני ואפשר לעבור את המשבר מבלי לתת לו להגדיר את שאר החיים.
מיהם האנשים שהשפיעו על חייך והערכים שמנחים אותך?
אמי, רינה רוזנטל, גידלה אותי ואת שני אחיי לבדה לאחר שאבי נפטר. היא נאלצה להתמודד עם אובדן, עם אתגרי פרנסה ועם גידול ילדים ודאגה שמותו לא יגדיר את חיינו. סבתי אדית לימדה אותי שטוב לב ומעשים טובים הם הדברים החשובים באמת ואני מגלה שהשיעור הזה משפיע גם על הבחירות המקצועיות והאישיות שלי - על האנשים שאני בוחרת להכניס לחיי ועל הדרך שבה אני רוצה לעבוד.
שותפות מקצועית בתוך המשפחה – כשערכים עוברים מדור לדור
בעלי, עו״ד נדב דרזנין ואני משתפים פעולה מקצועית, מה שמאפשר לי לספק מעטפת משפטית רחבה גם בתיקים מורכבים, הכוללים היבטים כלכליים, עסקיים או בנדל״ן.
גם ילדינו כבר נמצאים בעולם המשפט: בתנו, עו״ד אור פיקסלר ־ דרזנין, עוסקת בליטיגציה אזרחית ־ מסחרית במשרד, ובננו אופק דרזנין לומד לקראת בחינות הלשכה ושניהם ממשיכים את דרכנו המקצועית.
משפט, הוראה וכתיבה
לצד העבודה עם לקוחות, אני מרצה מן החוץ בתואר השני במשפטים באוניברסיטת בר־אילן, מלמדת ומעבירה הכשרות בתחום הגירושין בשיתוף פעולה, בין היתר במסגרת לשכת עורכי הדין ובמסגרות מקצועיות נוספות.
אני גם כותבת, מארגנת כנסים ועוסקת בקידום שיח מקצועי סביב משפט, משפחה ויישוב סכסוכים.
מבחינתי, הוראה וכתיבה הן דרך להמשיך את אותה שליחות גם מעבר לחדר הגישור ולחדר הישיבות - להשפיע על האופן שבו אנשי מקצוע ואנשים בכלל חושבים על קונפליקט.
ומה את עושה מחוץ לשעות העבודה?
בשנים האחרונות גיליתי אהבה גדולה - הצילום האמנותי. אני מצלמת הן בארץ והן בעולם. נסעתי למסע צילום להודו ולפסטיבל המסיכות בוונציה והצילומים שלי תלויים היום במשרד.
האמת שיש משהו בצילום שמתחבר באופן עמוק אלי ואפילו לעבודה שלי. הצילום מחייב אותי לעצור, להתבונן, לראות על מה אני בוחרת לשים את הפוקוס וגם מה נמצא מחוצה לו. הוא מאפשר לי לזהות רבדים ולראות את מה שלא תמיד רואים במבט ראשון. נותן לי לאבד את עצמי ולהתמסר טוטאלית כשאני מצלמת. במובן מסוים, הצילום גם החזיר אותי לאהבת הילדות שלי - הציור.
החיבור בין הצילום לעבודה המקצועית שלי אף הוליד תערוכה ששמה ״רואות את הקול - צלמות אומרות לא לאלימות במשפחה״, הכוללת 16 צילומים המשולבים בשירים ישראליים מוכרים, במטרה להמחיש את תופעת האלימות השקופה. התערוכה נודדת כבר מספר שנים והוצגה, בין היתר, באוניברסיטאות, בבתי חולים, במשרד החוץ ובעיריות ברחבי הארץ.
ומה הלאה?
בשנים הקרובות אני רוצה להמשיך לפתח את עולם יישוב הסכסוכים, ליצור הכשרות מתקדמות לאנשי מקצוע, להרחיב את פעילות ההוראה והכתיבה ולהמשיך להוביל שיח אחר על משפט, משפחה וקונפליקט.
אבל לצד השאיפות המקצועיות יש לי גם שאיפה אישית לא פחות חשובה: לשמור על איזון. להמשיך ליצור, לצלם, לכתוב, ללמד, לעבוד עם אנשים - אבל גם לחיות חיים מלאים, בריאים ומשמעותיים, שלא נמדדים רק בכמות העשייה.
ואם צריך לסכם את כל הדרך במשפט אחד?
מאחורי כל סכסוך יש אנשים, רגשות וסיפור חיים. תפקידי לראותם, ליצור חיבור אישי ואותנטי כדי לעזור להם להגיע להסכמות שיאפשרו להם לא רק לסיים את הסכסוך - אלא גם להמשיך הלאה בחיים שלהם, בצורה טובה ובריאה יותר.
