מי את?

שני ליבמן,  אמא לאליאב שמואל בן ה-9, בעלת משרד עורכי דין מוביל לדיני משפחה, מרצה בלשכת עורכי הדין ובאקדמיה פרטית לעורכי דין, נוטריונית, סופרת, סטודנטית נצחית.

 

מה את עושה?

פותחת דלת לאנשים שבוחרים ורוצים בכך, לחיים טובים יותר, מאושרים יותר, נכונים יותר להם.

אני מתעסקת עם הליבה של אדם באשר הוא אדם. המשפחה שלו.

למרות שהרבה מתייחסים לעורכי דין בתחום שלי כמפרקי משפחות, אני רואה את זה כתהליך בניה. פינוי בינוי אם תרצו- אני עוזרת לפנות את ההריסות ולבנות יסודות חזקים יותר למציאות חדשה אשר מבטיחה עתיד פורה ומפרה להורות, לזוגיות, לחברה ולחיים בכלל.

 

מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?

שלעיתים, כדי לבנות, צריך להרוס. הרבה פעמים, "כותבים" את השלום עם הקצה של החרב.

 

תפקיד ראשון?

העבודה הראשונה שלי הייתה בעסק של ההורים. "ניהלתי" את מחלקת השיווק באחד העסקים שלהם והייתי מאד צעירה.

אני כותבת ניהלתי במרכאות כי בפועל, השקפתי המון אבל לא היה לי שום סמכות אמיתית, והוריי מאד הקפידו שאתחיל מלמטה. מבחינתם ללמוד איך עסק עובד ואיך לשווק אותו, זה להתחיל בלנקות מדפים ולהכיר כל מוצר בעסק.

זה מלמד אותך לעבוד. אבל ממש לעבוד.

היתרון הגדול הוא שבגלל גודל העסק, זה פתח לי דלתות לתפקידים וידע אשר כאישה צעירה לא הייתה לי כל דרך אחרת לקבלם, וכך יצא שממש מתחילת הקריירה שלי, זכיתי להבין וללמוד עסקים גדולים מהבסיס שלהם- איך הם עובדים, ובעיקר איך לשמור עליהם עובדים.

 

התפקיד שעשה אותך והאדם שלמדת ממנו הכי הרבה?

ההורים שלי אלה האנשים שלמדתי מהם הכי הרבה. על החיים, על מי אני רוצה להיות כאדם, על מי אני רוצה להיות כאשת מקצוע ועל מי אני רוצה להיות כאם.

אני לא מאמינה בתפקיד שעשה אותי. היו לי הרבה מורי דרך טובים בדרך, חלקם היו טובים כי הם לימדו אותי מה לעשות, וחלקם היו טובים כי הם לימדו אותי מה לא לעשות. מכל תפקיד ומכל פוזיציה לקחתי מה שאני יכולה ומה שרציתי, והכל בכדי שאהפוך לאדם טוב יותר ולאשת מקצוע טובה יותר.

ובכל זאת, אם ממש תצמיד לי אקדח לרקה, אבחר במשרד הראשון שעבדתי בו כעורכת דין. התחלתי כמתמחה ולמדתי שם בתמיכה רבה מהמאמן שלי את תחום דיני המשפחה מאפס, ממש נזרקתי למים והתעקשתי להישאר שם. זה משרד שלא מתמחה בדיני משפחה ולכן הזהירו אותי מראש שאם אני רוצה את האחריות הזו היא על כתפיי ועל כתפיי בלבד.  זה אילץ אותי ללמוד הכל מההתחלה ובדקדוק רב מאד החל מניהול התיק המשפטי ועד ניהול הלקוח. אני חייבת לציין, שהעובדה שהמאמן שלי היה אדם רגיש, ערכי, אדיב וישר, לא הזיקה וזה שהוא הכניס אותי לתפקידי אצלו במשרד בדרך זו, הכניסה בי את המחויבות לכל התכונות והערכים המדהימים הללו, ואני משתדלת לשמור עליהם באדיקות עד היום מתוך כבוד לו, ללקוחותיי ולעצמי.

 

עם מי את מתייעצת על החלטות מקצועיות ועסקיות חשובות?

קודם כל לפני הכל ואחרי הכל- אמא. ואז אבא. 

כל החלטה שלי מלווה בכל אנשי המקצוע הרלוונטיים אבל בסוף, מההורים אני מקבלת הכי הרבה, מקצועית, וגם מה נכון לי אישית, והשילוב של שני האלמנטים הללו נותן לי את הבטחון בדרך.

ההורים שלי הם אנשי עסקים. וטובים. גדלתי בבית שמבין, מדבר, נושם, אוכל עסקים.

אמא שלי עשתה את הבלתי יאומן והיום שאני אם בעצמי, עם לא מעט אתגרים בהורות ובעצמאות המקצועית שלי, אני מבינה טוב יותר את הנהרות שהיא חצתה ואת ההרים שעל גביהם היא טיפסה.

למדתי ואני משתדלת כל יום ליישם- שאישה יכולה וצריכה - לא פחות מגבר - לעשות את הבלתי אפשרי ואף אפשר לעשות זאת עם המון עוצמה ובדרך שנראית ללא מאמץ, ללא יומרות, ללא התקרבנות או מסכנות, אלא במקצועיות, תמיד במגע אינטילגנטי, ברגישות ובראיה קדימה.

אני תמיד אומרת ללקוחות שלי שהתפקיד שלי זה לתת להם תשובות לשאלות שהם לא יודעים עדיין לשאול ולספק פתרונות לבעיות שהם עדיין לא יודעים שיצוצו. זו דרך עבודה שלמדתי נטו מההורים, וגם את הכלים להתמודד במצבים האלה קיבלתי מהם.

 

תחביבים?

אני נושמת אופנה. אסתטיקה ונראות זה משהו שאני מכורה אליו, ואני תמיד מפתחת את זה לחשיבה מחוץ לקופסא ונראית קצת שונה מהנוף. הזמן שבו אני מתארגנת ליום שלי קובע את הלך הרוח של כל אותו יום ואין ספק שזה משפיע גם על העבודה שלי כי חשיבה מחוץ לקופסא זה ממש תת התמחות שלי.

פעילות ספורטיבית זו עוד התמכרות שלי. זה הפסיכולוג, המאהב, החבר, הפורקן

 

מה את אוהבת לעשות בסופ"ש?

אין משהו קבוע שאני אוהבת לעשות בסופי שבוע. זה נורא תלוי תקופה, עומס וצורך. אם אני חייבת לדרג את הפעילויות שעומדות לבחירתי, זמן משפחה, בכל מיני קונסטלציות, זה הזמן הכי אהוב עליי בעולם.

 

היכן את אוהבת לנפוש ועם מי?

נופש מושלם בשבילי הוא נופש עם בן הזוג.

המיקום פחות משנה. האהבה, החיוך ובית קפה מעולה קרוב בכל רגע נתון, הופך כמעט כל נופש לנופש מושלם.

 

המתנה המכובדת ביותר שקיבלת ואיפה את שומרת אותה?

המתנה הכי מכובדת, מדהימה ועוצרת נשימה שקיבלתי היא מתנה מהעולם והיא בני.

 יש לי ילד שמוגדר כילד עם צרכים מיוחדים. כל הורה לילד כזה יגיד לך שהוא מביא אתו אינסוף של מתנות, שהגידול של ילד כזה הוא הענקה אינסופית של העולם להורה שלו. אני יודעת שזה קיטש אבל אליאב שמואל הוא המתנה הכי מיוחדת, מרתקת, מעשירה, עוצרת נשימה שאי פעם קיבלתי והיא לעולם ממשיכה לתת.

מה גם, שמקצועית, זה העמיק לי את הידע ונתן לי את הכלים והיכולת להתמודד עם משפחות מיוחדות, שזו נישה בפני עצמה הדורשת ידע ויכולת אישית ייעודית כאשר אין בה שום מקום לטעויות.

 

מה המתנה הכי מכובדת שנתת?

מתנה זו מתנה, אין בה כבוד. את רוב הדברים שאנחנו נותנים בחיים אנחנו נותנים בתמורה- עבודה, זוגיות, אימהות, הכל בנוי על מה אני מקבל מזה. שכר, הערכה, כבוד, חיוך של הילד שלי שהוא מסתכל עליי.

אני חושבת שהדבר היחיד שאי פעם נתתי שהוא נטו מתנה שלא קיבלתי דבר בשכרה, ונתתי אותה כי היה לי חשוב לתת, אלה: הכרה והוקרה. הכרה והוקרה בהוריי בכך שהם אנשים שאין גאה ממני בהם, ואין לי או בי דבר לתת או לקבל שלא קיבלתי מהם כבני אדם ומורי דרך לחיים.

 

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים באופן אישי ומקצועי?

בעלת משרד גדול (אך לא גדול מדי כי המגע האישי חשוב לי מאד) של ניהול הון משפחתי ודיני משפחה, אשר תת ההתמחות העיקרית שלו היא סוגיות מורכבות של ממון ורכוש, עם ערך מוסף ובו שילוב מדויק של ראיה עסקית וראיה משפחתית המותאמים לכל תא משפחתי לו אעזור.

בעלת לפחות 3 יוזמות שאני פיתחתי, שמטרתן היא לעשות לאנשים את החיים קלים יותר וטובים יותר להם.

ובאישי- אמא גאה מאד.

 

מוטו בחיים / משפט שאת מאמינה במסר שהוא מעביר

"בנאדם נמדד בתוצאה הסופית, תעשה, אל תדבר"