זמן קצר לאחר שהתפרץ וירוס הקורונה בעולם, איפה שהוא בסוף שנת 2019, היה ידוע לרשויות המדינה והרפואה, שאוכלוסיית הסיכון המשמעותית ביותר להיבדקות בנגיף, היא אוכלוסיית הקשישים ובמיוחד אלו אשר סובלים ממחלות רקע כאלה ואחרות. לאור כך, היה מצופה כי כל הנוגעים בדבר ומקבלי ההחלטות במשרד הבריאות, יעשו כל שביכולתם על מנת למנוע את הידבקותם של קשישים בוירוס הקורונה, במיוחד כאשר מדובר לכאורה בפעולות די פשוטות שאינן מצריכות היערכות מיוחדת או עלויות גבוהות.

היינו מצפים שלפחות במקום שבו יש ריכוז גבוהה של קשישים עם מחלות רקע, המדינה תפעל ביתר שאת. כך למשל, בבתי אבות ובדיור מוגן, בהם מתגוררים אלפי קשישים ברחבי הארץ, היה מצופה שתהיה היערכות מתאימה כדי למנוע הידבקות, אשר משמעותה במקומות כאלה, עלולה להיות קטלנית.

למרבה הצער, למרות שכל הנורות האדומות דלקו בחוזקה וכל האזעקות צפצפו בעוצמה, רשויות המדינה ובראש ובראשונה משרד הבריאות, שכחו את הקשישים ולא סיפקו להם את ההגנה הנדרשת בהתחשב במצבם ולא עשו כל מה שאפשר היה לעשות, כדי למנוע את ההידבקות ההמונית שלהם בנגיף הקורונה. אם אכן כך המצב, הרי שמדובר במקרה קלאסי של רשלנות רפואית, אשר ניתן יהיה לתבוע בגינו פיצויים.

כך למשל, מהדיווחים בתקשורת עולה שתחילתה של הרשלנות הרפואית במקרים אלו, הייתה כאשר משרד הבריאות לא טרח לבצע בדיקות קורונה שגרתיות לכל הצוותים אשר עובדים בבתי האבות ובדיור המוגן, על מנת למנוע מאלו שנדבקו בנגיף הקורונה, להיות במגע או בקרבת אוכלוסיית הקשישים. כבר פורסם שלפחות בבית אבות אחד, ידוע על עובדת אשר אובחנה רק לאחר שכבר באה במגע עם קשישים ועובדים אחרים והיא זו שככל הנראה גרמה להדבקה של רבים אחרים בבית האבות, לרבות קשישים. כך ייתכן שקרה גם בעוד בתי אבות בארץ שבהם הייתה הידבקות.

סביר להניח שאילו היו מבצעים בדיקות קורונה מלכתחילה, לכל העובדים בבתי האבות ומרחיקים את אלו שחלו בנגיף, ניתן היה למנוע בצורה משמשמעותית את סיכויי ההדבקות של שאר הנוכחים במקום ולמעשה להצילם.

סיבה אפשרית נוספת לקיומה של רשלנות רפואית בהתנהלות בבתי האבות, היא שרשויות המדינה לא ביצעו בדיקות קורונה לקשישים עצמם, בסמוך לאחר התפרצות הנגיף בישראל. טענה זו נכונה שבעתיים, כאשר משרד הבריאות לא הורה לבצע בדיקות קורונה דחופות לקשישים שמתגוררים בבתי אבות שבהם כבר היה ידוע על כך שהתפרץ גיף הקורונה. פעולה שכזו הייתה כמובן יכולה לסייע בשני מישורים. האחד, כך היו יכולים לבודד את הקשישים שנדבקו משאר אוכלוסיית הקשישים המתגוררת בבית האבות. השנייה, איתור ואבחון הנגיף אצל הקשישים שנדבקו, היה מאפשר לרופאים להכניסם למעקב הדוק יותר, הכולל טיפול רפואי דחוף במידת הצורך והעלאת סיכויי ההחלמה תוך צמצום סיכויי התמותה.

במקום זאת, השאירו בתוך בית האבות את כל הקשישים שנדבקו, במעיין בידוד, אשר בפועל לא צלח במיוחד ככל הנראה, שכן כמעט מידיי יום אנו שומעים בתקשורת על עוד קשיש או קשישה שהתגוררו בבית האבות ונפטרו בעקבות נגיף הקורונה.

כמי שטיפל כבר במאות רבות תיקי רשלנות רפואית בשני העשורים האחרונים, ומטפל מידיי יום בעשרות תיקים שכאלה על בסיס קבוע, אני מניח בסבירות גבוהה שישנם עוד הרבה סעיפי רשלנות של רשויות המדינה בכל הקשור לטיפול בהתפרצות נגיף הקורונה בבתי אבות ובדיור מוגן. יחד עם זאת, לצורך גיבוש חוות דעת מלאה בנושא צריך יהיה לקבל את כל החומר הרפואי של החולים והנפטרים וכן את כל המידע הנוגע לנהלים שיצאו ממשרד הבריאות בתקופת משבר הקורונה.

חשוב לציין בעניין זה של רשלנות רפואית בטיפול בקשישים, את האפשרות שבמקרים מסויימים, גם ההנהלות של בתי האבות והדיור המוגן ימצאו כהתנהלות רשלנית. זאת למשל במקרים שבהם לא פעלו בהתאם להנחיות הרפואיות של משרד הבריאות, לא דאגו לבצע בדיקות מתאימות לקשישים ולעובדים, לא שמרו על בידוד קפדני וכו'. כמוכן, שכלל וימצא שאכן גם ההנהלות התרשלו, הרי שגם הן עלולות למצוא עצמן מתמודדות עם תביעות פיצויים, בהן טענות קשות של רשלנות רפואית אשר גרמו להידבקות, אשפוז ולעיתים מותם של קשישים רבים.

ככל ובני משפחותיכם הינם אחד או אחת מאלה אשר נדבקו בנגיף הקורונה בבית אבות או דיור מוגן, וחלילה נפטרו בהמשך מהנגיף, מומלץ כי תבדקו היטב את האפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית כנגד משרד הבריאות והנהלת בית האבות או הדיור המוגן. פניה לעורך דין העוסק בתחום, שהינו בעל ניסיון וידע רב בטיפול וייצוג בתחום הרשלנות הרפואית, תאפשר לכם לדעת האם במקרה שלכם המוות נגרם בעקבות רשלנות רפואית ומהם סיכויי הצלחת התביעה.

תביעות רשלנות רפואית הן תביעות קשות מאד לניהול. ללא ספק מדובר בתביעות הקשות ביותר לניהול בתחום הנזיקין. הן דורשות ידע, ניסיון ויכולת לנהל תיקים מסוג זה. לכן רצוי מאד שאם כבר החלטת על בדיקת אפשרות הגשת תביעה ברשלנות רפואית, תפנו לעורך דין שזהו תחום התמחותו הקבוע והוא בעל ניסיון רב של טיפול בתיקים מסוג זה.

 

מאת עו"ד תומר בכר – יו"ר (משותף) ועדת נזיקין של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.