על-פי פרסומים, עמותת קופת העיר בני ברק ועמותת הקרנות לתמיכה באלמנות ויתומים הפסידו כספים רבים לאחר שהשקיעו בחברת 'מגוריט', קרן הריט הראשונה בישראל למגורים.

עולה השאלה – האם עמותה, אשר הינה ארגון ללא כוונת רווח, יכולה להשקיע כספים בנכסים פיננסיים (אג"ח, מניות וכיו"ב); ואם כן – מהן אפשרויות ההשקעה והמגבלות החלות על העמותה בקשר לכך?

נכון לעכשיו, נושא השקעת כספי עמותה לא מיועדים, אשר אינם דרושים לה לשימוש מיידי, בין אם לטווח קצר ובין אם לטווח ארוך יותר במסגרת פעילותה ולצורך קידום מטרותיה – אינו מוסדר בחוק העמותות ואף אינו מוסדר במסגרת פקודת מס הכנסה.

יחד עם זאת, הנושא זכה וזוכה להתייחסות על-ידי שני רגולטורים. האחד - רשות התאגידים (יחידת רשם העמותות); והשני – רשות המיסים, כאשר רשות המיסים חידשה לאחרונה מספר כללים בנושא.

רשות התאגידים מתייחסת לנושא באמצעות חוברת הנחיות להתנהלות עמותות, שם מצויין באופן עמום למדי וללא גבולות גזרה ברורים, כי אם לעמותה יש כספים עודפים, עליה לשמור עליהם כראוי, להפיק מהם את מירב היתרונות שניתן להפיק מהם, ולהשקיע אותם באופן סולידי, על מנת לשמור על ערכם בכפוף למדיניות שתקבע לעניין זה על-ידי ועד העמותה, ובלבד שלא יהיה בכך משום צבירת נכסים באופן בלתי סביר (שהינה יותר מ-100% מהמחזור הכספי של העמותה לפי רשות המיסים; או יותר מ-200% מהמחזור הכספי של העמותה לפי רשות התאגידים).

מדיניות רשות המיסים בנושא הייתה די סטטית ועמומה למשך שנים רבות וקבעה (לפי חוזרי מס הכנסה משנת 2001 ו-2002 והוראות ביצוע מתחילת שנות ה-90), כי עמותה שהוכרה כ'מוסד ציבורי לצורכי מס הכנסה (לפי סעיף 9(2) לפקודה) הייתה רשאית למעשה להשקיע בכל אפיק השקעה (אג"ח ממשלתי, אג"ח סחיר, וכן במניות ובאופציות) אך ההשקעה צריכה להיות סולידית וללא סיכון סביר (על-פי פרמטרים מנחים ודי כלליים שנקבעו לכך באותם חוזרים). כמו כן, מדיניות רשות המיסים בנוגע לעמותות שהוכרו כ'מוסד ציבורי' לצורכי תרומות (לפי סעיף 46 לפקודה ושנדרשו גם לחתום על כתב התחייבות לצורך כך כלפי הרשות) הייתה, כי עמותה כזו רשאית הייתה להשקיע את כספיה העודפים אך ורק באג"ח ממשלתי, בפקדונות במוסדות בנקאיים או בקרנות נאמנות שרוב נכסיהן אג"ח ממשלתי (קרי, גם כאן ניתן היה להשקיע באפיקי השקעה נוספים פחות סולידיים, בשיעורים מסוימים, לרבות במניות ובאופציות).   

בחודש ספטמבר 2015 פרסמה רשות המיסים חוזר מס הכנסה חדש, אשר החליף את החוזר משנת 2001 יחד עם הוראות מעבר.

חוזר מס הכנסה החדש קובע גבולות גזרה הרבה יותר ברורים, ומתיר לעמותה שהוכרה כ-'מוסד ציבורי' לעניין תרומות (לפי סעיף 46 לפקודה) להשקיע את כספיה העודפים, בנוסף לאפיק האג"ח ממשלתי - גם ורק באפיקי השקעה חדשים סולידיים נוספים שהם: (א) תכניות חיסכון בנקאיות (צמודות מדד ונושאות ריבית או צמודות מטבע חוץ); (ב) באג"ח סחירות, שאינן להמרה, אם ההשקעה מדורגת בדירוג A- או A-2 לפחות; ו-(ג) קרנות נאמנות שכל נכסיהן (להבדיל מרוב נכסיהן כפי שהיה קודם לכן) - מושקעים באחד או יותר מהאפיקים המנויים לעיל.

כל זאת, בכפוף לכך שלא תבוצע השקעה בני"ע של מנפיק אחד בשיעור של יותר מ-20% מהשווי הכספי של הכספים העודפים (בכפוף להתאמות ככל שהשווי הכספי עלה על 1 מיליון ש"ח או 10 מיליון ש"ח, בתאמה), וכן כי תתקבל חוות דעת רו"ח מטעם המוסד הציבורי המצהיר, כי נבדקו אפיקי ההשקעה כאמור.

מלבד אפיקי ההשקעה הסולידיים שמתיר חוזר מס הכנסה החדש כמפורט לעיל, חוזר זה קובע לראשונה גבולות גזרה לגבי אפיקי ההשקעה 'המסוכנים' יותר והפחות סולידיים (כגון מניות ואופציות). כך, החוזר החדש מתיר לעמותה שהינה מוסד ציבורי לעניין תרומות - להשקיע את כספיה העודפים גם באפיקי ההשקעה הבאים: (א) אג"ח סחירות שאינן להמרה המדורגות בדירוג BBB- או A-3 לפחות; (ב) מניות סחירות, אג"ח סחירות בדירוג נמוך מהאמור לעיל או בכתב אופציות, ובלבד שההשקעה הכוללת בהם לא תעלה על 20% מן השווי הכספי של תיק ההשקעות וההשקעה בכתבי אופציה לא תעלה על 10% מן השווי כאמור; ו-(ג) קרנות נאמנות שדרכי ההשקעה שלהן אינן חורגות מהמפורט לעיל.

השקעה באפיקי ההשקעה הללו, הנחשבים כפחות סולידיים, כפופה מלבד לחוות דעת רו"ח - גם לכך שאותה עמותה מינתה לעצמה ועדת השקעות מיוחדת המורכבת מלפחות 3 חברים בעלי מומחיות (בעל תואר אקדמי בכלכלה, בחשבונאות, רו"ח, יועץ השקעות וכיו"ב) שעסקו בתחום מומחיותם במשך שנתיים לפחות לפני מינויים.