אנו נמצאים בימי בחירות. תהיה עמדתנו הפוליטית אשר תהיה, נדמה שעל דבר אחד ראוי שנסכים: זמנה של חזקת הגיל הרך חלף מן העולם והגיע הזמן לבטלה. בזמנים בהם אנו קוראים לשוויון מגדרי, לאור המלצות ועדת שניט ולאחר מהפכת בע"מ 919/15, האם לא ראוי שאבות במדינת ישראל יקבלו הזדמנות שווה למשמורת מלאה על ילדיהם?

 

 

מהי חזקת הגיל הרך?

 

 

על פי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, כאשר הורים אינם חיים יחד, באין הסכמה אחרת ביניהם, יהיו הילדים עד גיל 6 אצל אמם, אם אין סיבה מיוחדת להורות אחרת, למשל הזנחה או התעללות מצד האם. זוהי חזקת הגיל הרך, אשר למרות התנגדויות רבות לה, עדיין עומדת איתנה. משמעותה היא כי בעת גירושין או פרידה של זוגות ידועים בציבור, הופך האב לפתע להורה משני. הילדים עוברים באופן אוטומטי לחזקתה של האם ואילו לו אין כמעט סיכוי לקבל משמורת מלאה, פשוט מעצם מינו. נדגיש, כי אמנם על פי החוק, חזקת הגיל הרך אמורה לחול על ילדים עד גיל 6 בלבד, אך בפועל, במקרים רבים היא תיושם על כל הילדים של בני הזוג, אשר יימסרו למשמורתה של האם, על מנת שלא להפריד ביניהם. העדר השוויון בין אבות לאימהות אשר יוצרת חזקת הגיל הרך איננו ראוי לחברה מתוקנת. כמו כן, חזקה זו איננה מקיימת את עקרון טובת הילד. על כן, הגיע השעה לבטל אותה ולאמץ את מודל ועדת שניט אשר קרא לבטלה כבר בעשור הקודם.

 

ועדת שניט

 

 

בשנת 2005, מונתה הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין, בראשותו של פרופ' דן שניט. בשנת 2011 פרסמה הוועדה את המלצותיה הסופיות ובראשן, כי יש לבטל את חזקת הגיל הרך. תחת זאת, יש לבחון מהו הסדר המשמורת התואם את טובת הילד בכל מקרה ספציפי וזאת בהתאם ליכולות ההוריות של אביו ואמו ולא על פי מינו של ההורה. ועדת שניט כידוע, לא הובילה לביטולו של כלל משפטי זה, אך מאז פרסום מסקנותיה, חל שינוי חיובי במעמדם של אבות גרושים בישראל. זה בא לידי ביטוי במקרים רבים יותר בהם, פוסקים בתי המשפט לענייני משפחה משמורת משותפת לבקשתו של האב, אף כאשר הילדים הם מתחת לגיל 6. כמו כן, בית המשפט העליון יצר הלכה חדשה בבע"מ 919/15 ובה קבע כי במשמורת משותפת, האם תישא יחד עם האב במזונות הילדים וחיוב זה אינו מוטל עוד על כתפיו בלבד.

משמורת משותפת לאבות

 

 

עיון בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה של השנים האחרונות, מראה כי ישנם יותר ויותר מקרים בהם למרות גילם הצעיר של הילדים והתנגדותה של האם, זוכים אבות לזמני שהות שווים, כלומר, למשמורת משותפת על ילדיהם, זאת גם כאשר הילדים מתחת לגיל 6, אז אמורה לחול עליהם חזקת הגיל הרך. שינוי זה נובע מתוך ההבנה כי אבות בעידן המודרני הם הורים פעילים ומעורבים וטובת הילד מצדיקה משמורת משותפת, על מנת לאפשר את המשך קיומו של הקשר הקרוב הזה. בתי המשפט מבינים כי המבנה המשפחתי שבו האם היא זו אשר מגדלת את הילדים ואילו האב מופקד על הפרנסה, כבר אינו נחלתם של בתים רבים בישראל. אימהות ואבות מפתחים קריירה ומשלבים יחד בין העבודה לבין גידול הילדים. תובנה זו עוברת כחוט השני הן בהמלצות ועדת שניט, הן בפסיקה מרובה יותר של משמורת משותפת לאב והן בפסיקתו המהפכנית של בית המשפט העליון בדבר שוויון בנטל מזונות הילדים בין אבות לאימהות.

 

בע"מ 919/15

 

 

לצדה של חזקת הגיל הרך, גם בנושא תשלום מזונות הילדים הייתה במשך שנים הפליה בין אבות לאימהות. האב הוא זה אשר נשא בחיוב זה באופן כמעט אבסולוטי, ללא תלות ברמת הכנסתה של האם, כמו גם בהיקף זמני השהות. התוצאה יצרה אבסורד שבו רבים מן האבות הגרושים התמוטטו כלכלית, בעודם משלמים כפל מזונות ואילו אימהות לא חויבו להשתתף בתשלום מזונות ילדיהם, גם כאשר רמת הכנסתן אפשרה זאת. בחודש יולי 2017, בית המשפט העליון נתן פסק דין תקדימי וביצע מהפכה של ממש. במסגרת בע"מ 919/15, בו הייתה עורכת הדין מאיה רוטנברג אחד מעורכי הדין המייצגים בתיק, נקבע כי כאשר הילדים הם בני 6 ומעלה וכאשר ישנה משמורת משותפת, נושאים שני ההורים בתשלום מזונות הילדים, בהתאם להיקף זמני השהות וליכולתם הכלכלית. הצעד המתבקש הבא הוא להרחיב את תחולת ההלכה של שוויון בנטל המזונות גם על ילדים מתחת לגיל 6 ויחד איתו לבטל את חזקת הגיל הרך.

 

ביטול חזקת הגיל הרך

 

 

ההנחה על בסיסה מתקיימת חזקת הגיל הרך היא כי האם היא ההורה החשוב יותר, המרכזי יותר בחיי הילדים. בחברה מתוקנת, אין מקום להקטנת מעמדו של האב באופן הזה ולהפליה מגדרית שכזו, אלא יש לתת לאבות הזדמנות שווה למשמורת מלאה על ילדיהם. חשוב מכך, הרי שגם כאשר בוחנים את טובת הילד, אין הצדקה לקיומו של כלל משפטי זה. הדעת מחייבת כי טובתו של כל ילד צריכה להיבחן באופן אינדיווידואלי ולא ייתכן שבכל מקרה, באופן אוטומטי, יעברו ילדים למשמורת האם. ועדת שניט הבינה זאת עוד בעשור הקודם ועל כן המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך ובמקומה להתוות קווים מנחים לקביעה מהי טובת הילד בהעדר הסכמה בין ההורים. בתי המשפט לענייני משפחה מבינים כיום את מקומו החשוב לא פחות של האב בחיי הילדים, כאשר הם מעניקים לאבות רבים משמורת משותפת. בנוסף לזאת, בית המשפט העליון ביקש לשים סוף להעדר השוויון בין אבהות לאימהות בסוגיית מזונות הילדים ושינה עוול גדול של שנים. האם הקרקע לא הבשילה לשינוי המתבקש הבא של ביטול חזקת הגיל הרך? אנו סבורים שכן.

 

מאת עו"ד מאיה רונטברג, מאיה רוטנברג משרד עורכי דין