הביקוש העולמי לקנאביס רפואי גדל במהירות מתחילת משבר הקורונה. אנשים רבים יותר יושבים בבית זמן רב הרבה יותר, ומבקשים גישה אל התרופה כדי להתמודד עם סימני התקופה, בין היתר גם עם חרדה ודיכאון. העלייה החזקה בביקושים מגדילה במהירות את המחסור העמוק בקנאביס שכבר קיים בשווקי אירופה, ומחסור זה מייצר הזדמנות עבור ענף הקנאביס הישראלי. חברות ישראליות שפעלו בזמן על מנת לדאוג לכך שיוכלו לייצא קנאביס לאירופה יהיו כאן המרוויחות הגדולות, אולם הן לא מהוות את הרוב.

 

ענף חיוני

חברות הקנאביס קיבלו מתנה - היכולת לפעול רציף בזמן המשבר הבריאותי של ימי קורונה, בלי קשר לסגרים והשבתות, בעוד סקטורים רבים חווים פגיעה אנושה וכלכלות של מדינות שלמות עומדות משותקות. מדינת ישראל זיהתה את הצורך בקנאביס הרפואי, הן כתרופה והן כפוטנציאל כלכלי עצום של הענף עבורה, וראינו את ההכרה הזו מגולמת במהלכים של משרדי הממשלה. משרד הכלכלה העביר לחברות הקנאביס טיוטה לא-פומבית של 'צו ייצוא חופשי לקנאביס רפואי' לקראת פרסומו הרשמי המתקרב; ומשרד הבריאות הגדיר את ענף הקנאביס כשירות חיוני, הכניס אותו לרשימת מקומות העבודה החיוניים, ובכך נתן לכל חברות הסקטור את האפשרות להמשיך לפעול כרגיל. את התוצאות ראינו החודש גם בשוק ההון עם העליות במניות הקנאביס, וגם בפעילותן העסקית של החברות שהמשיכו לדווח מידי יום על הסכמי הפצה חדשים שנחתמים, משלוחי ייצוא וייבוא, ואפילו גיוס ידיים עובדות גם בימי קורונה.

 

ייצוא קנאביס רפואי מישראל

כעת, חברות הקנאביס הישראליות המעוניינות ליהנות גם מיכולת לייצא קנאביס ומוצרי קנאביס לחו"ל, ולא רק ממכירת המוצרים שלהן בתוך ישראל, צריכות גם לדאוג להיות מוכנות לרגע פרסומו של צו הייצוא הרשמי. אמנם מבחינת פעילותן ומערכי התפעול, השיווק, המכירות והשירות, רבות מהן מחזיקות בהסכמים ממשיים עם שחקנים באירופה, ואמנם בכספותיהן בארץ קיימים מלאים גדולים מאוד של קנאביס באיכות גבוהה שיכולים לשמש אותן לצורך ייצוא לחו"ל, אולם אלו מביניהן המגדלות המגדלות צמחים מזרעים שלא עברו את הסינון הרגולטורי האירופאי לא יוכלו להכניס חומר לאירופה ביום פרסום הצו. רבות מהן אינן מודעות לדרך שעליהן לעשות כדי לעבור את הסינון הזה, ולפעולות שעליהן לנקוט.

האמת היא שנכון להיום, רבות מהחברות הישראליות חסרות ראשית כל את היכולת לעמוד בתקן האירופאי EU-GMP, ושנית, אין בידיהן אישור על ייבוא מהמדינה אליה הן מבקשות לייצא. למעשה, רק כ-30% מהחברות הישראליות עומדות בקריטריונים לקבלת אישור לתקן כזה, וגם הן יקבלו אותו רק תוך חודשיים-שלושה, במידה ופעילות הרגולטור האירופאי לא תואט משמעותית בגלל השפעת הקורונה.

 

פוטנציאל למכירות, מיזוגים ורכישות

מן הידועות היא כי הקנאביס הרפואי הישראלי נחשב למעולה, בכל העולם. למרות זאת, הוא לא עומד ברגולציית הביפארם (Bfarm) – הגוף הגרמני המקביל ליחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות (יק"ר), האמון על אישורי שיווק לקנאביס רפואי, ואשר לפיו מתיישרת הרגולציה באירופה כולה. חברות שיוכלו לעמוד בתקן EU-GMP ולייצא לאירופה עם פרסום צו הייצוא הרשמי על ידי ממשלת ישראל, הן רק אלו שיצליחו להציג לפני הרגולטור הגרמני בצורה מסודרת וממוסמכת את האנליטיקות של מרכיבי הצמח, ואת המונוגרפיה של הצמח (או COA - Certificate Of Authenticity), כלומר ההיסטוריה החוקית של הזרעים שנזרעו עוד לפני הגעתם למפעל. בדרישה זו אף חברה ישראלית לא עומדת היום, וגם החברות שכן החלנו עבורן בתהליך, שאורך בדרך כלל כתשעה חודשים, יסיימו אותו כאמור רק בעוד חודשיים-שלושה.

בעת הקרובה אנו צפויים לראות התגברות של מגמת המיזוגים בין החברות הישראליות, על מנת לענות על הביקושים, ולשפר את מערכי השירות וההפצה לחולים. המגמה תיצור חברות קנאביס יציבות פיננסית, עם פעילות תפעולית שוטפת לאורך זמן. בנוסף, החברות יגדילו את מערכי העובדים שלהן, על מנת לתגבר את פעילותן בכל שרשרת הערך של הקנאביס עקב העלייה בביקושים, ונתחיל לראות גיוסים של אלפי עובדים עבור החוליות בשרשרת זו, החל משלב הריבוי והגנטיקה, דרך הגידול והקציר, המשך בייצור ואריזה, דרך פיתוח מוצרים ותרופות, וכלה בשיווק והפצה.

חברות קנאביס ישראליות שיהיו בעלות איכות חסרת פשרות, חדשנות מחקרית, בסיס תפעולי יעיל ומצב פיננסי יציב, יהיו אטרקטיביות יותר מתמיד לרכישות ומיזוגים בהיקפים של עשרות ומאות מיליוני שקלים, על ידי משקיעים וחברות בחו"ל. אולם, מי מהחברות הישראליות שתהיה מעוניינת לקחת חלק בחגיגה, להישאר במשחק ולעבור אל המגרש של הגדולים, חייבת לדאוג לעצמה כבר היום להיות גם בעלת מוכנות רגולטורית נאותה.

 

מאת: עו"ד חגית ויינשטוק, מייסדת-שותפה במשרד עוה"ד ויינשטוק-זהבי, המתמחה בעסקאות ורגולציית קנאביס בינ"ל מאז 2015 ומייצג שש מתוך עשר חברות קנאביס גרמניות