בשנים האחרונות גובר השימוש במוסד התביעה הנגזרת, בעיקר בקרב החברות הציבוריות בישראל. בשנות ה-80 הוגשו תביעות נגזרות בודדות. בשנות ה-90 הוגשו עשרות בודדות. בשנות ה-2000 הוגשו עשרות תביעות נגזרות. בעשור הנוכחי הוגשו כבר למעלה מ-100 תביעות נגזרות. אף ניכרת מגמה של עליה מתמדת במספר המקרים שבהם בית המשפט מאשר הגשת תביעה נגזרת.

קיימים קווי דמיון רבים בין התביעה הנגזרת לבין התביעה הייצוגית. גם התובע בתביעה נגזרת זכאי לגמול מיוחד שישולם על ידי החברה (בנוסף לפיצויי שייפסק לטובת החברה). גם עורך הדין של התובע זכאי לשכר טרחה שייקבע (בין היתר) בהתחשב בסכום שייפסק לטובת החברה. ואכן, סכומי הגמול ושכר הטרחה המשולמים בתביעות נגזרות, בין בהחלטה של בית המשפט ובין בפשרה, דומים במהותם לסכומים המשולמים בתביעות ייצוגיות. גם ניהול תביעה נגזרת מצריך הגשה של בקשה לאישור ניהול התביעה. גם התביעה הנגזרת איננה מצריכה תשלום אגרה מראש. גם התובע בתביעה נגזרת עשוי לקבל מימון מהרשות לניירות ערך. גם התובע בתביעה נגזרת רשאי לבקש גילוי מסמכים לפני מתן אישור לניהול התביעה, ולעיתים אפילו לפני הגשת הבקשה למתן אישור.

עם זאת, קיים יתרון חשוב בתביעה הנגזרת לבין התביעה הייצוגית כנגד נושאי משרה בחברות. באופן כללי, ניתן לומר שסיכויי ההצלחה בתביעה הנגזרת גבוהים מסיכויי התביעה הייצוגית. תביעות ייצוגיות בחברות ציבוריות נכשלו בלא מעט מקרים בנימוק שאין לבעל המניות התובע עילת תביעה אישית כנגד נושאי משרה. זאת לנוכח הכלל שלפיו, נושא משרה חב חובות אמון וזהירות כלפי החברה בלבד ולא כלפי בעלי המניות (למעט מקרים חריגים). מכשול זה איננו עומד בפני תובע בתביעה נגזרת. בעל המניות מגיש את התביעה בשם החברה, ולא בשמו או בשם בעלי המניות. לכן, התביעה הנגזרת מסוכנת לא פחות (ואולי יותר) לנושאי משרה בחברות ציבוריות בהשוואה לתביעה הייצוגית.

כמו כן, בתי המשפט מקלים בשנים האחרונות עם תובעים נגזרים ומסירים מכשולים שעמדו בפניהם בעבר. כך לדוגמה, נוטים בתי המשפט להקל עם תובע שרכש את מניותיו לצורך הגשת תביעה נגזרת. בעבר, דחו בתי המשפט תביעות נגזרות רק בשל כך. כיום, מסתפקים בית המשפט באמירה, שעניין זה נלקח בחשבון במסגרת בחינת תום הלב שבה הוגשה התביעה הנגזרת. בתי המשפט נוטים לשים דגש על בחינת קיומה של עילת תביעה של החברה כלפי נושאי המשרה הנתבעים, ופחות על שאלת כשירותו של בעל המניות התובע לנהל את התביעה.

התביעה הנגזרת תופסת אט אט את מקומה של התביעה הייצוגית כנגד דירקטורים ומנהלים בחברות ציבוריות. מקובל לראות בתביעה הייצוגית כאיום שעלול להיות אסטרטגי לחברה. התביעה הנגזרת עלולה להוות איום אסטרטגי, במיוחד לנושאי המשרה של החברה. חשוב להכיר את מכשיר התביעה הנגזרת ואת הדרכים הקיימות להתגונן מפניו.