על אף ההכרזות הקודמות כי מסלול זה ייחסם ושלא תינתן הזדמנות נוספת למעלימי מס, נראה כי הנתונים לפיהם עדיין ישנם עשרות אלפי אזרחים המחזיקים ברכוש וכספים בהיקף של מיליארדים רבים שאינם מדווחים מוביל למהלך זה, כאשר נראה כי רשות המיסים צופה גל נוסף של פניות, בין היתר בשל השקיפות ושינוי המדיניות מצד בנקים ברחבי העולם, וכן חילופי המידע הגוברים בין מדינות כחלק מהמאבק הבינלאומי בהון השחור.

הנוהל החדש שפורסם לפני מספר ימים כולל מסלולים הדומים לאלה שניתנו בהתאם לנוהל הקודם, ובהם מסלול מקוצר, מסלול אנונימי ומסלול רגיל. המסלול האנונימי מאפשר לציבור הפונים שלא לחשוף את זהותם בשלב המוקדם של הגשת הבקשה, אלא רק לאחר אישור הבקשה על ידי רשות המסים. לגבי מקרים שבהם ההון שלא דווח אינו עולה על 2 מיליון ₪, וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון ₪, יהיה מסלול מקוצר ופשוט יותר מבחינה בירוקרטית.

המסלול האחרון הינו המסלול ה"רגיל", אשר במסגרתו הנישום נחשף בפני רשות המיסים כבר בשלב המוקדם של הגשת הבקשה, מגלה את נכסיו ומצהיר על הכנסותיו שלא דווחו.

מעבר לעקרונות הנ"ל, אשר למעשה ימשיכו להיות בתוקף, לדעתנו ניתן היה למנף את הארכת הנוהל, ולהסדיר מספר סוגיות נוספות אשר אין להן זכר בנוהל, אולם בחיי המעשה הן מהוות מוקד למחלוקות רבות בין נישומים ורשויות המס, ולעתים בין נישומים לבין מייצגים כפי שנסביר מיד, בין היתר מכיוון שאין אחידות לגביהן ונעשים הסדרים שונים.

נראה כי הנושא המהותי בהקשר זה נוגע למסוי סכום הקרן, דהיינו מלוא ההון אשר מצהירים עליו ולא רק פירותיו. כיום, דה פקטו, ככל ולא ניתן לשכנע כי מדובר בסכום שזכאי לפטור מלא ממס, למשל בגין קבלתו בירושה, אזי רשות המיסים מטילה ע"פ רוב מס בשיעורים של 10-15 אחוזים, אולם אין קווים מנחים בנושא. לאור אי הבהירות הקיימת בהקשר זה, ומתוך ניסיוננו בטיפול במגוון של בקשות גילוי מרצון, אנו ממליצים לנישומים לבחון בזהירות רבה את מקור ההון ואת דרכי ההוכחה, זאת על מנת להימנע מתשלומי מס מיותרים ולחילופין מתשלום עודף כשכר טרחה למייצגים בגין חסכון כביכול של המס בגין רכיב זה, אשר מלכתחילה פעמים רבות איננו מצוי כלל במחלוקת מול פקיד השומה.

סוגיה נוספת הינה ההכרה בהוצאות משפטיות בגין הליך הגילוי מרצון, שכן הנוהל אינו מסדיר זאת אולם במקרים רבים הלכה למעשה מתירים לנישומים לנכות מחצית מהסכום, כאשר הרציונל הינו ככל הנראה הכרה בחלק יחסי המתייחס לפן האזרחי של המהלך, בעוד שאי התרת המחצית השניה בניכוי הינה בשל ייחוס סכום זה להסדרת החסינות בפני הליכים פליליים.

נושא רגיש נוסף אשר כיום אין לו מענה במסגרת הנוהל, הינו בקשות להסדרה של כסף מזומן המוחזק ע"י נישומים. הקושי במקרה זה הינו כפול, מכיוון שמחד הבנקים כידוע הקשיחו מאוד עמדותיהם ובדרך כלל אינם מוכנים לקבל כספים אלו מבלי לקבל אישורים כי הם דווחו ושולם המס בגינם, אולם מאידך רשות המיסים מקשה במקרים רבים על ההסדרה, הדיווח ותשלום המס בגין מזומן, כך שנישומים לא פעם ניצבים בין הפטיש לסדן.

סוגיה אחרונה שאמנם קיימת התייחסות לגביה בנוהל, אולם לדעתנו יש מקום לשקול מחדש את ההתייחסות כלפיה, נוגעת לקיזוז הפסדים מחו"ל. כיום רשות המיסים מאפשרת קיזוז של  הפסדים מחו"ל שנובעים מהגילוי מרצון רק כנגד הכנסות פירותיות או רווחי הון הנובעים מההון

בחו"ל עליו הוצהר ובשנות השומה אליהן מתייחס הגילוי בלבד, כלומר לא ניתן לנצל את ההפסד שהנישום נשא בו בשנים מאוחרות יותר.  מדובר במהלך שמחמיר יתר על המידה ומוביל לתוצאת מס מעוותת, ומן הראוי כי הדבר יתוקן במסגרת הארכת הנוהל הקיים.