ב-22.7 בשעה 09:00 יחל פורום דיני משפחה וירושה של DUN'S 100. לקראת הפורום, שוחחנו עם כמה מעו"ד הבכירים בישראל בכדי לשמוע על המגמות הקיימות ועל החידושים המשפטיים בעולם סוער זה.

ירושה ודיני משפחה, הם ללא ספק מהתחומים היצריים ביותר בעולם המשפט. מאבקים משפחתיים, פרידות, סכסוכים רווי רגשות, הם רק חלק מהאתגרים הניצבים בפני עורכי דין העוסקים בתחום. האתגרים המרכזיים האחרים הם כמובן להכיר היטב את החוק הישראלי, להכיר את ההבדלים בין השוק הישראלי לבינלאומי, להבין את 'מרוץ הסמכויות' ועוד.

אחד האלמנטים המוכרים בעולם דיני המשפחה והירושה הוא המתח הקיים בין המערכת המשפטית לבתי הדין הרבניים, שלא פעם, יוצר מצבים אבסורדיים, "במדינת ישראל יש תופעה ייחודית של 'מרוץ הסמכויות', וכך נוצר מצב בו שתי הסמכויות השונות, בית הדין הרבני ובית המשפט, יעניקו לעיתים פסיקות שונות על אותו המקרה או מקרים דומים מאוד. שאלה שמעסיקה רבות את עו"ד העוסקים בנושא היא היכן נגמרת הסמכות של בית הדין הרבני? בעולם מתוקן הייתה צריכה להיות ערכאה משפטית אחת במדינת ישראל שתדון בענייני גירושין, וזו הייתה צריכה להיות ערכאה אזרחית" טוענת עו"ד דלית יניב מסר, מייסדת ובעלים של 'דלית יניב-מסר, משרד עו"ד, שמביאה כדוגמה את העלייה בהגשת תביעות למזונות ילדים לבתי הדין הרבניים במקום לבתי המשפט לענייני משפחה, וזאת בעקבות בע"מ 15/919, "נוצר מצב שבו יש נהירה חזרה לנהל דיוני מזונות בבתי הדין הרבניים מאחר וברור להם שבניגוד לשיקול הדעת שבית המשפט מפעיל לגבי מזונות משותפים, תוך בדיקה של פרמטרים נוספים לגבי תשלום מזונות, בבית הדין הרבני קובעים לרוב שינתנו מזונות לאישה, גם אם יש מחלוקת על הנושא. בית הדין הרבני לא מרגיש מחויב לפסק הדין שניתן לגבי מזונות משותפים".

עוד מקרה אותו מזכירה עו"ד יניב מסר הוא פרשיית בג"ץ 'האישה הבוגדת', בו אישר בג"ץ פסק דין של בית הדין הרבני שבה הוחלט כי אישה לא תקבל מחצית מהדירה בה חיו במשותף ואשר רשומה על בעלה בלבד (הבעל קיבל את הדירה בירושה והם גרו יחד מעל 20 שנים), כאשר אחד משיקולי ההחלטה היה העבודה שהאישה בגדה בבעלה. מדובר במקרה שבג"ץ יקיים סביבו דיון מיוחד נוסף, לאחר שהחלטת בג"ץ הסעירה את עולם המשפט בישראל, "בית המשפט העליון קבע שבית הדין הגדול לא חרג מסמכותו בכך שמעשה הבגידה נלקח במסגרת כלל השיקולים שהובילו לקביעת בית הדין שכוונת השיתוף בדירה נשללה מהאישה. לא יעלה על הדעת שמציאות של היום בגידה תהיה כלי שבעקבותיו זכויותיו של מי מבני הזוג תישלל".

כאמור, עו"ד יניב-מסר היא לא היחידה שבג"ץ 'האישה הבוגדת' מעסיק אותה ומשפיע על שגרת העבודה שלה, גם עו"ד יעל גיל, בעלת המשרד 'יעל גיל משרד עו"ד', התייחסה למקרה משפטי זה, אולם היא מתייחסת לפרשייה מנקודת מבט אחרת, "במקרה של רכוש חיצוני, כלומר רכוש אשר צד מביא איתו לנישואין, לכאורה בכלל לא צריכה להיות חלוקה. בשנת 2014 ניתן פסק דין שבו בגידה של הגבר הפכה לנתון שהיווה משקל בהחלטה שלא לחלוק רכוש חיצוני עם אשתו, שהיא זו שהביאה את הרכוש ליחסים, אז מדוע כעת קמה צעקה גדולה? האישה לא הייתה צריכה מלכתחילה לקבל חלק מהדירה מאחר שמדובר ברכוש של הבעל".

משמורת משותפת ומזונות – שינויים דרמטיים המעצימים את מרוץ הסמכויות

עו"ד גיל עוסקת שנים רבות בחקיקה, ונושא המשמורת המשותפת, כמו גם חלוקת מזונות, הינם מנושאי העניין המרכזיים שלה, "במדינת ישראל חל על יהודי דין אישי, והפרשנות קבעה שרק הגבר ישלם מזונות והמשמורת על הילדים תעבור לאישה. אבל היום אנחנו כבר במציאות אחרת, נשים עובדות ומפתחות קריירה, גברים רוצים לגדל את הילדים, זה כבר לא מה שהיה פעם. הוקמו ועדות כולל ועדת שניט וועדת שיפמן שדנו בביטול חזקת הגיל הרך ובהסכמי הורות ובמזונות ילדים. משנת 2012, אחרי שנים רבות של קיפאון, משהו החל לזוז בתחום המשמורת המשותפת ובשנת 2017, השתנה גם תחום המזונות לכיוון הורדת דמי המזונות המושתים על הגבר ויצירת מציאות שוויונית והגיונית יותר. הנושא של מזונות המשולמים באופן אוטומטי על ידי האב הולך ומשתנה". השינוי הזה מורגש היטב בבתי המשפט, אך גרם, כפי שכבר אוזכר ע"י עו"ד יניב מסר, לנהירה של נשים לכיוון בית הדין מאחר שבית הדין לא מרגיש מחוייב לפרשנות המחודשת של בית המשפט, שהחלה בעקבות פסק דין תקדימי בשנת 2017, והוא ממשיך לפסוק את תשלום המזונות לגבר, לרוב כפי שהיה בעבר. במקביל, ישנן יותר תביעות למשמורת משותפת, ולדברי עו"ד גיל, לעיתים מדובר ברצון של הגבר להפחית מזונות, אבל פעמים רבות זה בגלל השינוי החברתי המתרחש בחברה שלנו, "אבות טובים יכולים לבקש היום משמורת משותפת ללא חשש, 111 חוקרים מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית חתמו על מסמך שגורס כי ישנה חשיבות גבוהה מאוד שאבות יגדלו את הילדים במשמורת משותפת, ויותר ויותר אבות עושים זאת".

עו"ד גיל חתומה על פסק דין תקדימי שניתן בשנת 2010 והיה הראשון בארץ שקבע משמורת משותפת בניגוד ל'חזקת הגיל הרך' ובניגוד לתסקיר הסעד, "יש שינוי שהולך ומתרחש בחברה שלנו, ובית המשפט לא נשאר אדיש אליו. אז אמנם לא תמיד החוק משתנה בספר הרשומות, אך בשטח הדברים כבר עובדים אחרת"

חלוקת חברות עסקיות, רכוש פרטי וחובות – האם בית הדין מסוגל להעניק מענה מקיף?

גם עו"ד יעקב בלס, מומחה לדיני משפחה, בעלים של 'משרד עו"ד יעקב בלס', משוחח על המתח המובנה בין הסמכויות. עו"ד בלס מתמקד בחלוקת הרכוש, "בית הדין מחויב ללכת בעניין הרכוש לפי חוק יחסי ממון, אבל עדיין יש פערים והמקרים שמתרחשים בשטח מותחים את הגבול. כך למשל, אדם שקיבל דירה בירושה או במתנה, עדיף לו ללכת להתדיין בבית הדין הרבני מאחר ומירב הסיכויים הוא שבעת חלוקת רכוש בית הדין לא יחלק את הדירה, בעוד בבית המשפט יבדקו היבטים נוספים שבגינם קיים סיכוי רב יותר שהדירה תחולק". לדבריו, הנושא אף מורכב יותר כאשר מגיעים לחלוקת חברות עסקיות, "יש מחלוקת האם בית הדין יכול לדון בחלוקת החברה. עולה השאלה האם בית הדין יכול לדון בשווי החברה, וזה קורה, בית הדין יכול לפסוק בענייני פנסיה, נדל"ן ועוד, אבל בית הדין לא יכול לעסוק בחלוקת מניות, רישום שלהן, עיקולי חברה, בית הדין גם לא יכול לדון בצד ג' ולכן הוא לא באמת יוכל לטפל בכל ההיבטים של חלוקת חברה. לכן לדעתי, למרות שכיום בית הדין מאוזן יחסית, אם לאחד מבני הזוג יש עסק, כדאי מראש לערוך את הדיונים בבית המשפט".

סוגייה נוספת שעולה לא פעם בערכאות המשפטיות, היא סוגיית החובות. מתי חולקים בחובות, מתי החובות ישארו רק אצל אחד מבני הזוג? "אם יש בן זוג שצובר חובות ללא ידיעת בת הזוג, או להיפך, וצבירת החובות היא לא לטובת המשפחה אלא לצרכים עצמיים כגון הימורים, התהוללות, שימוש אנוכי, אזי החובות יישארו אצל הגורם שיצר אותם. לעומת זאת, במקרה של כניסה לחובות בעקבות השקעות ו/או שימוש בכספים לטובת המשפחה, אז החובות כן יתפזרו בין שני בני הזוג. צריך תמיד לבדוק את ההתנהלות, לאיזו מטרה נמשכו הכספים, ואז לבחון את סוגיות חלוקת החובות", מסביר עו"ד בלס, "מצב מוכר אחר הוא שההורים נתנו מתנה כספית לאחד הילדים, למשל, לקניית דירה, ובני הזוג רשמו את הדירה על שניהם. במצב נורמלי בו שני בני הזוג השתמשו בדירה, הולידו ילדים, והרכוש היה משותף במשך שנים, בית משפט יראה את הסיוע של ההורים כמתן עזרה לבני הזוג ולא כהלוואה, אלא אם היה הסכם הלוואה בעת מתן הכסף, וכאן לא יהיה צורך להחזיר כספים לצד השני. בנוגע לחברות עסקיות, באם החובות נוצרו בגלל סיבות אובייקטיביות והחברה סייעה בכלכלת הבית, אז גם כאן יש יסוד לחלק את החובות בין בני הזוג".

ומה קורה לדעתו של עו"ד בלס כאשר הדירה מתקבלת בירושה? לדבריו, לכאורה, הדירה לא אמורה להיות חלק מחלוקת הרכוש, אולם בית המשפט יכול גם לפסוק אחרת, "לפי חוק יחסי ממון, דירה שעברה בירושה אמורה להישאר אצל מי שירש אותה. אולם, אם בני זוג גרים יחד כבר מספר שנים בדירה, הביאו שם ילדים, שיפצו את הדירה, ביצעו פעולות שהעלו את הערך שלה, אז יכולה להיווצר חלוקה. לכן, מי שבאמת רוצה להגן על דירה שעברה בירושה צריך לעשות הסכם ממון. אגב, באופן מעניין, כאשר מדובר בידועים בציבור שלא כפופים לחוק יחסי ממון, בעקבות 'הלכת שיתוף נכסים', אם ידועים בציבור יוכיחו שהם חיו מספר שני באותה הדירה והשקיעו בה יחד, הידוע או הידועה בציבור יוכלו לבקש חלוקת רכוש גם על הדירה שעברה בירושה".

מרוץ הסמכויות הבינלאומי

לא פעם טוענים עו"ד לענייני משפחה, העובדים בזירה הבינלאומית, כי דיני משפחה וירושה בישראל מורכבים יחסית וקשים להבנה בעיני הקולגות מחו"ל, כאשר הקושי יוצר לא מעט אתגרים. "אנחנו חיים בעולם גלובלי ומרוכז, באיחוד האירופי יש הסדרים בינלאומיים שיש להם השלכות גם על מדינות שאינן חלק מן האיחוד האירופאי", מסבירה עו"ד ונוטריון ליאן קהת, מייסדת ובעלים של 'ליאן קהת, משרד עורכי דין ונוטריון'. "כך למשל יש הסדר של האיחוד האירופאי שנכנס לתוקף החל מאוגוסט 2015, לפיו אדם בעל שתי אזרחויות יכול להחיל על עזבונו את דין אזרחותו הנוספת" למשל עולה חדש מצרפת יוכל להחיל על עזבונו את הדין הישראלי. בהקשר של ירושה, מדובר בעניין דרמטי. הדין הצרפתי והדין במדינות אירופאיות נוספות מחייב כי חלק נכבד מרכוש ההורים (תלוי מספר ילדים) יועבר לילדים לאחר פטירה, דבר שלא מעוגן בחוק הישראלי. אם ניקח לדוגמה אדם יהודי צרפתי שעולה לארץ ומעוניין לנשל אחד מילדיו מירושתו, כאן הוא יכול לעשות את זה. המשפט הישראלי מעניק חופש בחירה מלא בבחירת היורשים וחלוקת הירושה, גמישות שלא קיימת בחלק ממדינות אירופה".

בנוסף ניתן לפי אותו הסדר בינלאומי מ2015 להחיל על ירושתו של אדם את דין אזרחותו וזאת להבדיל מדין מקום מושבו, המציאות הזאת יוצרת מרוץ סמכויות נוסף, למשל מוריש ישראלי שהוא בעל אזרחות צרפתית, יורשיו יוכלו לדרוש בתנאים מסוימים כי עזבונו ינוהל בצרפת. הפעם התחרות היא בין היורשים, מי מהם יתפוס סמכות ראשון במדינה שבה נוח לו לנהל את ההליך.

גם לגבי נושא הגירושין ישנו מרוץ שכזה, אמנם לרוב המשפט יתנהל לפי מקום מגוריהם של בני הזוג והמקום אשר מוגדר כמרכז החיים שלהם, אבל ישנם לא מעט אנשים שחיים בין שתי מדינות, ואף יותר, והשוני שקיים בין פסיקות בתי המשפט והחוק האירופאי, לעומת מה שקורה בישראל, מייצר אפשרויות של בחירה בין שתי שיטות משפט שונות.

ייפוי כוח מתמשך

נושא מרכזי אחר המעסיק את עולם דיני המשפחה והירושה הוא תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שעשה מהפיכה בתחום זה כשהוא מקנה כוח רב יותר וכלים חדשים ומשמעותיים לאדם הפרטי לחיות את חייו בהתאם לבחירותיו ורצונותיו, גם כאשר יאבד את יכולתו להבין בדבר. "ייפוי הכח המתמשך עלול בידיים הלא נכונות ובהיעדר פיקוח מתאים לגרום לניצול לרעה של קשישים ובעלי מוגבלויות" מספרת עו"ד קהת, "בעוד אפוטרופוס היה מפוקח על ידי משרד האפוטרופוס הכללי, כאן יש חופש פעולה רחב למיופה הכח. כבר נתקלתי בדוגמאות של בני משפחה, אנשים קרובים, אשר קיבלו את ייפוי הכח המתמשך וניצלו אותו לרעה כדי למשוך כספים מהקשיש, לפעמים ההורה וללא בקרה על פעולותיהם. התיקון הזה צריך לעבור שינוי כך שמשיכת כספים מקשיש או מוגבל תהיה מבוקרת על ידי קרובים או אנשי מקצוע נוספים. בכל מקרה אני ממליצה בעת ניסוח ייפוי כח מתמשך כיום לעשות שימוש מושכל במנגנונים הקיימים בחוק ולמנות בנוסף למיופה הכח גם אדם מיודע, קרוב משפחה, בעל מקצוע או האפוטרופוס הכללי שיהיה זכאי לקבל דיווחים בעניינים הנוגעים לייפוי הכח ולא בכדי רק עורכי דין שעברו הכשרה משותפת של לשכת עורכי הדין ומשרד האפוטרופוס הכללי רשאים לערוך את ייפוי הכח המתמשך ולאמת את חתימת הצדדים עליו. בנוסף יש להדגיש כי גם כיום יש מנגנוני פיקוח על מיופה הכח הפועל לפי ייפוי הכח המתמשך ומכוחו , הן פיקוח שיפוטי בדרך של פניה לבית המשפט והן באמצעות הגשת תלונה למשרדי האפוטרופוס הכללי".

 

ב 22.7 בשעה 09:00 יחל פורום דיני משפחה וירושה של DUN'S 100. הפורום יתקיים במשרדי דן אנד ברדסטריט בגבעתיים