לאחרונה ניתן פסק דין של השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הצעת רכש שפורסמה על ידי אפריקה ישראל תעשיות בשנת 2012 לרכישת מניות נגב קרמיקה.
עיקרה של העתירה היה ערעור על החלטת וועדת האכיפה המנהלית שקמה מכוח חוק ניירות ערך. הועדה קבעה כי לנוכח משא ומתן שהתנהל בין נגב קרמיקה לבין חברת אולימפיה הקנדית ושלא היה בנחלת הציבור, פרסום הצעת הרכש על ידי אפריקה ישראל היווה שימוש "במידע פנים".
עיקר הדיון המשפטי נסב סביב השאלה מתי משא ומתן מתגבש לכדי מידע מהותי וכתוצאה מכך הוא מהווה מידע פנים? בפסק הדין נקבע כי בנסיבות המקרה המשא ומתן בין נגב קרמיקה לבין אולימפיה היה משום מידע ומהותי. קביעתה של השופטת כי המשא ומתן הגיע לכדי מידע מהותי התבססה על יישום מבחן המשקלל בין ההסתברות לקרות הארוע לבין השפעתו הצפויה של הארוע על החברה.
אין קושי לקבל את התוצאה כי קיומו של משא ומתן עשוי להיות מהותי וכי מי שמבצע פעולה בניירות ערך כשמידע כזה בידיו יחשב כמשתמש במידע פנים.
עם זאת, נראה שועדת האכיפה המנהלית היתה מוכנה ללכת רחוק יותר. הועדה הביעה את דעתה כי מבחן המהותיות לצורך הפרת השימוש במידע פנים זהה למבחן לצורך קיומה של חובת דיווח. במילים אחרות, ניתן לפרש את עמדת הועדה כקובעת שכאשר משא ומתן מגיע לכדי מהותיות, החברה חייבת למסור עליו דיווח מיידי.
השופטת רונן לא הביעה את עמדתה בעניין, וקבעה כי במסגרת העתירה אין צורך להדרש ליחס בין העבירה של שימוש במידע פנים לחובת הגילוי הכללית של תאגיד.
אף על פי שבמקרה זה לא קבע בית המשפט כי קיימת חובה כללית לפרסום דו"ח מיידי בדבר קיומו של משא ומתן, האם על כל חברה ציבורית להניח כי כאשר היא מנהלת משא ומתן היא חייבת בפרסום דו"ח מיידי בכל מקרה בו המשא ומתן הגיע לכדי "מהותיות"?
ראשית, ראוי לשקול אם דרישה כזו היא סבירה ויישימה. יש לזכור כי מעצם מהותו אין כל וודאות שהמשא ומתן יבשיל לכלל הסכם, וכי פרסום בדבר קיומו של המשא ומתן עלול לסכל את קיומה של העסקה, או להרע את תנאיה. בנוסף, מכיוון שמשא ומתן הוא תהליכי ומתמשך, קשה לראות כיצד ניתן לדרוש מהחברה הציבורית לבצע בחינות חוזרות ונשנות, כדי לראות אם בשלב הנוכחי של המשא ומתן השכלול בין ההסתברות לסיום מוצלח של המשא ומתן לבין השפעתו הצפויה של ההסכם המתגבש מגיע לכדי "מהותיות" המחייבת בפרסום דוח מיידי.
גם אם המסקנה היתה שראוי ונכון לחייב חברות ציבוריות לפרסם דו"ח מיידי בדבר משא ומתן, הרי שלנוכח חשיבות העניין יש לעגן את החובה בצורה חדה וברורה.
כך למשל, לגבי מידע פנים יש בחוק ניירות ערך הוראות ספציפיות. בנוסף, תקנות ניירות ערך כוללות הוראות מפורשות המטילות חובות דיווח על מתן דיווח לגבי משא ומתן לעסקה לרכישת "נכס מהותי". התקנות אף מאפשרות לדירקטוריון החברה לעכב את הדיווח בנסיבות מסויימות, אך הוא אינו רשאי לעכב את הדיווח במועד בו החברה מציעה החברה ניירות ערך לציבור על פי תשקיף.
במילים אחרות, ישנם מצבים בהם קיימת חובה לפרסום מידע על משא ומתן מהותי – לפני ביצוע פעולה בניירות ערך, פרסום הצעת רכש ופרסום תשקיף ובקשר עם רכישת נכס מהותי.
אין להסיק מכך על קיומה של חובה כללית לפרסום דוח מיידי על משא ומתן, ובהחלט ראוי לשקול בקפידה את הדברים לפני שמטילים חובה כזו – הן מבחינת הסבירות והן מבחינת המקור החוקי הראוי.
הכותב הוא שותף מנהל במשרד ברנע ושות'.
