ספרי קצת על עצמך?
אני אמא לשני ילדים מדהימים – יהלי בן 19, שמשרת בצבא כרגע, ואלמה בת ה- 16 שלומדת ממש קשה עכשיו בכיתה יא'. אני עו"ד משנת 2003, ומגשרת משנת 2006. מייסדת ומנהלת בית הספר לגישור במכון אדלר ובעלת משרד עצמאי שעוסק בגישור ברמת החייל, ת"א. מרצה ומנחת סדנאות בארגונים ומאמנת בדרגת מדריכה.
כמי שאוהבת ללמוד, למדתי לא מעט במהלך חיי ואני ממשיכה ללמוד כל הזמן. ממקום שבו לא אהבתי את העבודה כעו"ד בבתי המשפט, המשכתי ללמוד ולחפש את המקום המדויק לי, המקום שישלב את אהבתי לתחום המשפטים ולתחום הפסיכולוגיה, יחד עם אהבתי לעמידה מול קהל. כיום אני מרגישה שהגעתי למקום שמשלב את כלל התחומים הללו: ניהול גישורי משפחה ועבודה בארגונים להטמעת שפת הגישור בתהליכים והרצאות. זאת במקביל לניהול בית הספר לגישור במכון אדלר שאת הקמתו יזמתי בשנת 2018 ואני גאה בו מאוד.
מה גרם לך לבחור להתמחות בתפקיד המגשרת?
בשנת 2003, כעו"ד חדשה היישר מבחינות הלשכה, התחלתי לעבוד כשכירה בתחום ליטיגציה אזרחית-מסחרית. די מהר הבנתי שמשהו לא עובד לי. הרגשתי תחושות מועקה מאווירת המלחמה שהתפקיד שלי דרש - לתקוף את הצד השני ולהגן על הלקוח שלי יום יום. בשנת 2005-2006, למדתי לתואר שני במשפטים באוניברסיטת בר אילן ובחרתי בהתמחות בגישור וישוב סכסוכים. התואר פתח בפניי את עולם הגישור ו"גיליתי את האור".. הבנתי שזו הדרך שאני מעדיפה לעבוד בה ושזה העולם שארצה להמשיך ללמוד ולהרחיב בו. בשנת 2018, ייסדתי את בית הספר לגישור במכון אדלר, אותו אני מנהלת היום. בבית הספר אנו מכשירים מגשרים בכל התחומים וכן מכשירים מגשרי משפחה וגירושין. בית הספר הוא הדרך שלי להעביר הלאה, לכמה שיותר אנשים, את המקצוע הכל כך משמעותי שגיליתי אז, בשנת 2005.
מה את הכי אוהבת בעבודת הגישור?
הדבר שאני הכי אוהבת בעבודת הגישור זה את האנשים – הלקוחות המדהימים שלי. את האתגרים והשונות שכל אחד מהם מביא. זה משאיר אותי בסקרנות ובתחושת אתגר לגבי כל אחד, מתוך הבנה שבכל גישור תהיה תקשורת אחרת. כל אחד עובר את תהליך הפרידה בצורה שונה, והאחריות עליי, להבין מה הם צריכים ומה הכי חשוב להם, ולאפשר להם לבטא את עצמם הכי אותנטי שהם יכולים, כדי לעבור את התהליך בתחושת שביעות רצון.
מה הופך מגשרים למגשרים טובים?
לדעתי, התנאי הבסיסי שהופך מגשרת למגשרת טובה, היא יכולת ראיית האחר עד כדי לדמיין מה הוא או היא מרגישים כרגע. המקום האמפטי, מאפשר לנו לראות את הקושי של המגושר.ת, גם אם הם מתנהגים בעצבנות, או לא משתפים מספיק, או מתנגדים בכל מיני צורות. לזכור שכל אחד ראוי להראות ולהישמע, ולכל אחד מהצדדים קשה כרגע לשבת במשרד ולהתמודד עם הסיטואציה. זה המפתח לדעתי לבניית אמון והורדת התנגדויות. שילוב יכולות תקשורת, רגישות ואיכפתיות גבוהה יחד עם ידע משפטי רחב בתחום, זו בעיני הנוסחא למגשרת טובה, במיוחד בתחום המשפחה.
איך את מעדיפה לפתוח את תהליך הגישור?
אני פותחת את תהליך הגישור בפגישה משותפת עם הזוג. לעיתים הם מבקשים בשיחת הטלפון להיפגש בנפרד, כיוון שלטענתם יהיה להם בלתי אפשרי לשבת יחד. אני מסבירה שחשוב לי לפגוש אותם יחד, להכיר אותם ולשמוע על המשפחה שלהם, גם אם התפיסות לעיתים שונות. זה חשוב גם שהם ישמעו אחד את השני. בסופו של תהליך, ודאי במקרה בו ישנם ילדים, הזוג יצטרך להישאר בתקשורת הורית לעוד הרבה שנים, ולכן השאיפה שלי היא לאפשר להם לתחזק תקשורת ישירה, גם בזמן הגישור.
איזה טיפ את יכולה להעניק לבני זוג שמגיעים לפגישת גישור המשפחה הראשונה?
הכי חשוב זה להתמסר לתהליך. להגיע בפתיחות ועם אמונה שאפשר לסיים בכבוד. לצורך זה, הטיפ הכי משמעותי זה להשאיר את האגו בבית, אבל אני יודעת שזה טיפ שקל להגיד ופחות קל ליישם..
מה את מייעצת לעורכי הדין ובאי הכוח המייצגים את בני הזוג בתהליך?
העצה הכי טובה שאני יכולה לתת היא לראות את הלקוחות לפני הכל. מי שחשוב כאן זה הזוג והמשפחה שלהם - הילדים. אנחנו מתעסקים בחיי המשפחה וההשלכות של הגישור משמעותיות ולטווח ארוך. לכן, עורכי הדין שמלווים את הגישורים, צריכים לתמוך בגישור ולחתור להסכמות בין הצדדים, גם במקרים בהם זה מתסכל ואולי יש סיכוי להערכת עורך הדין שבבית המשפט הלקוח היה מקבל קצת יותר. אם הזוג בוחר ומסכים, בבחירה חופשית ומודעת, כל הסובבים והתומכים בתהליך צריכים לכבד את הבחירה.
מה הכי כואב לך לראות בהליכי גישור?
כואב לי שאנשים מנוהלים על ידי אגו ולא מצליחים לראות באותו רגע את התמונה הגדולה, את בן או בת הזוג שפעם בחרתם ושאיתם הבאתם ילדים, את הילדים עצמם שיושפעו מההחלטות שיתקבלו עכשיו, ובכלל את הטווח הרחוק. לא מעט פעמים אני מציעה להם "להרים את הראש" ולהסתכל רחוק יותר, כדי לקבל פרופורציות על הנושא שמדברים עליו באותו רגע.
האם את נוהגת להתייעץ עם אנשי מקצוע נוספים תוך כדי הטיפול בגישור?
לעיתים יש צורך להכניס ייעוץ של אקטואר.ית, רו"ח, פסיכולוגית ילדים, מדריכת הורים, שמאי מקרקעין, לצורך חוות דעת אובייקטיבית שעוזרת לנו בגישור להגיע להסכמות, או לתרגם שווי של נכסים לכסף על מנת לאזן ולחלק את הרכוש של הזוג. ישנם מקרים בהם אנשי הטיפול של ילדים עם צרכים מיוחדים מסייעים לנו להתקדם בנושא הילדים וביצירת פתרונות ספציפיים מותאמים למקרה.
איזה ערך מוסף את מביאה לדעתך לעבודת הגישור?
אני חושבת שהערך המוסף שלי בגישור, הוא השילוב שאני עושה בין העולם המשפטי, הגישורי, והאימוני. בשנת 2012, למדתי לימודי אימון במכון אדלר והגעתי לדרגת סופרוויז'ר – מדריכת מאמנים. הכלים האימוניים, מאפשרים לי לסייע לזוגות לעבור מחסומים רגשיים בתהליך ולפתוח את המבט בצורה רחבה יותר. בתחום המשפחה, קשה להפריד בן הפן המשפטי הנדרש בתהליך, שהוא חשוב ביותר, לבין הפן הרגשי אשר מנהל וקובע במידה רבה את התנהלות הגישור, לכן מומלץ לשלב כלים נוספים וידע רחב במסגרת תהליך הגירושין.
מעבר לזה, כמי שעברה בעצמה את התהליך לפני מספר שנים, אני מרגישה הבנה אמיתית לקושי שהזוג חווה, לחוסר הוודאות ולריבוי החזיתות שמציף ומבלבל בתקופת הפרידה. לכן, אני דוגלת בליווי אישי וצמוד לזוג, ככל שאני יכולה לסייע ולעזור ביצירת שקט בתקופה לא פשוטה.
מה היית עושה אם לא היית מגשרת?
שאלה טובה 😊. כיוון שאני גם מרצה ומנחת סדנאות בנושאי גישור, משא ומתן ותקשורת, ומאוד אוהבת את זה, יש סיכוי שהייתי מרצה במשרה מלאה. בנוסף, מגיל מאוד צעיר ולאורך הרבה שנים, הופעתי כזמרת וגם את זה אהבתי מאוד. אז אולי..
אני בנאדם של גם וגם ועושה היום את מה שאני אוהבת: משלבת את תהליכי הגישור, עם העברת השפה הגישורית הלאה בארגונים ולקהל הרחב. קשה לי לדמיין בחירה אחרת.
מתי גישור הוא מוצלח לדעתך?
גישור מוצלח בעיני, הוא גישור שמסתיים בתוצאה הוגנת, גם אם שונה ממה שהיה נקבע בבית המשפט. גישור כזה, נותן לי הרגשה שהצלחנו, שלשם כך קיים גישור.
בנוסף, כאשר בני שני הזוג, בסיום התהליך, מחזיקים אחריות אמיתית לוויתורים שלהם ולמעשה משחררים את העמדה התחרותית של מנצח/מפסיד או קורבן ותוקף שמאפיינים לא מעט תהליכי פרידה. אם הצלחנו לסיים את התהליך בשביעות רצון משותפת ובהבנה כלשהי, אפילו התחלתית, של האחריות המשותפת שלהם לפרידה ולעתיד שיגיע אחריה, אני יודעת שהדרך שלהם למערכת יחסים הורית מיטבית פתוחה והסיכוי להצליח לעבור אתגרים בהמשך הדרך גבוה.
מה תמליצי לאנשים ששוקלים אם לגשת לגישור או הליך משפטי?
תהליך גישור לגירושין, הוא ללא ספק, הדרך המועדפת לסיום ולבנייה מחדש של המשפחה בשני בתים. גם אם הקונפליקט גבוה, תהיה הסלמה שלו בבית המשפט. מעצם הכניסה להליך משפטי, הקונפליקט מחריף ומערכת היחסים נפגעת באופן בלתי הפיך, וגם הילדים נפגעים יותר. בנוסף, הליך הגישור קצר משמעותית מהליך בבית המשפט, וזול יותר.
לסיום, צריך לזכור שבבית המשפט השופט מחליט על החיים של הזוג ושל הילדים, בעוד בגישור, הזוג עצמו ורק הוא מחליט איך יראו ההסכמות, ולמעשה הם יוצרים במו ידיהם את המציאות החדשה שאחרי הפרידה.
