ספרי קצת על עצמך?
אני ילידת 1973, אמא לשתי בנות ( 21 ו- 18 ) וגרה ברמת גן. אני עו"ד משנת 2000, בעלת שני תארים במשפטים (התמחות בגישור וניהול מו"מ), אני מגשרת מתמחה בדיני משפחה משנת 2003, מגשרת בשיטת גירושין בשיתוף פעולה, אני מלמדת גישור ומרצה המון שנים, ואני בעלת משרד עצמאי משנת 2006 שנמצא במתחם הבורסה ברמת גן. בנוסף, אני חלק ממרכז הגישור של הקהילה הלהט"בית וממייסדיי "הסכמות"- המרכז הארצי ליישוב סכסוכים במשפחה.
מה גרם לך לבחור להתמחות בתפקיד המגשרת?
מאז שאני זוכרת את עצמי אני משכינת שלום, אשת סוד, ומיישבת סכסוכים. אני יודעת לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות יצירתיים לבעיות ודילמות. את תחום דיני המשפחה הכרתי בתקופת ההתמחות שלי בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. ההתנסות כעורכת דין מייצגת בתחום, הוכיחה לי שזו לא הדרך לפתור וליישב סכסוכים במשפחה, בטח לא כשיש ילדים משותפים והחיבור בין בני הזוג כהורים, הוא למעשה לכל החיים. ההליכים בבתי המשפט ובבתי הדין ארוכים, ההתנהלות גורמת לצדדים להפוך לאויבים, שכן, מטרת ההליך המשפטי הוא בהכרח ניצחון של אחד מהצדדים, וכשזה קורה – הצד השני בהכרח מפסיד וכך גם הילדים. חיפשתי דרך נכונה וטובה יותר לסייע לצדדים, למשפחה שלהם, חיפשתי דרך שבה היכולות האישיים שלי יוכלו לבוא לידי ביטוי בצורה טובה יותר. העבודה שלי כמגשרת משלבת בין כל אלה ומביאה תוצאות טובות יותר.
מה את הכי אוהבת בעבודת הגישור?
אני מאוד אוהבת את המפגש עם האנשים. כל זוג, כל משפחה, כל אדם שמגיע לחדר הגישור – מגיע בגלל מצוקה, קושי, רצון ליישב ולהסדיר סכסוך או כל עניין אחר בתוך המשפחה. הליך הגישור מאפשר לי להכיר לעומק את האנשים, את הצרכים שלהם, את הקשיים או האתגרים שעומדים בפניהם. ההליך מאפשר לאנשים לא רק להסדיר את העניינים המשפטיים שלשמם הם הגיעו אלא גם לדבר רגש, לשתף ולסגור מעגלים שלפעמים היו פתוחים הרבה זמן. ההליך מאפשר לאנשים גם להציב יעדים עתידיים אישיים ומשפחתיים.
מה הופך מגשר למגשר טוב?
בעיני מגשר טוב הוא קודם כל מגשר שיש לו יחסי אנוש מעולים, אדם שאוהב אנשים. בעל יכולת הקשבה והכלה גבוהים במיוחד. אחרי כל אלה - חשיבה מחוץ לקופסה ויצירתיות מעלות את הסיכויים לגיבוש הסכמות טובות.
איך את מעדיפה לפתוח את תהליך הגישור?
אני מעדיפה לפתוח את ההליך בפגישה משותפת עם שני הצדדים. ההיכרות הראשונה היא חשובה ביותר, בעיניי אפילו קריטית. שכן, הכל מתחיל ונגמר בכימיה בין אנשים. אני יכולה להיות אשת מקצוע מעולה ומנוסה, אבל אם לא יהיה חיבור ביני לבין הצדדים להליך - ההליך לא יצליח. מפגש ראשון משותף, מאפשר לשני הצדדים להתרשם ממני, לבדוק אם נוח להם איתי, אם הם מרגישים בטוב. הפגישה מאפשרת גם לי לבדוק ולבחון אם נוח לי עם הצדדים, אם אני מרגישה שאני יכולה לסייע להם. בנוסף, בפגישה הראשונה, הצדדים מספרים כל אחד את הדרך שבה הוא רואה את הדברים. מאוד חשוב שכולם יהיו נוכחים ויקשיבו. לפעמים כבר בפגישה הראשונה הזו מגלים דברים חדשים שיכולים לסייע במציאת הפתרונות הנכונים והטובים ביותר.
איזה טיפ את יכולה להעניק לבני זוג שמגיעים לפגישת גישור המשפחה הראשונה?
אני ממליצה לבני הזוג להגיע לפגישת הגישור כמו שהם. אני רוצה ומצפה לפגוש את האנשים שהם, עוד לפני שאנחנו בכלל משוחחים על העניינים המשפטיים. חשוב לי להכיר אותם כבני אדם, להקשיב לסיפור שלהם, לשמוע מה הציפיות שלהם, מה הפחדים שלהם. אני ממליצה להם גם לחפש אותי ברשתות החברתיות, בגוגל ובכלל. יש לא מעט סרטונים ופוסטים, ובכלל מידע אודותיי. אני יודעת שמאוד עוזר לפגוש פנים קודם, לשמוע טון דיבור, לבדוק אילו מסרים אני מביאה איתי, מה האני מאמין שלי. כך נכנסים לחדר הגישור ופוגשים מישהי שכבר קצת מכירים. זה מרגיע את החששות ונותן איזה שהוא איזון בין החשיפה שלהם מולי, כך שגם הם מגיעים כשהם מכירים קצת אותי.
מה את מייעצת לעורכי הדין ובאי הכוח המייצגים את בני הזוג בתהליך?
אני מייעצת להם לתת ללקוחות שלהם גבולות משא ומתן. כלומר לתת ייעוץ משפטי אישי מדויק, ובנוסף לחשוב ולדרג ביחד עם הלקוח שלהם לפי דרגות חשיבות, את היעדים והמטרות להליך. למשל, להחליט ביחד מהו סכום המזונות הרצוי ומה סכום המזונות למקרה של פשרה, אילו עניינים שקשורים לילדים הם קריטיים ועל מה אפשר להתפשר. יצירת המסגרת הזו - תאפשר לצדדים שמגיעים לחדר הגישור קודם כל להבין מה מגיע להם על פי החוק, ואחר כך תאפשר להם להבין על מה הם יכולים להתפשר ועדיין להיות בסדר, למרות הפשרה.
מה הכי כואב לך לראות בהליכי גישור?
לי הכי כואב לראות הורים שעושים שימוש בילדים שלהם לצורך ההליך. הורים שפוגעים בסמכות ההורה האחר. לצערי לפעמים בשם "טובת הילדים" מתנהלות המלחמות הכי קשות והכי לא מוצדקות שיש.
האם את נוהגת להתייעץ עם אנשי מקצוע נוספים תוך כדי הטיפול בגישור?
בהחלט יש מצבים שמצריכים שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע מתחומים אחרים: אקטוארים הם אלה שעושים את עבודת איזון הזכויות הסוציאליות. פסיכולוגים שמתמחים בילדים נדרשים לעיתים כשיש ילדים עם צרכים מיוחדים, לעיתים גם לצורך קבלת ייעוץ והכוונה איך לספר לילדים ומה לספר. שמאים מסייעים בהערכת שווי נכסים, ויש עוד אנשי מקצוע שמשלימים ונותנים את המעטפת השלמה לטובת התהליך.
איזה ערך מוסף את מביאה לדעתך לעבודת הגישור?
הערך המוסף שלי מורכב מ- 3 דברים חשובים מאוד: הדבר הראשון הוא הניסיון המקצועי המשפטי הייחודי שלי, ניסיון רב שנים שהצטבר במהלך העבודה שלי במערכת בתי המשפט ובמגזר הפרטי. העבודה במערכת בתי המשפט לימדה ואימנה אותי להסתכל על כל עניין ממבט על, מאוזן, שומר על שני הצדדים ( לעו"ד ליטיגטורים קצת יותר מאתגר, שכן הם מורגלים לשמור על אינטרס של לקוח אחד). העבודה במגזר הפרטי דייקה עוד את הניסיון המעשי הזה, והוסיפה שיח רגשי, אישי. הדבר החשוב השני הוא היכולות האישיות שלי: היכולת לראות כל אדם, להתחבר לכל אדם, להכיל מצבים מורכבים לא רק משפטית אלא גם רגשית. היכולת לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות ייחודיים לכל מקרה ולכל מצב. הדבר השלישי החשוב הוא הניסיון האישי שלי כמי שחוותה גירושין. אני גרושה כבר 13 שנים, אחרי 20 שנות זוגיות. כשהתגרשנו, הבנות שלנו היו בנות 7 ו- 4 וחצי (היום הן בנות 21 ו-18). אני יודעת, כי חוויתי באופן אישי ולא רק כעורכת דין, מה קורה בדרך לילדים, למערכות היחסים, לנו כבני אדם. הניסיון הזה הפך אותי גם לאשת מקצוע טובה יותר, מנוסה יותר. הניסיון הזה מסייע לי רבות בעבודה בחדר הגישור.
תוכלי לשתף בגישור שהשאיר בך חותם וההצלחה בו ריגשה אותך?
כל גישור שהתקיים בחדר הגישור – הוא גישור מרגש, שכן להצלחה של התהליך יש השפעה עמוקה ומשמעותית לחיים של הצדדים, של הילדים, של המשפחה כולה. אם אני צריכה לבחור אחד, אז אני בוחרת בגישור שהתקיים בין בני זוג ולהם שלושה ילדים. אחד מבני הזוג, יצא מהארון בפני האחר/ת ובעקבות זאת – עלה הרצון והצורך להתגרש. לא רק שהיה צריך להסדיר את כל העניינים שנובעים מהגירושין (אחריות הורית, מימון צרכי ילדים ורכוש), צריך היה בנסיבות המאתגרות האלה, גם להחליט ביחד איך מתמודדים עם היציאה מהארון אל מול הילדים, מול המשפחות והחברים. בני הזוג החליטו לשתף פעולה גם בעניין הזה לטובת הילדים, לטובת המשפחה שלהם. נעזרנו גם באשת טיפול שסייעה בעיבוד ובמתן הנחיות מסייעות ותמיכה. בני הזוג הצליחו לגבש הסכמות מלאות וטובות. ומהעדכונים שקיבלתי לאחר אישור ההסכם עלה שהמשפחה כולה חיה בטוב, הקשר של שני ההורים עם הילדים נשמר והתחזק.
מה היית עושה אם לא היית מגשרת?
שאלה טובה. אני אוהבת לעשות הרבה דברים. הייתי רוצה להיות פסיכולוגית או מטפלת רגשית, שכן העבודה עם אנשים מרתקת אותי, נפש האדם מרתקת אותי וגם מערכות יחסים. אם הייתי צריכה לבחור מקצוע מתחום אחר לגמרי – הייתי בוחרת להיות קונדיטורית. אני אספר לכל מי שלא מכיר אותי שחוץ משני תארים במשפטים - אני גם קונדיטורית מקצועית מוסמכת. למדתי קונדיטוריה אצל "אסטלה כיתת אומן לקונדיטוריה". הייתה תקופה מאוד קצרה לאחר סיום הלימודים, אי שם בשנת 2011, ששילבתי בין הדברים. מכיוון שמדובר בשני מקצועות שונים לחלוטין שמצריכים השקעה מירבית - בחרתי להמשיך להתמקד בעריכת דין וגישור - זה העיסוק שאני הכי מחוברת אליו והוא הכי אני. קונדיטוריה נשארה אהבה גדולה לשעות הפנאי ולפינוק האהובים שלי.
מתי גישור הוא מוצלח לדעתך?
גישור מוצלח הוא גישור שבו כל הצדדים מרגישים שההסכם שהתגבש קצת "תקוע בגרון", לא מושלם אבל מספיק טוב כדי להיות מרוצים ממנו. כשאחד מהצדדים יוצא עם תחושת ניצחון - זה בהכרח אומר שהצד האחר הפסיד. תחושות כאלה לא טובות לאף אחד מהצדדים. תחושת ניצחון בהליך גישור תהיה תמיד גם בעוכריו של המנצח בשלב כזה או אחר. גישור טוב הוא גישור שבו כל הצדדים מתפשרים ולא מקבלים בדיוק את מה שהם רוצים. הוגנות והגינות מייצרים הליך גישור מצוין.
מה תמליצי לאנשים ששוקלים אם לגשת לגישור או הליך משפטי?
אני ממליצה לאנשים לעשות הכל, כדי להימנע מהליכים משפטיים במיוחד בתחום דיני המשפחה. כשבוחרים בהליך משפטי - תמיד יודעים איך יוצאים לדרך אבל אף פעם אי אפשר לדעת באמת מה יהיו תוצאות ההליך. כשמדובר ביחסים בתוך המשפחה, יחסים מתמשכים - חשוב לעשות הכל כדי לשמור על הקשר, גם אם לא קשר קרוב.
להליך הגישור יתרונות רבים וחשובים, ביניהם חיסיון ההליך שמאפשר ניהול משא ומתן פתוח מבלי לחשוש שאולי המידע ישמש נגדי בהליך משפטי, מאפשר לצדדים להביע את דעתם בחופשיות - דבר שלרוב לא קורה בהליך משפטי. זהו הליך קצר וזול משמעותית ובכל מקרה ואם הוא לא מצליח - תמיד אפשר לפנות ולנהל הליך משפטי - כך שאין באמת סיבה שלא לנסות.
