ספרי קצת על עצמך?
אני מגדירה את עצמי כמגשרת ועו"ד, בסדר הזה. למעלה מ 20 שנה אני עוסקת בעיקר בגישור, הן בתחום העסקי והן בתחום המשפחה. תחילת דרכי בעולם הגישור הייתה ב 2006 כשיזמתי הקמה של מרכז לגישור בקהילה בעיר נס-ציונה, בה התגוררתי. יצרתי שיתוף פעולה בין חברת HP אינדיגו לעיריית נס-ציונה שמימנו את השירות החדש שהקמנו: שירותי יישוב סכסוכים עבור הקהילה. ניהלתי את המקום כ- 4 שנים ובסיועם של 30 מגשרים מתנדבים שגייסתי, ניהלנו גישורים רבים ופעלנו להטמעת הגישור בקהילה. לשמחתי מרכז הגישור פעיל וקיים גם היום. כתוצאה מפעילותי שם, צברתי ניסיון רב ורגישות מקצועית בתחומים של: גישור וזקנה, גישור ואנשים עם מוגבלות, וכן בגישורים בנושאים של שונות תרבותית והפליה.
מה גרם לך לבחור להתמחות בתפקיד המגשרת?
כשהייתי עורכת דין צעירה עבדתי במשרד העוסק בליטיגציה אזרחית, כאשר המשימה הראשונה שקיבלתי שם הייתה הכנת סיכומים בתיק משפטי מורכב, בהקשר של פירוק שיתוף במקרקעין. מכיוון ולא הייתי שבויה בחשיבה של עורך הדין שניהל את התיק, הצגתי בסיכומים זווית ראיה שונה שהביאה לזכייה במשפט. הלקוחה שהייתה בטוחה שהיא צפויה להפסיד בתביעה הופתעה מאוד מהזכייה בה, וזה גרם לה לדחות את כל הצעות הפשרה היפות שהציע הצד השני לסכסוך. בדיעבד הסתבר לי שהזכייה במשפט – הייתה הדבר הכי גרוע שיכולתי לעשות עבור אותה לקוחה. מדובר באישה שהייתה מאוד חולה, כאשר התמריץ העיקרי שלה לניהול התביעה היה רצונה לסדר את רכושה עבור בנה הלא יוצלח שהתגורר עימה. הצד השני לתביעה הגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי ובהמשך לבית המשפט העליון, ההליכים המשפטיים נמשכו שנים. בסופו של דבר אותה לקוחה לא הספיקה לשמוע את פסק הדין של בית המשפט העליון כי המחלה הכריע אותה והצורך הכול כך חזק של לסדר את בנה לפני לכתה – לא קיבל מענה.
הייתה לי תחושה קשה, שלא סייענו לאותה לקוחה לממש את הצורך הכי אמיתי שלה וכי אילו אותם צדדים היו משתתפים בהליך גישור, ייתכן והסוף היה יכול להיות נכון ומיטיב יותר.
וכך במשך השנים התגבשה אצלי התחושה, שאין אמת אחת עובדתית או משפטית, למעט במקרים מאוד חריגים, וכי המילה "צדק" שצדדים לתביעה כל כך נאחזים בה, הינה מונח מתעתע ותלוי במתבונן, ועל כן חלופה של "להיות יותר חכם מצודק" הינה מיטיבה יותר ברוב המקרים.
מה את הכי אוהבת בעבודת הגישור?
אני מאוד אוהבת לפגוש כל יום סיפור חיים אחר, עולם ומלואו של מורכבות וחוסר וודאות. זה נותן פרופורציה מאוד משמעותית לחיים. בנוסף, אני מאוד נהנית לפגוש את כל גווני החברה הישראלית, את כל העדות, הדתות, את כל מרחב הקשת הפוליטית ומגוון רמות סוציאליות (יום אחד לפגוש אישה שיצאה ממעגל הזנות ולמחרת את בכירי ובכירות המשק הישראלי). הרב תרבותיות הינה מרתקת בעיני, ואני פוגשת את אותם אנשים מתוך סקרנות להכיר אותם, להבין אותם, ואמונה שלכל אחד מהם יש מקום בחברה שלנו וכן את הזכות שקולם ישמע.
מה הופך מגשר למגשר טוב?
אני סבורה שמגשר טוב צריך לבוא עם צניעות. להניח שאינו יודע. אינו יודע מה באמת מניע כל צד בסכסוך, אינו יודע מה באמת קרה בין הצדדים, ואינו יודע ומי צודק ומי פחות. גישה זו מאפשרת לי כמגשרת לנהל את התהליך ללא משוא פנים, לשמור על מרחק שווה בין שני הצדדים, ולרצות לסייע לשניהם, באותה המידה, להגיע להסכם, ובכך להיפרד מהסכסוך.
מה הכי כואב לך לראות בהליכי גישור?
מאוד כואב לי לראות אנשים שלא מצליחים להיפרד מהסכסוך ותקועים במעגל של גירוי תגובה, בדינאמיקה של פגיעות הדדיות, המובלות משאיפות של נקמנות הדדית. עוד יותר כואב לי לראות מצבים בהם אחד מהצדדים מסכים לוויתורים מפליגים בעוד הצד שני מתנהל בחוסר תום לב, נוקט ב"שיטת הסלמי": כל הזמן בא עם דרישות חדשות למשא ומתן כך שכל הסכמה גוררת דרישה נוספת, חדשה. הדבר מייצר תחושה של חוסר הוגנות, של שיח תוקפני וניצול. כמגשרת אני סבורה שתפקידי לעזור לצדדים להגיע להסכם הוגן, וכאשר עולה חשש משמעותי שהליך הגישור מנוצל על ידי אחד הצדדים באופן שמוביל לכדי חוסר הוגנות קיצוני - הדבר יביא אותי להפסיק את הליך הגישור.
איזה ערך מוסף את מביאה לדעתך לעבודת הגישור?
אני חושבת שאני מייצרת מרחב בטוח עבור כל הצדדים, כך שכל אחד מהצדדים מרגיש בנוח להציג בפני מחשבות, חששות, ציפיות וצרכים. המרחב הינו בטוח גם מהבחינה שמאפשר לכל צד להבין לעומק מה חשוב להם ולצד השני, מה הפערים בין הצדדים, ולייצר יחדיו סיעור מוחות יצירתי, כזה המאפשר לקבל החלטות מתוך שיקול דעת ובחינה מעמיקה של כל האפשרויות – וכך להגיע להסכם מתוך הבנה שזה ההסכם הכי טוב שניתן היה להגיע אליו בנסיבות הקיימות.
תוכלי לשתף בגישור שהשאיר בך חותם וההצלחה בו ריגשה אותך?
לאחרונה קולגה שלי פגש אדם שסיפר לו שהתגרש לפני כמה שנים, באמצעות הליך גישור וכי הליך הגישור היה מצוין, וזה אפשר לו לשמור על קשר טוב ויחסים טובים עם אשתו לשעבר למרות הפערים הגדולים שהיו ביניהם. ואז אותו אדם נשאל מה שמה של המגשרת והוא אמר "סיון אפלבום". אותו הקולגה סיפר לי על כך בפירגון ושמחה. זה ריגש אותי מאוד ובעיקר שימח אותי לדעת שהם בטוב.
מה היית עושה אם לא היית מגשרת?
אני מניחה שבכל מקרה הייתי עובדת עם אנשים, בתחום המבוסס על הקשבה וניסיון לתת מענה לצרכים. אולי הייתי בוחרת ללוות אנשים מבוגרים בכתיבת סיפורי החיים שלהם.
מתי גישור הוא מוצלח לדעתך?
גישור שבו כל הצדדים מרגישים שהם באו לידי ביטוי, שקולם נשמע, שהם הצליח להבין מה חשוב לצד השני, להבין את גישתו גם אם לא מסכימים איתו. גישור שמייצר שינוי, טרנספורמציה, בעוצמת הסכסוך ובמערכת היחסים. לדוגמה, לאחרונה סיימתי גישור שבו לאחר חתימת ההסכם התובע הציע טרמפ לנתבע, וככה הם יוצאו מחדר הגישור תוך כדי שיחה, בשפה שרק הם מבינים. זה הרגיש לי כהצלחה!
מה תמליצי לאנשים ששוקלים אם לגשת לגישור או הליך משפטי?
אני באמת מאמינה שברוב המקרים כדאי לתת הזדמנות לגישור. במקרה הכי גרוע – התהליך לא יסתיים בהסכם. אך ייתכן מאוד ויעשה סדר בדברים, ידייק מה המחלוקות ויצמצם אותן, תוך שהוא יקצר את הזמן של ניהול התיק המשפטי.
