הגל השני הכניס מדינה שלמה למצב מורכב הן בריאותית והן במישור העסקי כלכלי, ועל פי תחזיות המוסדות הפיננסים, לצערנו ההשלכות הכלכליות המשמעותיות עוד לפנינו. הדבר גורם לכך שרבבות ישראלים, נאלצים לממש עתודות נכסים או ממון ששמרו לעצמם כגיבוי בחו"ל, לקבל עזרה ממשפחותיהן בחו"ל.
המאפיין המרכזי של המשבר עקב הקורונה הנו מספר המובטלים הגואה, ובעלי העסקים המושבתים. מה שגורם לכך שאחוז ניכר מתושבי ישראל מוצאים עצמם ללא מקור פרנסה רציף ומסודר, אם כשכירים ואם כעצמאיים, ובמקרים רבים אף נקלעים במהרה לחובות והתחייבויות כאלו ואחרות בהם הינם מתקשים לעמוד.
הן במישור הפרטי והן במישור העסקי ההכנסות נעצרו בשל משבר הקורונה ומאידך ההוצאות השוטפות ממשיכות כסדרן. משכנתא או שכירות, שכר לימוד, ליסינג לרכב, ביטוחים ועוד. ניסיון התקופה האחרונה לימד אותנו כי לא מעט מלקוחותנו שנקלעו למצב זה, פונים לאיתור מקורות נזילות חלופיים, תוך מימוש עתודות חיסכון וגיבוי שיש ברשותם. לצד פתיחת קופות חיסכון, בקשה לקבלת מענקי מדינה והלוואות בערבות מדינה, דבר שכיח מאוד מקרב הלקוחות זהינו תופעה שכיחה נוספת לסיוע ולגיוס כספים- פניה למקורות מחוץ לישראל. מאחר ובעשורים האחרונים זיהו אנשים רבים כי אנו חיים בכפר גלובאלי בכל הנוגע לעסקים לתרבות לצרכנות, לישראלים רבים יש עסקים מניבים בחו"ל, נכסים להשקעה, ולצידם אף חשבונות פעילים מקומיים במדינות שונות בחו"ל, עמם קל להתנהל בכל הקשור לעסקים או לנכסים המקומיים.
לעת מצוק עם התרחבות השפעות משבר הקורונה פונים לא מעט ישראלים למימוש העתודות הקיימות עבורם בחו"ל, אם שלהם ואם של מי מבני משפחתם המוכנה לסייע. אם זה בדרך של העברת סכומי כסף אשר נמצאים בחשבונות בנק זרים, אם בדרך של מימוש ומכירה של נכס או עסק כזה או אחר המחוזקים על ידו במדינה זרה ואשר אותו הם ממשים ועוד . ניתן להבין אם כן מדוע לא מעט מאותם ישראלים מבקשים לעשות העברות כספים מחו"ל, אם מחסכונות ואם עקב מימוש נכסים וזאת מחשבונם. לפעמים מבקשים הם להעביר כספים לישראל אותם הם מקבלים בדרך של מתנה ועזרה מההורים שנשארו בחו"ל או הלוואה מגורמים שונים מעבר לים.
הצורך מובן ומוצדק והמוטיבציה אף היא לגיטימית וכשרה- אך יש להבין כי כל כל נכס ו/או חשבון בנק הנתון בבעלות ישראלית מעבר לגבולות ישראל כפוף אף הוא לתנאי הדין הישראלי ולפעמים אף לדינים של מדינות נוספות בהן הופק הכסף . לשון אחר כספים אלה , כמו כל הון או כל הכנסה המופקת על ידי ישראלי בחול או בישראל כפופיםלדרישותיה הקפדניות של רשות המיסים, הרשות להלבנת הון ורשויות נוספות . יתרה מזאת, נציין כי לאור פסיקה, חקיקה ואמנות בין לאומיות עליהם חתומה ישראל כיום, המערכת הבנקאית הישראלית מתפקדת כ"שומר הסף" – ולכן העברת כל סכום כסף מחו"ל, אינה מתקבלת אוטומטית בחשבון הבנק של הישראלי אלא לאחר קבלת אישור של קצין הציוט מטעם הבנק. קצין הציוט מטעם הבנק והלשכות המשפטיות של הבנקיבדקו בקפדנות את חוקיות הכסף המועבר, אם בישראל ואם בחול והמעביר יידרש לתת לבנק הסברים, על מקור הכסף, מטרת עברה ועוד. לשון אחר, הבנק יבקש לוודא כי כל כסף או כל הון המועבר לישראל הינו "לבן", הון שדווח ושולם עליו מלא המס, הן בישראל והן במדינה בה הופק הכסף.
אי לכך חשוב לנהוג במשנה זהירות עוד בטרם נקיטת כל פעולה ממשית בכסף או בנכס, וראוי ובנקודת זמן התחלתית זו להתייעץ עם גורם משפטי מומחה בתחום המיסוי, בכדי לתכנן נכון את הפעולות, ולהימנע מלהכנס למורכבות משפטיתו/או לחשיפה לפלילים. נסקור שורה של פרמטרים קריטיים ורלוונטים לגבי העברת נכסים או ממון לישראל בכל הקשור בעבירות הלבנת הון ודיני המס בכללם : הסכום והיעד אליו מועבר,מהו מקור הכסף? כיצד נצבר? היכן הופק? מי הבעלים של אותו הון ? האם שולם המס בגין אותו הון במדינה בה הוא הופק והאם הוא דווח במדינה בה הוא הופק? היש אישורי תשלום מס במדינת המקור? אישור תשלומי מס בישראל?
כאמור על המערכת הבנקאית חלה חובת דיווח לרשות להלבנת הון, עם כל הכרוך והמשתמע מכך ובנוסף –המערכת הבנקאית חוששת להתפס כמי שמסייעת בהלבנת הון ומכאן באה הזהירות האמורה . המערכת הבנקאית והמערכות הרגולטוריות האחרות בישראל מחויבות לבצע את כל הבדיקות ובמסגרת זו נדרשות הן לקבל שורה ארוכה של הסברים ומסמכים ממעביר הכסף אשר יתמכו בטענה לפיה אין בנמצא קושי משפטי בקבלת הכסף בהקשרן של השאלות שציינו לעיל. הבנק הישראלי מחויב לקבל את כל התשובות והמסמכים שאם לא כן, עלול הוא למצא את עצמו מואשם בסיוע להלבנת כסף, או להעלמת הכנסות ועוד, אם בישראל ואם במדינות אחרות, כאשר החשיפה היא רב-לאומית משמע, הבנק הישראלי יחשוש כי מדינות זרות יכולות לתבוע אותו בגין סיוע לישראלי להעלים הכנסות ותשלום מס במדינות הזרות.
לאור האמור על ישראלי המתכוון להעביר כסף או נכס מחו"ל לישראל לבחון את המחויבויות החוקיות הקיימות, ובהתאם לנקוט בפעולות הנדרשות לטובת העברת הכסף לישראל בחוקיות ובשקיפות. טוב ייעשה מעביר הכסף, באם יבחן את הנושא ואף יגיע להבנות עם הבנק בטרם יבצע את העברת הכסף. כמובן שבלי כל קשר אם ההון לא מדווח לרשויות בישראל בעוד עליו להיות כזה – יש לנקוט בהליך של גילוי מרצון וזאת למרות שכרגע אין נוהל מסודר המאפשר זאת – משמע – יש להסיר המחדלים בדחיפות וזאת בלי כל קשר להעברת הכסף לישראל. בהתנהלות נכונה ניתן להביא לארץ את הכסף המתחייב בשקיפות וחוקיות. בנסיבות בהן הכסף או ההון "שחור", יש דרכים להסדירו ולהכשירו מול הרשויות אך זאת יש לעשות גם כן בזהירות רבה ובליווי מקצועי למזעור הנזקים.
נאחל חג שמח ובריאות איתנה לכל בית ישראל.
מאת אלי דורון,שותף בכיר, דורון, טיקוצקי ושות' עורכי דין
