במסגרת חוק ההסדרים החדש הטילו רשויות המס גזירה חדשה על הציבור שבמסגרתה יחויבו האזרחים לדווח לרשויות המס על חוות דעת משפטיות שקבלו ממומחי מס במטרה להפחית את חבות המס שלהם. בצורה זו יוטל זרקור על דוחות אלו ויאפשר לרשויות המס להעבירם לבדיקה מעמיקה במטרה להבין את תכנון המס ולהילחם בחיסכון המס שנובע ממנו.
בשנת 2000 בפרשת פרומדיקו, שבמסגרתה הואשמו מספר בכירים בענף התרופות בעבירות שונות כנגד חוקי המס, הכריע בית המשפט העליון כנגד רשויות המס וקבע כי לנאשמים עמדה ההגנה של הסתמכותם על חוות הדעת המקצועית שניתנה להם בנושא. דהיינו, אם נישום הסתמך על מומחה מקצועי ופעל בהתאם לעצתו המיסויית, לא ניתן לחייבו בדין פלילי. מאז המריאה תעשיות חוות הדעת בענייני מס.
ישנו מגוון רחב של מקרים ונושאים בהם קיימות מחלוקות פרשניות של הנישומים מול רשויות המס. במקרים אלו כאשר הנישומים הגישו דוחות שבהם חבות המס הופחתה בעניין מסוים בניגוד לגישה המוצהרת של רשויות המס, ביקשו הנישומים במקרים רבים לקבל חוות דעת ממומחה מס אשר תתמוך בעמדה המיסויית בה נקטו. מטרת חוות הדעת כאמור הייתה בעיקר להגן על הנישומים מהעמדה לדין פלילי או מסנקציה פלילית אחרת והותרת הדיון בינם לבין רשויות המס במישור האזרחי בלבד.
דוגמא לכך ניתן להביא את המאבק המתוקשר בו פתחו רשויות המס לאחרונה כנגד ענף הדוגמניות המבטא מאבק רחב הרבה יותר שמנהלות רשויות המס בשאלה מיהו תושב ישראל לצרכי מס. לו בר רפאלי הייתה מקבלת חוות דעת משפטית המאשרת בכפוף לנכונותן של העובדות על בסיסן ניתנה חוות הדעת , כי הגברת רפאלי נחשבת תושבת חוץ, חקירתה ברשות המיסים אולי לא הייתה אורכת מספר שעות רב כפי שפורסם בעיתונים ומצבה לפחות מההיבט הפלילי היה קל הרבה יותר .
דוגמא נוספת ניתן להביא את תחום המפעלים המועדפים הזכאים להטבות מס. רשויות המיסים דורשות ,ללא עיגון כלשהו לכך בחוק, כי מפעל מועדף זכאי להטבות המס בתנאי שהוא מעסיק 10 עובדי ייצור לפחות. נישומים רבים חולקים על עמדה זו ומסתמכים על חוות דעת מקצועית התומכת בעמדתם כי גם חברה יצרנית העומדת ביתר תנאי החוק אבל שמעסיקה למטה מעשרה עובדים, יכולה להיחשב כמפעל מועדף ובהתאם לכך דורשים את הטבות המס הניתנות למפעלים מועדפים.
במסגרת החוק החדש נוספה הוראה המחייבת דיווח לרשויות המס על סוגים שונים של חוות דעת עליהן הסתמך נישום המגיש דוח לרשויות המס. סוג אחד, הינו חוות דעת שיוצרת לנישום חיסכון מס של 100 אלף שקלים לפחות וששכר טרחתו של מומחה המס שכתב את חוות הדעת נקבע על בסיס חיסכון המס. סוג שני הינו חוות דעת מסוג המכונה בחוק החדש "חוות דעת מדף". בתמצית, ישנם שני סוגים של "חוות דעת מדף" . הסוג האחד , חוות דעת אחידה שניתנה לפחות לשלושה נישומים שאינם קשורים זה לזה במשך שנתיים. על נותן חוות דעת מסוג זה להודיע לנישום השלישי ואילך על היותה חוות דעתמדף. הסוג השני, חוות דעת שהוצעה לנישום בידי נותן חוות הדעת והנישום התחייב לשמור על תוכנה בסודיות.
במקרה בו ניתנת חוות דעת מדף מהסוג השני האחיד המתייחסת למחלוקת מיסוי שניתן לה ביטוי רחב במאמרים מקצועיים של מלומדים או בפסיקות של בית המשפט המחוזי שכזכור לא מחייבות את הנישומים או את רשויות המס , למעט בתיק המסוים לגביו ניתן פסק דין וכיוצא בזה פרסומים פומביים. כך לדוגמא, נושא מספר המועסקים הדרוש כתנאי סיווגו של מפעל יצרני כמפעל מועדף שהוזכר לעיל, כבר קיבל הד פומבי במאמרים שפורסמו בירחונים מקצועיים ואפילו זכה להתייחסות בפסק דין בבית במשפט המחוזי, גם אם לטובת רשויות המס באותו מקרה מסוים.
לדעתנו, במקרים כגון אלו שמחלוקת המס קיבלה הד פומבי אין חובה לקבל חוות דעת שתחייב על פי החוק החדש דיווח למס הכנסה שכן הפרסום הפומבי שניתן על ידי מומחי מס לעמדה הפרשנית המקילה יכולה להוות אצל הנישום הסתמכות המהווה אצלו הגנה מפני העמדה לדין פלילי.
הכותב הוא רו"ח מנהל במשרד שטיינמץ עמינח ושות’ UHY.
