אין כיום עוררין על כך שבמדינת ישראל תעשיית הייטק מפותחת, הכוללת קהילת משקיעים ענפה ומרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות.
לאור האתגרים הקיימים היום בתעשיית ההייטק, התחרות הגוברת מצד מדינות רבות למשוך חברות לפעול בתחומן, וחשיבותה של תעשיית ההיי-טק לכלכלת ישראל, אישרה הכנסת, בסוף חודש יולי האחרון, את התיקון לחוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה – חוק המו"פ.
התיקון נועד לאפשר למדינת ישראל להמשיך בתמיכתה בחברות השונות הפועלות בתחום החדשנות הטכנולוגית, תוך ניצול היכולות שהתפתחו בישראל.
מדינת ישראל תומכת מזה שנים רבות בהייטק הישראלי, ובעיקר באמצעות לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה. אף שהאמצעים העומדים לרשותה הינם מוגבלים, ועל אף היותה חלק מהמגזר הממשלתי, נדמה שאין עוררין על כך שללשכת המדען הראשי יש תרומה מהותית לנגזרים מסויימים בהי-טק הישראלי, ולכך שהיא אחד מהגופים הממשלתיים היותר נגישים.
בהתאם לתיקון החדש, לשכת המדען הראשי ומתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח), אשר אחראים על הפעלת תכניות לאומיות שונות במסגרת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, ישמשו בסיס להקמת רשות חדשה – הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית - כתאגיד סטטוטורי עצמאי.
הרשות החדשה תוסמך על תרגום מדיניות הממשלה לתוכניות פעולה לקידום חדשנות טכנולוגית בתעשייה, וכן תהיה אמונה על ניהול מערך התמריצים בכפוף לחוק המו"פ.
בראש הרשות החדשה יעמוד המדען הראשי, ומשימותיו יכללו את הקמתן של תכניות עידוד שונות אשר עתידות להחליף את כל התוכניות הקיימות, הן תוכניות מכוח חוק המו"פ וכאלה שפרסמו במסגרת חוזרי מנכ"ל משרד הכלכלה, כגון תכניות החממות.
התיקון החדש מבטל את ההוראות הקיימות בחוק המו"פ ובתקנותיו בנושא העברת של ייצור והעברת של ידע מחוץ לישראל, כאשר מועצת הרשות תקבע את הוראות רלוונטיות לעניין זה, ביחס לכל אחת מתוכניות העידוד שתתקין המועצה.
בתקופת הביניים, ישארו בתוקף ההוראות הקיימות בנושא העברות ידע לחו"ל בגין תכניות העידוד הקיימות.
התיקון אמנם מדגיש את הצורך לשמור ידע בארץ, אך יתכן והתיקון גם יוביל לגישה מתאימה יותר כלפי בקשות להעברות ידע בכל הקשור לתוכניות העידוד החדשות והקיימות, וכן יקל על חלק מהקשיים המתעוררים בעסקאות בינלאומיות.
הרשות תורכב משני גופים מרכזיים - מועצת הרשות, וועדת המחקר, כאשר ברשות שני הגופים יעמוד המדען הראשי.
מועצת הרשות תהיה הגוף האחראי על קביעת תכניות העידוד השונות. המועצה תמנה שמונה חברים, ובכללם שלושה נציגים מהציבור. הכללת נציגים מהציבור מיועדת להגביר את הדיאלוג בין הרשות לבין הסקטור הפרטי וכך לוודא שהרשות תמלא את תפקידה במתן מענה אופטימלי לצרכים של השוק. אולם, ככלל, המועצה לא תהיה מוסמכת לאשר תוכניות עידוד כלשהן, אלא אם כן כל נציגי הממשלה המועצה נוכחים בדיון.
ועדות המחקר ימשיכו בתפקידן כאחראיות על הענקת התמריצים בפועל, על הניהול השוטף של התכניות ועל החלטות בנושאי העברות ידע וייצור.
פעילות הרשות תמומן מתקציב המדינה. תשלומי התמלוגים ישולמו לקופת המדינה ואמורים לשמש לעידוד חדשנות טכנולוגית. כמו כן, במקרים חריגים, ומקום בו ישנה הצדקה מקצועית לכך, תורשה הרשות להנפיק אגרות חוב לשם גיוס הון למימון תכניות עידוד ספציפיות.
התיקון יכנס לתוקף בינואר 2016, וכל התמריצים שהוענקו על פי חוק המו"פ יחושבו כמוענקים על-ידי הרשות. כמו כן, הרשות תחליף את המדען הראשי בכל הנוגע להסכמי מחקר בינלאומיים.
התיקון בא להגביר את הגמישות ולאפשר פיתוח של סוגים חדשים של תמריצים ומסלולי תמיכה ממשלתיים לחברות בתחום החדשנות הטכנולוגית. ברור שיש לברך על כל יוזמה שבאה לתמוך בתעשיית ההיי טק הישראלית, לנוכח התחרות העולמית הגוברת. עם זאת, יש לראות אם התיקון אכן משנה סדרי עולם, או שהשפעתו תהיה מוגבלת והאם הקמת הרשות תביא לשיפור המיוחל בתמיכה הממשלתית.
הכותב הוא שותף מנהל במשרד עוה"ד ברנע ושות'.
