מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הודיע על החזרתו של "נוהל גילוי מרצון". הנוהל מאפשר לנישומים אשר לא דיווחו על רווחיהם, לרבות רווחים שמקורם בקריפטו, לדווח לרשות המיסים על הכנסות שטרם דווחו ללא חשיפה פלילית. זאת, כחלק מהמאמץ של רשות המיסים להגדיל את הכנסות המדינה ולגשר על הפער שנוצר בעקבות הגירעון אשר גדל וממשיך לגדול כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל". ברשות המיסים צופים כי המהלך יכניס לקופת המדינה 2-3 מיליארד שקל.
"נוהל גילוי מרצון" אינו נוהל חדש. בנוהל הקודם שפרסמה רשות המיסים, אשר הסתיים בשנת 2019, גבתה רשות המיסים כ-153 מיליון שקל, בעוד שבהליך הגילוי מרצון שחל לפניו בין השנים 2014-2016 נגבו יותר מ- 3.5 מיליארד שקל. בנוהל שעתיד להתפרסם בקרוב הציפייה היא להכנסות של בין 2 ל- 3 מיליארד שקל, זאת היות ולראשונה הנוהל יכלול רווחי קריפטו (עד כה "נוהל גילוי מרצון" לא כלל רווחים מקריפטו). יתרה מכך, בשנה האחרונה שוק הקריפטו חווה עליות משמעותיות והמטבע המוביל - ה"ביטקויין", הגיע לשיא כאשר חצה את רף ה- 70,000 דולר. לכן, נראה שלא בכדי הקריפטו נכלל בנוהל ומשכך קיימות ציפיות גבוהות לגבי הגבייה שתנבע מיישום הנוהל.
מודגש כי ההליך מתקיים בשלב הראשון בצורה אנונימית ורק לאחר שמושגת הסכמה עקרונית על סכום המס ייחשפו פרטי הנישום בפני הרשות.
כמו כן, נראה שהנוהל ישלים את "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר", אשר פרסמה לאחרונה רשות המיסים. נוהל זה נועד לאפשר לציבור המשקיעים בשוק הקריפטו לשלם מס בגין כספים שהמערכת הבנקאית סירבה לקבלם.
מטרת "נוהל גילוי מרצון" היא לעודד נישומים אשר עברו עבירות על חוקי המיסים בין ביודעין ובין במחדל, לרבות עבירות לפי חוק מיסוי מקרקעין, פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ לתקן את דיווחיהם בכדי לדווח נתוני אמת. לשם כך, רשות המיסים, בתיאום עם פרקליטות המדינה, מתחייבת שלא יינקטו הליכים פליליים נגד מי שיבצע גילוי מרצון, ובכך מעודדת נישומים להגיש דיווחים בגין מקורות מס שלא דווחו ולשלם את חבות המס בגינם.
התנאים שפורסמו על ידי רשות המיסים ב"נוהל גילוי מרצון" הקודם, כללו בין היתר נוהל לפיו על הגילוי להיות מלא ובתום לב; במועד הפנייה לא נערכו חקירות ובדיקות על ידי רשות המיסים; ובמועד הפנייה לגילוי מרצון אין בידי רשות המיסים מידע הקשור לגילוי מרצון.
בנוהל אשר עתיד להיכנס בקרוב, נשקלת האפשרות לקבוע מדרגות מס נמוכות לנישומים כתלות במועד בהם דיווחו. כך, נישום אשר דיווח בסמוך לפרסום הנוהל ייהנה משיעור מס נמוך יותר מנישום אשר ידווח בשלב מאוחר יותר.
ראוי לציין כי ישראל מקבלת באופן שוטף מידע פיננסי על תושביה במדינות רבות במסגרת הסכם ה-CRS הבינלאומי עליו חתמה. במסגרת ההסכם, שיזם ארגון ה-OECD, ישראל הצטרפה למערכת חילופי מידע בין רשויות מס ברחבי העולם שבה חברות מדינות רבות. כמו כן, בנקים נדרשים לדווח לרשות המיסים על חשבונות שקיימת להם זיקה לתושבי חוץ. התקנות הותקנו על ידי ועדת הכספים של הכנסת בינואר, ועתידות להיכנס לתוקף ביולי. הליך הגילוי מרצון למעשה מאפשר לאזרחים ישראליים לגלות את הונם ונכסיהם הלא מדווחים על מנת לשלם בגינם מס ללא הסתבכות בפלילים כאמור.
כפי שניתן לראות, חזרתו של "נוהל הגילוי מרצון" מהווה בשורה מעולה לנישומים אשר ביודעין או במחדל נמנעו מלדווח על הכנסותיהם ולשלם את מס כדין. חשוב להדגיש כי היות ותחום המיסים הוא תחום מורכב וקיימים חוקים רבים הקשורים לדיווח, ייתכן ונישום לא עומד בחובת דיווח ותשלום המס אף בלא ידיעתו. בכדי למנוע זאת, ועל מנת להימנע מהרשעות בפלילים, מומלץ להיערך לכך בהקדם.
עו"ד דורון לוי הוא שותף בכיר וראש מחלקות המיסוי ותובענות ייצוגיות במשרד עמית, פולק מטלון, עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא היא שותפה מנהלת ושותפת מיסים בעמית פולק מטלון
d&b – לדעת להחליט
