אין מחלוקת כי כתוצאה מכל הליך גירושין או פירוד אשר בו מעורבים ילדים נבחנות תמיד שתי שאלות: שאלת משמורת הילדים, אחזקתם, ושאלת מזונותיהם. בעבר הלא רחוק, שנים ספורות בלבד, ולמעשה עד פרסומם של שני דוחות עיקריים בתחום – דו"ח שיפמן ודו"ח שניט הייתה ודאות משפטית של ממש ובנקל היה מאן דהוא בבואו לבית המשפט יכול להתכונן לממצאי הדיון. ברור היה כי משמורת הקטינים תהא לאם, ומזונות הקטינים ישולמו ע"י האב. גם הסכומים היו פסוקים ונעו בטווח ידוע וברור, פחות או יותר.
כאמור עד לפני לא הרבה זמן מצב אפשרי היה שאם המשתכרת פי שלוש או ארבע מאב לא תשתתף בשקל אחד במזונות ילדיה והאב יישא לבדו בחיוב מזונות ילדיהם. מצב שללא ספק אינו שוויוני ומתאר מציאות עגומה לצד אחד. אך מצב זה השתנה לא באמצעות חקיקה כי אם באמצעות מהפכה חברתית משפטית שביצעו שופטי בית המשפט לעניני משפחה.
כתוצאה מכל הליך גירושין או פירוד אשר בו מעורבים ילדים נבחנות תמיד שתי שאלות, שאלת משמורת הילדים ואחזקתם, ושאלת מזונותיהם. לאור ההתפתחות המהפכנית והדרמטית בסוגיית משמורת הקטינים המשליכה ישירות למהפכה במזונות הקטינים לא ניתן לסקור את השנייה מבלי להבין ראשית את הראשונה.
אציין כאן כי לטענתי אין עוד תחום משפטי מימי קום מדינת ישראל שעבר שינוי כה דרמטי ולמעשה שינוי של 180 מעלות כמו שאלת משמורת הילדים בעניני משפחה ובזמן כל כך קצר. ובמה דברים אמורים. עד לפרסום מסקנות ועדת שניט "משמורת משותפת" היה מונח נדיר ביותר בבתי המשפט למשפחה. למעשה אם רצית לאשר בפני שופט הסכם בו נכתב כי ההורים מסכימים על משמורת משותפת, היה השופט מסרב. ממש כך. כדי לאשר הסכם כזה היה העורך דין המייצג, צריך להביא אישור עובדת סוציאלית או פסיכולוג כי אכן זוהי טובת הקטין. היום משמורת משותפת הינה ברירת המחדל של בתי המשפט למשפחה. בעבר האמונה הייתה כי על הורים להיות בתקשורת מיטבית ומרבית על מנת להיות הורים במשותף, לא מסוכסכים, גרים קרוב ומנהלים דיאלוג אודות הקטין ברמה יום יומית. היום אם אין תקשורת, מידית יקבע ביהמ"ש משמורת משותפת כמעט כאקט מניעתי או "טיפולי" לחוסר התקשורת.
כשנה לאחר מינויה של ועדת שניט ובתאריך ה-5.6.06 מונתה ועדה נוספת. ועדה אשר מטרתה הייתה בחינת נושא מזונות הילדים במדינת ישראל. הוועדה בראשותו של פרופ' פנחס שיפמן גיבשה את "הצעת חוק זכות הילד לתמיכה כלכלית, התשע"ג 2012". מסקנותיה הוגשו ביום 21.11.12 לשר המשפטים דאז יעקב נאמן. מועד זה מהווה מפנה דרמטי בדין מזונות הילדים.
נקודת המוצא עליה ממליצה הועדה היא שעל שני ההורים מוטלת החובה לכלכל את ילדיהם על פי יכולתם הכלכלית וביחס לזמן בו שוהים הילדים אצל כל אחד מהם. סכום המזונות יקבע לפי נוסחה מתמטית המבוססת על שני הפרמטרים הללו. ולמעשה מפורסם מחשבון באתרי אינטרנט רבים אשר ניתן ל"חשב" באמצעותו את סכום המזונות כפי שיקבע.
אני שבה ומזכירה החוק לא שונה, חזקת הגיל הרך שרירה וקיימת והפסיקה אמורה להיות עפ"י הדין האישי הקובע מזונות אבסולוטיים על האב עד גיל 15. דוגמא לפסיקה כזו שמוכיחה את טענתי כי מדובר במהפכה: בפס"ד שניתן ע"י כב' השופטת וילנר, מבית המשפט המחוזי בחיפה, החל "כדור השלג" במדיניות המהפכה והיא מדיניות צמצום מזונות קטינים ועד ביטולם במשמורת משותפת. ואלו הם דבריה: "חובת האב לתשלום מזונות הקטינים קמה לטעמי, רק באותם מקרים בהם הקטינים נמצאים במשמורת האם, והיא זו אשר נושאת באופן ישיר בהוצאותיהם ההכרחיים. מטבע הדברים, במקרים בהם נושא האב באופן ישיר בהוצאות ילדיו הקטינים, יוצא ידי חובת מזונותיו כלפיהם"...."נראה לי נכון להעמיד שיעור הפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, בכ-25% מסכום המזונות שהאב היה מחויב בו לו היו הקטינים נתונים למשמורתה הבלעדית של האם".
כבוד השופט יעקב כהן פסק בפס"ד שפורסם ביום בחודש דצמבר 2013 קובע כי להורים במשמורת משותפת עם חלוקת זמני שהות שווה ומשכורות שוות, אין צורך במזונות כלל!
כבוד השופטת תמר סנונית פורר קבעה בפברואר 2014 כי מאחר ולהורים משמורת משותפת, משכורות דומות (אם כי לא שוות) וחלוקה שווה בנטל בגידול הילדים ובכך בהוצאות הילדים אין צורך במזונות. אך קצבת הבן הנכה תעבור דווקא לאב שכן הוא נמצא יותר אצל אביו. עוד שואלת השופטת המכובדת: "מדוע דווקא על הורה אחד לשאת במזונות הקטינים בלעדית ומדוע בנסיבות תיק זה על מי מההורים לשלם למשנהו מזונות"?
מספר דוגמאות נוספות אשר קרו לאחרונה: כבוד השופט יהורם שקד מצטרף למהפכה ופרסם פס"ד בו נפסק כי גם תחת הדין האישי לא בהכרח יש צורך בתשלום מזונות ומדור. כמותו גם כבוד השופטת איריס ארבל מוציאה מבית מדרשה פסק דין הקובע כי במשמורת משותפת אין צורך בפסיקת מזונות.אליהם הצטרפה כבוד השופטת שירי היימן בפס"ד שלא פורסם בו קבעה מזונות על סך 600 ₪ לילד בלבד, עבור 3 ילדים.
אלו רק מס' דוגמאות קטן מעשרות פסקי דין אשר מהווים שינוי דרמטי בפסיקת המזונות. העתיד כבר כאן ולא ברור האם גם ביהמ"ש העליון יצטרף או שמא יצא חוצץ נגד הפסיקה החדשה, ימים יגידו.
הכותבת הינה בעלת חברת עורכי הדין איימי בכור-בוני ושות’.
