| שנת לידה: |
1982 |
| תחומי התמחות: |
דיני משפחה, כולל גירושין, צוואות וירושות, מזונות אישה וילדים, חלוקת רכוש, חלוקת אחריות הורית, אפוטרופסות, מתנות והלוואות בתוך המשפחה |
| תפקיד: |
מייסדת ובעלים |
| השכלה: |
עו"ד פינקלשטיין-להב היא בעלת תואר LLB מאוניברסיטת תל-אביב ו-LLM מאוניברסיטת בר-אילן. כמו כן, היא בעלת תעודת מגשרת |
| שפות: |
עברית, רוסית ואנגלית ברמת שפת אם |
| למען איזו מטרה את פועלת בהליך גירושין? |
אני מאמינה שחיים רק פעם אחת, ולכן צריך לעשות את זה טוב. את הטוב כל אחד מגדיר לעצמו. הליכי פרידה וגירושין, במיוחד כשמעורבות בהליך ערכאות משפטיות, הם אירוע קשה ולעתים טראומטי. ראיית העולם שמובילה את משרדי היא ניצחון משפטי, ובאמצעותו למנוע מלחמות מיותרות ולהתמקד במטרותיו של הלקוח להמשך חייו. אני עושה זאת באמצעות גיבוש אסטרטגיה משפטית והתאמת טקטיקה הנדרשת בכל שלב ושלב.
אני חיה ונושמת דיני משפחה מזה כשני עשורים. בעוד שרבים מסתכלים על משבר כעל הנקודה הסופית, מניסיוני, אני מאמינה שזו יכולה להיות נקודת ההתחלה. להשגת חיים טובים ומאושרים לאחר הגירושין מגיעים בכך שמגדירים מטרות נכונות, משחררים את מה שנדרש לשחרר, לא מבזבזים אנרגיה מיותרת במלחמות ומונעים בעיות לפני שהן נוצרות.
|
| מהם האתגרים העיקריים להצלחה בהליך גירושין? |
מבחינתי, הסיבה המהותית שיכולה להצדיק פירוק משפחה היא בניית חיים טובים, מאושרים ובריאים יותר. פועל יוצא מכך הוא שאת הליך הגירושין יש לנהל תחת הגדרת המטרה הזאת. השאלות אינן יכולות להיות מה צודק, איך משיגים נקמה או מה מגיע לי. השאלה החשובה היא איך צומחים מכאן ואיך ממשיכים לחיים מיטביים.
אחרי שמגדירים את המטרה האידיאולוגית, צריך לזקק את המטרה הפרקטית. למשל, מה נכון עבורי: להישאר לחיות בדירה המשותפת או לעבור למקום אחר? המטרה הפרקטית, כשמה כן היא. עליה להיות סבירה ואפשרית בנסיבות החיים. לצורך העניין, אין זה סביר להחליט שהמטרה בהליך גירושין היא להישאר עם מלוא הרכוש המשפחתי. התוצאה של הגדרת מטרה מעין זו היא בהכרח כישלון. כמוה גם מטרות המתמקדות ברגשותיו של הצד שמנגד, כגון "להוכיח לו שהוא טועה" או "שתקבל מה שמגיע לה". מטרה פרקטית צריכה להיות ריאלית ובסופה אנו יוצאים על הצד הטוב ביותר
|
| כיצד ניתן להגיע להסכם בהליך המשפטי? |
אני מאמינה בלהתפשר כשצריך ובלהילחם כשצריך. לרוב, הפער בין שתי האפשרויות האלה נובע משאלות של תזמון ושל בשלות. מרבית התיקים בדיני משפחה מסתיימים בהסכם, אך פעמים רבות ההסכם הוא תוצאה לא רק של חלוקת משאבים אלא גם של בשלות המגיעה עם הזמן. כדי להגיע להסכם צריך לנהל משא ומתן על מגרש מאוזן. כשצד אחד מרגיש כל-יכול או כאשר הנסיבות העובדתיות ניצבות לטובתו, יהיה קשה להגיע להסכם מספק עבור הצד השני. במצב שונה, כאשר צד אחד או שניים מנהלים משא ומתן מתוך פגיעה ולא מתוך ניסיון להגיע להסכמה, יהיה זה בלתי אפשרי להגיע להסכם אשר יספק את רצונותיהם.
במקרה כזה, חלק מתפקידי הוא להבין מה הצעדים שיש לנקוט כדי להגיע למצב בו לשני הצדדים יהיו תמריצים להגיע להסכם. אתן דוגמא: הגיעה אליי לקוחה, אשר מלבד דירת המגורים המשותפת, יתר הנכסים העיקריים של בני הזוג היו רשומים על שם אימו של בעלה. לכאורה מדובר במצב בלתי אפשרי עבור הלקוחה. לכן פנינו לשירותיו של חוקר פרטי, אשר באמצעות הליכי חקירה מתוחכמים דובב את הבעל וזה התרברב בפניו שהנכסים למעשה שייכים לו. הדברים תועדו, הועברו לבאת כוחו, וכך אוזן המגרש והצדדים הגיעו להסכמות נאותות.
|
