מיכאל גבור, משרד עורכי דין גישור ונוטריון

מיכאל גבור, משרד עורכי דין, גישור ונוטריון הינו משרד מוביל העוסק בתחומי דיני המשפחה והירושה ובאספקטים נלווים הקשורים לחדלות הפירעון של התא המשפחתי לקראת פירוקו. המשרד עוסק גם בתחום דיני חדלות פירעון על היבטיו השונים, תוך שעו"ד מיכאל גבור משמש כנאמן בהליכי חדלות פירעון מטעם הממונה על הליכי חדלות הפירעון במחוז חיפה.   

המשרד מעניק שירותים משפטיים בכל הקשור לניהול הליכי גירושין, בית הדין הרבני לרבות גביית הכתובה או פטור ממנה מדור ספציפי, שלום בית, הסדרי שהות, מזונות לרבות מזונות ידב"צ, רכוש (לרבות פירוק שיתוף) חלוקת רכוש עם דגש על חלוקת רכוש פנסיוני, אופציות ומניות, אחריות הורית וניכור הורי, ידועים בציבור, אלימות במשפחה וצווי הגנה, תביעות נזיקיות במשפחה, גירושין בדור השלישי, ניהול הליכי בוררות גישור והסכמים בין בנ"ז. כמו כן מקבל המשרד מינויים על ידי ביהמ"ש כבעל תפקיד בענייני משפחה כמנהע"ז; כונס; אפוטרופוס ממונה.

בנוסף עוסק המשרד בגיבוש הסכמים במשפחה וגביית מזונות בין אם בהליכי הוצאה לפועל ובין במסגרת חדלות פירעון, תוך ידע וניהול הליכים בין הממשקים של דיני חדלות פירעון לדיני משפחה.

למשרד אף ידע לגביית מזונות אל מול הרשות בחו"ל וגביית מזונות בישראל ע"פ פס"ד שניתן מחוץ לתחום השיפוט - בחו"ל.

המשרד מעניק ייעוץ בעיקר לנושים (לרבות זוכות לפי פס"ד למזונות כנגד חייבים בהליכי חדלות פירעון) במסגרת הליכי חדלות פירעון מאחר ועו"ד גבור הינו נאמן בהליכי חדלות פירעון מטעם הממונה על הליכי חדלות הפירעון, והידע בשני התחומים מאפשר טיפול מיטבי בממשקים בין שני התחומים. כמו כן עוסק המשרד בהכנת ייפוי כוח מתמשכים וחלופות למוסד האפוטרופסות הוותיק.

הממשק שבין דיני חדלות הפירעון ודיני המשפחה

המשרד מעניק שירותים משפטיים בקשת הרחבה של עולם דיני המשפחה וגם מעבר לה, ועוסק בממשק שבין דיני חדלות הפירעון ודיני המשפחה – תחום נישתי ייחודי והינו פועל יוצא מהניסיון בשני התחומים כאמור לעיל.

לעו"ד גבור ניסיון רב בתחום זה הכולל את השלכות חדלות הפירעון על פירוק התא המשפחתי לרבות משמעות חלוקת הנכסים ודיני המזונות בין החייב בהליכי חדלות הפירעון, לבין בן הזוג האחר התובע בהליך משפחה תוך ראייה כוללת של השלכת חדלות הפירעון על המשפחה בכללותה.

אמינות, מקצועיות, נגישות וזמינות

משרדו של עו"ד מיכאל גבור חרט על דגלו עקרונות של אמינות, מקצועיות, נגישות וזמינות לכל לקוח, תוך בניית אסטרטגיה משפטית התפורה לכל מקרה משפטי נדרש.

ניסיונו הרב של עו"ד גבור לצד בקיאותו העצומה בתחומים לעיל מביאים לתוצאה מיטבית עבור לקוחות המשרד, ולמעשה תיקי המשרד מתפרסמים לא אחת בספרי משפט שונים, בכתבות בעיתונים ובמאמרים אשר פורסמו על ידי המשרד לרבות בכל הקשור לממשק בין דיני המשפחה לדיני חדלות הפירעון.

בע"מ 3984/15, פס"ד הלכת התביעה העצמאית בעניין מזונות קטינים הנחשב לדגל בראש המחנה

דוגמא להישגיו המרשימים של המשרד ניתן לראות בתקדים אותו השיג עו"ד גבור בעניין זכות תביעה עצמאית של קטינה למזונות (בע"מ 3984/15). עניינו של התיק באם לילדה בת 3 שהגישה תביעה לבימ"ש לקביעת אבהות.

ביהמ"ש קבע מי אביה וחייבו בתשלום מזונות. במרוצת השנים האם והילדה הגיעו להסכם עם האב שהן יוותרו לו על כל המזונות אם יכיר בילדה ויהיה איתה בקשר. האב חתם על ההסכם אך הפר אותו ולא שמר על קשר. באמצעות עו"ד מיכאל גבור, הגישה הקטינה תביעה עצמאית נגד האבא. תביעה זו שהתגלגלה לפתחו של בית המשפט העליון (לאחר קבלתה בערכאה הדיונית ודחייתה בביהמ"ש המחוזי) התקבלה בגלגול שלישי (תוך קבלת ערעור האם על פסיקת ביהמ"ש המחוזי) ונחשבת כיום לדגל בראש המחנה ומחייבת בתי משפט למשפחה ובתי משפט מחוזיים.

תיקים נבחרים לרבות תיקים מהשנה החולפת

תביעה שהוגשה במקור למזונות כנגד אב אשר אבהותו לא הוכרה בעת הלידה: בין גבר ואישה שהביאו ילד לעולם נחתם הסכם בעבר בו ציינה האם כי היא מעוניינת אך רק במעורבותו של האב בחיי הילד ולא תתבע ממנו מזונות, בייחוד לאור היותו אזרח זר. ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את הדברים ופסק מזונות לקטין בטענה כי ענייני ההורים והאינטרסים שלהם נסוגים מטובתו של הקטין בקבלת דמי המזונות. האב הגיש ערעור על פס"ד אשר התקבל וביהמ"ש המחוזי קבע כי לאור נושא ההסתמכות של האב על ההסכם בינו לבין האם ונושא שמירת הקשר בין האב לקטין, הרי שאין מקום לפסיקת מזונות. בערעור אותו הגיש המשרד בשמה של האם לביהמ"ש העליון נקבעה ההלכה המחייבת ולפיה קטין לא יהיה מחויב בכל הסכם בין ההורים ולא יהיה כבול לו – תוך שביהמ"ש העליון העלה על נס חשיבות שמירה על עיקרון טובת הקטין תוך ששאר האינטרסים נדחים מפניו. לאחר הערעור בגלגול שלישי מדובר בהלכה מחייבת לכל דבר ועניין פרי עטו של ביהמ"ש העליון.

תביעת הגירה אשר נוהלה בשלושה מוקדים בעולם: האם אשר הינה אזרחית חוץ ניהלה הליכי הגירה כנגד אב אשר גם הוא תושב חוץ ושניהם נמצאים בישראל שלא כדין. בתיק זה אושרה הגירתה של האם לחו"ל חרף עמדת האב אשר לדעתו על הילד היה לעבור עימו למדינתו. ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורו של האב וקבע כי הילד יעבור עם האם למדינתה לאחר שהוכח כי היא הייתה הדמות הדומיננטית בגידולו עד ליום זה. כל זאת כאשר ניתנה עמדת הגורמים המטפלים (רווחה ואפוט' לדין) ולפיה על הקטין לעבור למדינת האב לאור היותו של האב בעל אמצעים ומשפחה ענפה. נושא טובת הקטין היווה את מרכזו של תיק זה, וההחלטה ניתנה ברוב דעות.

הקשחת עמדת בתי המשפט לביטול הסכם גירושין - תביעה לביטול הסכם גירושין בגין חוסר סבירות נטענת. הבעל הגיש תביעה לביטול הסכם גירושין בטענה כי ההסכם אינו סביר וכי כאשר חתם עליו עשה כן ללא הבנה של כל ההשלכות (שכן חיובי המזונות הינם לעד ע"פ ההסכם) וזאת אל מול העובדה כי כלל נכסי בן הזוג הועברו לבעל. ביהמ"ש דחה את התביעה וחייב בהוצאות שכן דחה את הטענה אודות חוסר כדאיות כלכלית של העסקה וציין לצד זאת כי לא ניתן לבטל את ההסכם באופן חלקי בגין "אי כדאיות" של העסקה. פס"ד הוביל לנקיטת הליכי חדלות פירעון כנגד הבעל אשר איפשרו את הברחת הנכסים לרעייתו החדשה.

ערעור בנושא "ניכור הורי" או סרבנות קשר לגיטימית: המשרד הגיש ערעור על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה אשר סירב לאפשר להיות אם אפוטרופסית בלעדית לאור טענות בדבר "ניכור הורי" נטען של ההורה האחר. ביהמ"ש לענייני משפחה סבר כי אין לאפשר אפוט' בלעדית שכן הילדים מנוכרים מהאב ועצם מתן האפוטרופסות הבלעדית תחזק את אי הקשר שבין הצדדים ותנצחיו. בערעור אשר הוגש על ידי המשרד התהפכה הקערה וביהמ"ש המחוזי הבדיל בין סרבנות קשר לגיטימית של הילדים לבין ניכור והתווה אבני דרך לבדיקתו של מושג "הניכור ההורי".

סכסוך בין הורים בדבר רישום קטין למסגרת לימודים: האם, המיוצגת על ידי המשרד, פנתה לבית הדין הרבני  בבקשה להורות על רישום בנה הקטין למסגרת הלימודים בה שהה והשתלב זה כשנה, זאת חרף התנגדות האב לרישום אשר התעקש לרשום את הקטין במסגרת לימודית קרובה למקום מגוריו. האב טען כי ההחלטה התקבלה באופן חד־צדדי ללא ידיעתו וביקש להעביר את הקטין למסגרת אחרת, תורנית כפי שהייתה בעבר. המשרד, מטעם האם, הוכיח כי מסגרת חילונית תטיב עם הקטין וכי דרישת האב נעדרת בסיס עובדתי וסותרת את עקרון טובת הקטין וההמשכיות הנדרשת לו. בית הדין הרבני הגדול קיבל את עמדת המשרד ואישר את המשך רישום הקטין במסגרת המבוקשת סמוך לפתיחת שנת הלימודים, תוך דחיית התנגדות האב. ייחוד המקרה הוא, כי בית הדין הרבני הגדול קיבל ערעור האם המאפשר רישום למסגרת חילונית – הגם שהילדים התחנכו במסגרת החינוך התורני שנים רבות תוך קבלת עיקרון העל של רצון הקטין וטובתו.

חלוקת רכוש בין בני זוג – בעלות על תמורת דירה שנרכשה בחו"ל: בני זוג שנישאו נישואים אזרחיים ונפרדו כעבור תקופה קצרה יחסית, כאשר במהלך הנישואים רכש הבעל מכספו הפרטי דירה בחו"ל שנרשמה על שם האישה. לאחר שהדירה נמכרה, הופקדה מלוא התמורה בחשבון הבנק של האישה, המיוצגת על ידי המשרד, ואילו הבעל טען כי הרישום על שמה נעשה משיקולי נוחות בלבד וכי יש להשיב לו את התמורה או לחלקה בין הצדדים בשווה. בית הדין הרבני האזורי קיבל את גרסת האישה שלפיה ניתנה לה הדירה במתנה גמורה, וקבע כי מלוא תמורת הדירה וכן רכב הרשום על שמה שייכים לה בלבד – זאת על אף שנרכשו במהלך החיים המשותפים, תוך דחיית טענות הבעל לשיתוף ספציפי בתמורה.

ערעור על סירוב לתת תוקף של פסק דין להסכם גירושין: בן זוג שחתם עם רעייתו על הסכמות בטרם התגרשו הצדדים בפועל וביקש לחייב את בית הדין האזורי לאשר את ההסכם בדיעבד ולתת לו תוקף של פסק דין, בטענה שהצדדים כבר פעלו בפועל לפי ההסכם. בית הדין האזורי דחה את הבקשה, בקבעו כי ההסכם לא אושר ולא ניתן לו תוקף שיפוטי. האיש הגיש ערעור על כך לבית הדין הרבני הגדול. המשרד, בשם האישה, טען כי הסכם גירושין או הסכם ממון מחייב אישור ערכאה שיפוטית כדי לקבל תוקף מחייב, וכי ההסכם עצמו קבע במפורש כי הוא חלקי וזמני עד להשלמתו. בית הדין הגדול קיבל את עמדת המשרד ודחה את הערעור, תוך שקבע כי חתימת הצדדים על ההסכם כשלעצמה אינה מקנה לו תוקף משפטי מחייב בהיעדר אישור בית הדין, וכי הסכמת הצדדים מקנה לבית הדין סמכות נמשכת להכריע בתביעת חלוקת הרכוש ביניהם.

דחיית בקשה לעיכוב הליך פירוק שיתוף בנכס מקרקעין עד להכרעה בתביעת איזון משאבים: בני זוג שבבעלותם המשותפת נכס מקרקעין היו חלוקים בשאלה האם יש להמתין עם הליך פירוק השיתוף בנכס עד להכרעה בתביעה נפרדת לאיזון משאבים ביניהם. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הכלל הוא שאיזון משאבים נעשה בפסיקה אחת המקיפה את מכלול הנכסים, ולא נכס בודד, ולפיכך תביעה לפירוק שיתוף בנכס ספציפי טעונה עיכוב עד לבירור מקיף של יתר הנכסים, אלא אם יוכח כי דווקא איזון אותו נכס בלבד עלול להכביד או לסכל את זכויות הצד שכנגד. בהתאם לכך נדחתה הבקשה להליכי פירוק השיתוף, תוך שנקבע כי ניתן יהיה לשוב ולבחון את הבקשה אם וכאשר תוגש תביעה מקיפה ומתואמת לאיזון משאבים הכוללת גם את הנכס האמור.

בקשת רשות ערעור דחופה ביחס לדחיית בקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד מחשש להברחת נכסים: ילדיו של אב קשיש בן 85 פנו, באמצעות המשרד, בבקשת רשות ערעור דחופה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה שלא נעתרה במעמד צד אחד לבקשתם למתן סעדים זמניים להגנה על רכוש אביהם, זאת לנוכח חשש ממשי לניצול מצבו הקוגניטיבי המתדרדר של האב באמצעות מבנה תאגידי הפרוש על פני מספר מדינות הנשלט על ידי הצד שכנגד – מחשש ממשי להברחת נכסים. המשרד הדגיש בפני הערכאה את דחיפות העניין ואת החשש הממשי מהברחה ומדילול נכסים עוד בטרם תתברר התובענה העיקרית. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המשרד ונתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, האוסר כל פעולה ברכוש ובחברות מושא הבקשה.