כידוע, מרבית העסקים המשפחתיים נקלעים לקשיים משמעותיים בעת העברתם מאת הדור המייסד לבני הדור הממשיך. הסיבות האינהרנטיות לקשיים אלה רבות, ובראשן סוגיית ריבוי מקבלי ההחלטות והאינטרסים השונים בקרב בני הדור הממשיך אל מול ניהול ריכוזי אצל הדור המייסד, וכן עירוב בעייתי של משפחה ועסקים.

 

 

קשיים אלה רלוונטיים להעברה בין דורית של עסק משפחתי "קלאסי", כמו גם בעת הורשה של רכוש משמעותי משותף כגון נכסי נדל"ן המצריכים ניהול משותף של בני הדור הממשיך.

 

במקרים רבים, מובילים כשלים אלה לקיפאון ניהולי, להתדרדרות בתוצאות ובביצועים, ואף לסכסוכי ירושה הדנים את בני המשפחה לשנים ארוכות של מאבק כואב וגם יקר (ממונית ונפשית).

 

הפתרונות המוצעים למניעת כשלים אלה הם רבים ומגוונים, החל במכירת העסק או הנכס המשפחתי, דרך הקמת נאמנות מקצועית לניהול ההון המשפחתי, חלוקת הרכוש המשפחתי בין בני הדור הממשיך ועוד כיוצא בזאת. עניינו של מאמר זה הוא באחד הכלים היעילים המוצעים לגיבוש מתווה משפחתי נבון להתמודדות עם הנכסים המשפחתיים אשר הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות – האמנה המשפחתית.

 

במסגרת אמנה משפחתית, המהווה מסמך משפטי מחייב, קובעים בני המשפחה מראש את אופן ניהול הנכסים שיועברו לבני הדור השני (ולעתים השלישי) – עם קבלת הירושה.

 

עריכתה של אמנה משפחתית יכולה להיעשות בשיתוף הדור המייסד, ולעתים, מקום בו אין שיתוף פעולה מספק או, חלילה, במקרים של אי כשירות, ניתן להסתפק בעריכתה בין בני הדור השני בלבד, קרי האחים הצפויים לקבל בירושה נכסים משותפים בעתיד.

 

מה כוללת אמנה משפחתית שכזו ומה היא באה לפתור?

 

ערכי היסוד המשפחתיים – בהקשר זה קובעים בני המשפחה – במשותף – מהם הערכים, הציפיות והשאיפות שלהם ביחס לניהול הנכסים. משפחות רבות בוחרות לקבוע כערך יסוד כי לא יבוצע ניהול משותף לנכסים וכי המגמה והציפייה העתידית היא הפרדה רכושית אשר תמנע חיכוכים עתידיים (חלוקת הנכסים בין האחים או מכירתם לצדדים שלישיים וחלוקת הכספים שיתקבלו). לאור ערכים מוסכמים אלה, ניתן להמשיך ולבנות את מנגנוני האמנה באופן פרטני.

 

מנגנונים לקבלת החלטות – סעיף מרכזי בכל אמנה משפחתית המעגן תהליכים סדורים, ברורים ופשוטים ככל הניתן לצורך קבלת החלטות. הסדרה זו אמורה למנוע קיפאון ולמזער מחלוקות בקשר עם ניהול הנכסים. כך, ניתן לקבוע מה הרוב הדרוש לצורך קבלת החלטות מסוגים שונים, מי זכאי להצביע בכל סוג הצבעה (למשל, רק היורשים הטבעיים, בני זוגם, בני הדור השלישי וכיוצא בזאת) וכיצד ממנים בעלי מקצוע שונים לשם ניהול העסקים (מנהלי עסקים, עורכי דין ורואי חשבון, מעריכי שווי ועוד). יש משפחות המחליטות לבחור בן משפחה מסוים שימונה להיות מנהל הנכסים המשותפים, לעתים תמורת תשלום שכר שיאפשר לו להקדיש את זמנו לצורך כך. מנגנוני קבלת החלטות אלה חשובים מאוד, גם במקרים בהם הוסכם מראש על ביצוע הפרדה רכושית לאחר קבלת הירושה.

מנגנונים ליישוב מחלוקות וסכסוכים – מנגנון יעיל, פשוט ונוח עתיד למנוע סכסוכים ארוכים וכואבים המאיימים על אחדותו ועתידו של המרקם המשפחתי. במסגרת הסדר שכזה נהוג לקבוע, כי בהתאם לדרישת כל צד לאמנה, יפנו בני המשפחה להליך גישור קצר ותכליתי אצל גורם מיומן המוסכם על בני המשפחה, ובאין הסכמה, פנייה מיידית להליך בוררות קצר ואפקטיבי. ניתן לתחום הליכים כאלה לפרק זמן קצר של מספר שבועות בודדים, חלף ניהול סכסוך בן שנים ארוכות בבתי המשפט.

 

פגישות משפחתיות תקופתיות – הסכמה חשובה נוספת, היא קביעת פגישה משפחתית תקופתית של כל הצדדים לאמנה, במסגרה דנים באופן מסודר בכל נכסי המשפחה ובנושאים משפחתיים נוספים שעל סדר היום (לעתים פגישות שכאלה נפתחות בדיון סוער לגבי מועד הנפקת החברה או מכירת נכס מניב משמעותי, ומסתיימות בדיון סוער עוד יותר לגבי מיקום ארוחת החג הקרובה...). הניסיון מלמד, כי פגישה תקופתית שכזו משפרת לאין שיעור את הדינמיקה המשפחתית ולבסוף גם את הטיפול המקצועי בנכסים. מרבית המשפחות קובעות כי פגישה כזו תיעשה בליווי איש מקצוע מתאים הנאמן על המשפחה (עורך דין משפחתי, פסיכולוג עסקי, רואה חשבון, מנהל השקעות וכיוצא בזאת).

 

מנגנוני היפרדות – בכל אמנה משפחתית, יש לקבוע מנגנון היפרדות יעיל ומהיר, במקרה שבן משפחה מבקש לפרוש מהעסק המשפחתי המשותף ולקבל את חלקו היחסי. האפשרויות למנגנוני היפרדות מגוונות, אך בכולן נוודא את זכות הקדימה של יתר בני המשפחה לרכישת חלקו של בן המשפחה הפורש על פני צדדים שלישיים שאינם מקרב המשפחה, וכן נקבע מנגנון להערכת שווי. במרבית המקרים, לבני המשפחה האחרים קיימים מקורות מימון, אך באם לא כן, ניתן יהיה לקבוע כי הנכס כולו יימכר לצד שלישי, וזאת על מנת שבן המשפחה המבקש לפרוש לא יישאר "כלוא" בעסק המשפחתי בניגוד לרצונו. במסגרת סעיפים אלה, ניתן גם לקבוע מה יעלה בנכסי בן משפחה שהלך לעולמו. היו מקרים בהם נקבע כי בני המשפחה הנותרים ישלמו ליורשי המנוח את שווי חלקו, על מנת שלא לכרוך אחים עם בני זוג או אחיינים בניגוד לרצונם.

אופן חלוקת נכסי העיזבון – במקרים המתאימים, האמנה המשפחתית יכולה לקבוע מראש כיצד יחולקו נכסי העיזבון לאחר לכתו של הדור המייסד לבית עולמו. הסכמות שכאלה יש לנסח באופן זהיר ומיומן, שכן חוק הירושה הישראלי קובע כי לא ניתן לערוך עסקאות בירושה עתידה (וזאת בעיקר על מנת שלא לכבול את המוריש לעסקה שתמנע ממנו לשנות את הוראות צוואתו בניגוד לרצונו), אך הדין הישראלי בהחלט מאפשר ליורשים לערוך הסכמים ביחס לנכסי העיזבון שייפלו לידיהם (למשל – לעגן בהסכמה כי חלוקת הנכסים תהיה בחלקים שווים בין האחים, בכל מקרה). מובן כי בעת עריכת הסכמה שכזו יש להתחשב בצורה מדוקדקת גם בהשלכות המס.

 

מעורבות דור שלישי – במסגרת האמנה המשפחתית, רצוי לתת את הדעת לסוגיה הרגישה של אופן המעורבות של דור זה בעסקי ונכסי המשפחה. ניתן למנוע מחלוקות רבות הצפויות להתעורר בעתיד, ולקבוע אם וכיצד יועסק כל בן דור שלישי, מי יקבע את קבלתו ואת תנאי העסקתו וכיוצא בזאת.

 

סעיפים שונים לפי צרכי המשפחה –במסגרת התהליך המשפחתי, עולים צרכים ייחודיים המקבלים מקום במסגרת האמנה המשפחתית המחייבת, הנתפרת למידותיה של המשפחה. כך לדוגמא, ניתן לקבוע כבר בשלב זה מנגנונים לסיוע משותף לבן משפחה עם צרכים מיוחדים שאינו כשיר משפטית ואת אופן הטיפול בו; מנגנוני הלוואות לבני המשפחה ועוד.

 

ובכן, כיצד ניגשים למלאכה?

 

השלב הראשון והחשוב מכל הוא ההבנה וההפנמה אצל בני המשפחה כי המצב הקיים לא ימשיך לעד, וכי בני הדור השני יצטרכו, בשלב מסוים, להידרש לטיפול בנכסים המשפחתיים המשותפים. במרבית המשפחות, קיימת הדחקה מסוימת לעובדה כי שלב העברת המטה הינו בלתי נמנע.

 

לכן, יש לקבל החלטה משפחתית אמיצה שלא להזניח את העתיד, ושמוטב להתמודד בהווה עם תהליך רגיש שמרבית האנשים מעדיפים לדחות, על פני התמודדות מכאיבה בעתיד עם סכסוך משפחתי ואובדן ערך הנכסים המשותפים.

השלב הבא ידרוש מבני המשפחה להקדיש זמן ולהתמסר, יחד עם אנשי המקצוע, לתהליך מובנה וסדור במסגרתו בוחנים וממפים יחדיו באופן מעמיק את נכסי המשפחה; את הצרכים, הרצונות והאינטרסים של כל בן משפחה (בפגישות משותפות ופרטניות); ולבסוף מנסחים יחדיו באופן מדויק, מיטבי ומקצועי ועל בסיס המידע שהצטבר בתהליך והניסיון המצטבר אצל משפחות אחרות, את סעיפי האמנה המשפחתית הייחודית.

 

חשוב לציין, כי במסגרת התהליך נחשפים בני הדור השני למידע רב ויקר ערך בקשר לנכסים המשפחתיים, אשר עלול היה להיאבד עם לכתו של הדור המייסד לבית עולמו.

 

מניסיוננו, גם כמי שמייצגים צדדים לסכסוכי ירושה, האמנה המשפחתית מוכיחה עצמה ככלי יעיל למניעת סכסוכים ולשמירה על הרכוש המשפחתי. במקרים רבים, עצם קיום התהליך המשותף, והידיעה כי קיימת אמנה משפחתית מחייבת משפטית עם מנגנון מהיר ליישוב הסכסוך – מובילה את בני המשפחה לפתרונות ולהסדרים מהירים ומיטביים ביניהם מבלי לשבור את הכלים.

 

מאת עו"ד שלום הרשקוביץ – שותף ומנהל משותף של מחלקת לקוחות פרטיים וניהול הון משפחתי במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'

 

מחלקת ניהול הון משפחתי ולקוחות פרטיים במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות' אמונה על העניינים הכלכליים האישיים והמשפחתיים של לקוחות הפירמה. בין היתר, מתכננים עורכי הדין במחלקה עם ועבור לקוחותיה פרויקטים מורכבים של העברות בין-דוריות של רכוש ועסקים משפחתיים, מעניקים ייעוץ ותכנון מס מיטבי, מקימים נאמנויות שונות, לרבות נאמנויות עבור בני משפחה בעלי צרכים מיוחדים, עורכים אמנות משפחתיות ותקנונים מתאימים לצורך ניהול רכוש ועסקים, עורכים צוואות, מנסחים ייפויי כוח מתמשכים (בנושאי גוף ורכוש) והסכמי ממון בין בני זוג, מנהלים ומחלקים עיזבונות וכן מנהלים סכסוכי ירושה בפני הערכאות המשפטיות השונות.