במרץ 2020 נכנס נגיף הקורונה לחיינו במדינת ישראל והפך את החיים על פיהם.

בתוך ימים הפכנו מכלכלה מבוססת, שוברת שיאים, לסימן שאלה גדול, עם מיליון מובטלים חדשים בתוך חודש, ועוד מאות אלפי עובדים שהוצאו לחל"ת ולא יודעים מתי הם יחזרו. בשבר הגדול הזה מדינת ישראל אינה מתייחסת לצורך המיידי והחיוני, לחשוב איך מניעים את הכלכלה מחדש, על מנת לייצר נקודת פתיחה טובה יותר לאותם עצמאים ולעסקים שמפעילים את המדינה.

חייבים להבין, אנחנו לא יכולים לשער מה המשבר יעשה לכלכלה, אולם ברור לכולם שיהיו השלכות קשות. הממשלה חייבת להתחיל לחשוב על צעדים אקטיבים לשיפור העמידות הפיננסית של המשק. משברים מסוג "ברבור שחור", הם הזדמנות חד פעמית לשנות, לחשוב מחוץ לקופסא ולעשות דברים שלא היינו עושים אותם במצב אחר.

כמה דברים שאפשר (וחובה) לעשות בנדל"ן.

הדבר הראשון – לשנות את מבנה שוק העבודה, עם מיליוני מובטלים חדשים, זו ההדמנות הראשונה מזה שנים להחזיר את הצעירים לעבודת הבניין, כמו גם לחקלאות ו-סיעוד. על מנת לעשות כן, יש לפתוח הכשרות מקצועיות דחופות, להכשיר רצפים, טייחים, טפסנים, לעבוד בבניין. אם נעשה זאת, נעביר לפחות 70,000 אלף ישראלים ממעמד של מובטלים, למעמד ביניים מבוסס, עם עבודה והכנסה יציבה.

זו הזדמנות חד פעמית לייצר מסלול עבודה חדש. על מנת לעשות כן, צריך להשקיע בשיטות עבודה חדשות, מיכון ציוד, בטיחות והפיכת אתרי בניה למושכים יותר לקהל החדש. יחד עם אלה, מצד המדינה, לכל עובד ברשימת מקצועות שיוגדרו כמקצועות עם עודפי ביקוש ינתנו מענקי עבודה והתמדה. המענקים יכולים לבוא בצורות שונות, אבל המטרה צריכה להיות אחת, להוריד את מספר המובטלים במדינת ישראל.

הדבר השני – לתמרץ עשיית עסקים – צעד אחד קטן ופשוט – להוריד חסמים מיסויים אשר פשוט עצרו את האפשרויות לעשות עסקים. הדוגמא הראשונה היא לבטל את מס הרכישה לדירה שניה – ברגע שאנשים יחזרו לקנות דירות, הנדלן כקטר המשק יחזור לתפוקה ויאפשר גידול בפעילות העסקית. חשוב לזכור שבניין שנבנה מפרנס מאות משפחות במעגל הראשון, ואלפי משפחות במעגל השני, האפשרות הנגדית היא פיטורין, פשיטות רגל של קבלנים וקבלני משנה, בנקים מוחקים חובות ומחנק אשראי, משם הדרך למיתון חריף קצרה.

דוגמא שניה – יש לפטור ממס עסקאות של הקצאות מניות בחברת נדל"ן שלא צריכה להחשב כאירוע מס . בואו נבין – כאשר המדינה מנסה לתפוס את היזמים בכל פינה, הם פשוט לא עובדים. תנו להם לעבוד, המדינה תוותר על רכיב מיסוי שמעביר לה תמורה אפסית, ותאפשר ליזמים לייצר שיתופי פעולה.

הדבר השלישי – לייצר סטנדרטיצזיה מקלה ושיפור מיכון תהליכי בניה וקבלת היתרי בניה.

בנושא של קבלת היתרי בניה, יש להאריך את תוקף תקופת תוכנית התמ"א 38. זהו צו השעה, ויאפשר קידום מאות רבות של יחידות דיור גם בשנת 2022, 2023 . מעבר לכך, יש לקצר את הבירוקרטיה ולייצר לוח משימות פשוט, קצר וברור ליזם המבקש היתר. הדבר הזה יגביר ודאות ויפסיק את ההתנהלות הנוכחית במסגרתה כל רשות מקומית הינה שריף בתחומה וכל גחמה פקידותית מהווה "כוח עליון" מבחינת היזם, כוח שאיתו לא ניתן להתווכח.

בנושא של הבניה, הבניה הקונבנציונאלית כמעט ולא השתנתה באופן מהותי בעשרות השנים האחרונות, הבניה הקוננציונאלית איטית, מלכלכת, מצריכה עבודה עם קרשים ודיקטים לעומת בניה קלה מהירה ונקייה יותר. יש לקבוע העדפה לבניה קלה מהירה, על מנת לייצר הרבה יותר בהרבה פחות זמן ואנרגיה.

כל הצעדים האמורים הם רק רשימה ראשונה ולא ממצה את מגוון האפשרויות, מאמר זה אומר דבר אחד פשוט – יש להקים צוות חשיבה רב תחומי שיפעל וינצל את הזמן הזה על מנת לייצר תוכנית סדורה לעידוד הפעילות במשק. הזמן לא לטובתנו וככל שנחכה, כך יהיה קשה יותר לאושש את המשק. תנו לנדל"ן לדהור, המשק יגיע אחריו.

 

מאת אושרי מנקריז, עו"ד ומנכ"ל חברת אלמגורים