לפני ארבעים שנה בדיוק, במהלך חודש מרס 1981, נחקק בישראל חוק הגנת הפרטיות.

 

 

על העובדה שמדובר בחוק מיושן, שמאז שנת 1981 ועד היום כמעט ולא תוקן נכתב ונאמר כבר הרבה (וטוב שכך), אבל ציון 40 שנה לחקיקת חוק הגנת הפרטיות נראה כנקודת זמן טובה כדי לדון דווקא בהיבטי הפרטיות של השנה החולפת. שנת ה-40 זימנה אתגרים שאיש לא ציפה להם.

 

אז מה היה לנו השנה בפרטיות? נתחיל כמובן בקורונה. כמו בתחומים רבים אחרים, התפשטות נגיף הקורונה השפיעה גם על תחום הגנת הפרטיות. העיסוק בפרטיות ליווה את כל שלבי הטיפול במגפה, החל מאיכוני השב"כ, דרך שימוש ברחפנים לצורך אכיפת בידוד, חקירות אפידמיולוגיות, שאלות שונות שעלו נוכח המעבר המאסיבי לתקשורת מרחוק, תשאול בכניסה למקומות, ועד השימוש בצמיד אלקטרוני לחוזרים מחו"ל ושאלת היכולת לשאול אדם אם הוא התחסן או לא.

 

הדיון הציבורי בישראל סביב הכלים השונים שננקטו במסגרת הטיפול במגפה הראה לכל מי שחשב שבעידן הדיגיטלי "הפרטיות מתה", עד כמה הפרטיות חיה ובועטת.

 

בשנה החולפת ראינו דיון ציבורי בענייני הגנת פרטיות גם בהקשרים אחרים לגמרי מהקורונה. אחד הנושאים הבולטים היה עדכון מדיניות הפרטיות של וואטסאפ, שלמעשה הציב את משתמשי אפליקציית המסרים הפופולרית בפני בחירה בין העברת מידע מוואטסאפ לחברות בקבוצת פייסבוק לבין הפסקת השימוש בוואטסאפ. בדרך כלל, פעולות מן הסוג הזה היו עוברות מתחת לרדאר ותוך סימון I Agree"" כמעט אוטומטי על ידי המשתמש. אלא שכאן קרה ההפך הגמור. תוך מספר ימים בלבד, המוני אנשים עזבו את אפליקציית וואטסאפ והורידו אפליקציות חלופיות אחרות כמו סיגנל וטלגרם.

 

הדיון הציבורי בנושא היה כה משמעותי עד שפייסבוק הודיעה על דחיית המועד שבו יתחיל לעבור מידע מוואטסאפ לשאר החברות בקבוצת פייסבוק.

 

בנוסף, גם מערכת הבחירות הנוכחית דאגה לספק לנו מופעים של פגיעה בפרטיות, כמו דליפת פנקס הבוחרים מאפליקציית "אלקטור" וקביעה של רשות הגנת הפרטיות כי מפלגת הליכוד ומפלגת ישראל ביתנו – שהשתמשו בה – הפרו את החוק

מה צפוי לנו בחגיגות 41 שנים לחוק הגנת הפרטיות?

 

 

ראשית, מאוד יתכן שכלל לא נחגוג 41 שנים לחוק הגנת הפרטיות במתכונתו הנוכחית. החודשים האחרונים אופיינו בקידום תהליכי חקיקה של תיקונים שונים וחשובים לחוק הגנת הפרטיות, וזאת בנוסף לאפשרות שעדיין קיימת ברקע לגבי החלפתו של החוק הישן בחוק חדש, במקום שיטת התיקונים והטלאים. ההכרזה על מערכת בחירות נוספת עצרה את התהליכים הללו, ונותר רק לקוות שהממשלה הבאה שתקום תמשיך אותם.

 

ואם בכל זאת נאלץ לחגוג 41 שנים לחוק הגנת הפרטיות הנוכחי, אפשר להעריך שבמרס 2022 נמצא את עצמנו דנים בהתפתחויות בתחום הפרסום בפלטפורמות מוכרות של חברות בינלאומיות, ובסוגיות חדשות ומרתקות בתחום הבינה המלאכותית. מה שבטוח הוא שלא נרצה לדון בעוד מגפה.

 

מאת עו"ד שיר שושני כץ, מתמחה בהגנת הפרטיות, משרד עוה"ד AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'