ביזלנד מחברת את המוסדיים לעסקים הקטנים

האשראי לעסקים קטנים נחשב למנוע צמיחה בבנקים אולם חסמי חיתום מקשים על הגופים המוסדיים להיכנס להשקעה בתחום. בביזלנד של אלוני האפט בנו מודל AI שהופך את החסם להזדמנות

העסקים הקטנים והבינוניים הם עתיד המשק. היכולת לעודד את צמיחתם באמצעות ידע, רפורמות ממשלתיותוהסטה של השקעות מוסדיים אליהם תיצור למשק הישראלי מקורות צמיחה גדולים ומגוונים יותר ופחות ריכוזיים. כדי שזה יקרה ישנם כמה חסמים גדולים שדורשים טיפול מעמיק. אחד מהם הוא הצורך בחיתום וגביה המותאמים לעסקים קטנים, שם נדרשת מיומנות מדויקת לצד כירורגיות בתהליך. בעשור האחרון מלווים באלוני האפט את צמיחתם של עסקים קטנים ובינונים רבים ומסייעים להם להתמודד עם חסמי קבלת האשראי. הידע והניסיון הוביל ליצירתו של מיזם חדש - ביזלנד שמסייע לעסקים הקטנים בקבלת אשראי מגופים מוסדיים.

היקף האשראי לעסקים קטנים אותו מעניקים גופי האשראי הגדולים גדל באופן משמעותי לאורך השנים. כך לדוגמא מאז שנת 2011 גדל תיק האשראי של העסקים הקטנים בבנקים בשיעור של כ-50% ועמד על פי דוחות הפיקוח ל-2017 על סך של כ-186 מיליארד שקל. העליה בהיקף האשראי משקפת את מגמת הצמיחה במספר העסקים הנפתחים בישראל ואת העמקת ההבנה בקרב נותני האשראי כי מגזר זה הוא אסטרטגי לצמיחה. למרות שתיק האשראי צמח נותרו הריביות שמשלמים העסקים הקטנים גבוהות. על פי דוח הפיקוח על הבנקים בשנת 2017 שילמו העסקים הקטנים ריבית ממוצעת של 3.97% וזאת מול עסק בינוניששילם 2.57% או עסק גדול ששילם 2.16%. אלו נובעות ממספר סיבות שהבולטות מבניהן הוא רמת הסיכון הגבוהה של עסקים אלו הנובעת מכושר שרידות נמוך והיעדר מידע רב על פעילות העסק. אלו מובילים לצורך בניטור של העסקים והשקעת משאבים גדולים יותר בטיפול בהם.במקרה של משקיעים מוסדיים היקף ההשקעות בעסקים קטנים הוא נמוך הרבה יותרעל רקע הקושי לבצע תהליכי חיתום מול עסקים אלו.

ביזלנד של אלוני האפט שהוקמה בשנה שעברה היא חלוץ מסחרי פורץ דרך שרותם את הניסיון הרב של החברה בסיוע לעסקים קטנים מול גופי האשראי על מנת לעודד משקיעים מוסדיים להשקיע עסקים קטנים. ביזלנד מציעה לעסקים הלוואות בגובה של עד מיליון שקל כאשר החיתום מבוסס על מודל AI (אינטליגנציה מלאכותית) המבצע לעסקים תהליך חיתום מעמיק ומהיר תוך מתן הערכה לעסק על גובה ההלוואה שאותה יוכל לקבל. עסק עם מחזור של מיליון שקל שהציג רווחיות בשנתיים האחרונות יוכל בעזרת ביזלנד, שתבצע את תהליך החיתום עבור הגוף המוסדי,לקבל הלוואה שתסייע לממש את המשך הצמיחה של העסק. ספקית ההון הראשוני למיזם היתה חברת כרטיסי האשראי ישראכארט אולם כיום נמצאת ביזלנד בקשר עם מוסדיים נוספים שמשקיעים במיזם החדש מתוך ניסיון ליצור מנוע צמיחה חדש של השקעות בעסקים קטנים בדומה לבנקים.

"ישראל היא אחת מחממות הטכנולוגיה המובילות בעולם", אומר יניב האפט, מנכל משותף של אלוני האפט שהקימה את ביזלנד "אבל הטכנולוגיה שמפותחת פה לא נשארת בישראל והדבר נכון גם לטכנולוגיה של מיזמים פיננסים". לדבריו, "במושגי השקעות והתקדמות טכנולוגית האזרח הישראלי מפסיד פעמיים. פעם אחת מאחר והטכנולוגיה שפותחה בישראל לא מיושמת בישראל והוא לא נהנה מהיתרונות שלה כצרכן ובפעם השנייה כיון שהמוסדיים שמנהלים לו את הפנסיה משקיעים את הכסף שלו בחו"ל מאחר ומיזמי הטכנולוגיה שיכולים לעזור לכסף של הישראלים להישאר בארץ, יוצאים לשווקים גדולים יותר."

מדובר רק בשאלה של זמן מאחר והרגולטור בישראל, אומר האפט, "עובד במלוא הכוח על מנת לעודד את המיזמים להישאר והפיקוח על שוק ההון ספציפית, מגבה את מיזמי הטכנולוגיה הפיננסית באופן מלא וזמין לכל עניין ודבר". היבט נוסף הוא ההתעניינות של גופים מחו"ל בהשקעה בחברות הישראליותצעירות."המוסדיים ישראלים שיכולים להשקיע בישראל" הוא אומר "הם ממש לא לבד. המוניטין של ישראל כהאב טכנולוגי גלובלי מוביל להתעניינות של מוסדיים בעולם שבוחנים כניסה להשקעה בחברות ישראליות דרך ביזלנד שמבצעת עבורם את תהליך החיתום".

"היום ה-KNOW HOW והניסיון בטיפול בעסקים קטנים הפך לנכס. גוף מוסדי שמגלגל מיליארדים מוכן לקחת סיכון בהשקעה גדולה אבל לא ייכנס להשקעה שבוחנת את יחס הגבינה לרוטב בפיצריה. אנחנו יכולים לדעת איך לבחון את סיכויי ההצלחה של הפיצריה הזו להפוך לרשת מצליחה ועל היכולת הזו המוסדיים מוכנים להסתמך בהחלטתם".

המטרה שלנו אומר יניב האפט מנכל משותף של אלוני האפט שהקימה את ביזלנד"היא לחבר בין המוסדיים לעסקים קטנים וליצור דלת שתהפוך להיות מודל לכלל המשק שיאפשר השקעה בעסקים קטנים. במדינות רבות בעולם עסקים קטנים הם מנוע הצמיחה של הכלכלה. כלכלה שפועלים בה עסקים קטנים ובינוניים רבים שמצליחים לצמוח, היא כלכלה יציבה שנהנית מתחרות וגיוון מקורות רווח וגביית מיסים". על התקדמות הפרויקט אומר האפט כי "כיום רואים יותר ויותר גופים מוסדיים נכנסים להשקעה בעסקים קטנים ולמרות הצלחת המיזם אנחנו עדיין פוגשים חששות בקרב גופיהשקעה מסוימים." 

נושא האשראי לעסקים קטנים והצורך לעודד את צמיחתם לא נעלם מעיניו של שר האוצר משה כחלון והוא עוסק בנושא לעיתים קרובות. משרד הכלכלה והאוצר עובדים בימים אלה על תכניות להגברת הפריון וכושר התחרות שצפויה לכלול הקלות במיסים והכרה בפחת מואץ שעל פי הערכות תעמוד על היקף עידוד של כחצי מיליארד שקל.

אולם עידוד באמצעות מיסוי עדיין אינו מספק פתרון לצורך של עסקים אלו בהון צמיחה שיסייע להם להמשיך להשקיע בציוד בשיווק ובצמיחה. לדברי האפט, "על מנת לסייע המדינה צריכה לעודד את המוסדיים ולפעול להנמכה של הסיכון שמקבל על עצמו המשקיע המוסדי. לדבריו המדינה צריכה לתת למוסדיים רשת ביטחון שתאפשר להם לקחת את הסיכון ולתמוך בעסקים הקטנים שהם העתיד של המשק הישראלי"

כתבות נוספות

בנוסף אולי יעניין אותך