לאחרונה, שני בנקים מקומיים הציעו מכשירי CoCo וקיימת הערכה בקרב הפעילים בשוק כי בעתיד הקרוב צפויות הנפקות CoCo נוספות של בנקים נוספים. המרווחים ב- CoCo עשויים להיות מושפעים משלל גורמים ובניהם דרגת החוב בשרשרת ההון של הבנק; סוג מנגנון ספיגת ההפסדים - קרי, מחיקת חוב מלאה או חלקית לעומת המרה להון מניות וכן יחס ההמרה; ההסתברות להפעלת הטריגר וסוג הטריגר. נהוג לחלק את מנגנוני ההפעלה לשני סוגים. האחד, מנגון מכני או אובייקטיבי הקובע לדוגמא הפעלה עם הגעה לרף הון עצמי ידוע מראש והשני, מנגנון הפעלה בשיקול דעת גורם מפקח (מנגנון סובייקטיבי) – במקרה של ישראל, בנק ישראל. הפעלת מנגנון ספיגת הפסדים במקרה של הפעלה בשיקול דעת גורם מפקח אמור להיות מופעל עת מגיע הגורם המפקח למסקנה, כי הבנק הגיע לנקודת אי קיימות ( PONV ). על פי מחקרים בחו"ל ידוע, כי CoCo, הכולל רכיב של הפעלה בשיקול דעת גורם מפקח, מגדילה את המרווחים וזאת על רקע הקושי להעריך מראש ולתמחר בצורה סדורה את ההסתברות להפעלת הטריגר. נציין כי על רקע מורכבות ה- CoCo, הרשות להתנהגות פיננסית באנגליה ( FCA ) אסרה את שיווק ה- CoCo למשקיעים פרטיים ( retail investors ).

בישראל, הפיקוח על הבנקים קבע הוראות שונות החייבות להתקיים בטרם יוכר ה CoCo כהון רובד 2. עיון בנוהל שפרסם המפקח על הבנקים ושלאורו בוצעו עד כה שתי הנפקות ה CoCo מעלה כי הוראות הפיקוח על הבנקים צפויות ואמורות לייקר, באופן משמעותי, את עליות גיוס ההון מצד תאגידים בנקאיים מקומיים. המעיין בנוהל הבנקאי יגלה כי אין כל הנחיה או קריטריון למקרים ולנסיבות בהן המפקח על הבנקים יקבע כי התאגיד הבנקאי הגיע ל"נקודת האי קיימות" ( PONV ). במילים אחרות, שיקול דעת מוחלט, עמום, לא שקוף ולא בר הערכה או כימות מראש. כידוע, חוסר וודאות, חוסר שקיפות ועמימות מתורגמים או אמורים להיות מתורגמים לגידול במרווחים. לחוסר השקיפות בהנחיות בנק ישראל מתווסף חשש טבעי המושפע מסמכויות הפיקוח על הבנקים בישראל אשר מוכוונות להבטיח יציבות המערכת הבנקאית. לטעמנו, קיים חשש ממשי כי בנק ישראל יבקש לשמר שוליים רחבים בטרם הגעה לנקודת אי קיימות ולכן יורה על הפעלת מנגנון ספיגת ההפסדים מתוך הפריזמה של שמירה על יציבות הבנקים ובעלי השליטה בהם והעדפת אינטרס זה על פני שמירה על כספי החיסכון של הציבור.

דוגמא להסדרה מאוזנת המשמרת את שיקול הדעת של גורם מפקח להכריז על אירוע אי קיימות ומאידך מבטיחה שקיפות מירבית, מצוי בהסדרה שהתקבלה לאחרונה באירופה. האיחוד האירופאי, בדירקטיבה CRD/ IV ולאחרונה ב - BRRD - EU Bank Recovery and Resolution Directive בחר להגדיר ולקבוע קריטריונים טובים יותר לנקודת האי קיימות. כך, נקבע כי צריכים להתקיים התנאים הבאים: א. קבלת החלטה כי המוסד הפיננסי צפוי לקרוס או קורס; ב. לא קיימים אמצעים אחרים בסקטור הפרטי שיימנעו את נפילת המוסד הפיננסי; ג. נדרשת פעולה לשם הגנת אינטרס הציבור. כהוראה משלימה קבע ה- EBA (רשות הבנקאות האירופאית) כי המבחן לקריסה צפויה של הבנק מחייב מסקנה כי סך הנכסים של המוסד הפיננסי נמוך מסך ההתחייבויות או שקיימות אינדקציות שיתקיים מצב זה בטווח הקרוב וכן כי המוסד הפיננסי מפר או קיימות אינדיקציות לכך כי בזמן הקרוב ייפר את דרישות תחומי פעילותו.

בכדי להוזיל את עלויות הגיוס מחד, ולהבטיח כי הפעלת שיקול הדעת מצד המפקח על הבנקים תעשה על פי מתווה סדור ומוגדר מראש מאידך, יש לפעול באופן מיידי לכך שהנוהל הבנקאי ישונה על ידי הפיקוח על הבנקים כך שההכרזה על אי קיימות לא תתקבל על ידי גורם בודד. כמו כן,יש לשאוף שבנק ישראל יפעל לשנות את נהליו ויפעל להסדיר בנוהל מוגדר מראש את הנקודות שבהן הציבור צפוי לסכן את כספו עד כדי מחיקה או המרה ולאפשר לבנקים אפשרות להתחייב להשיב כספים שנמחקו במידה ולאחר ארוע טריגר השתפר מצבו של הבנק.

להערכתינו, עד להסדרה מקומית ברוח ההסדרה באיחוד האירופי, הנחיות בנק ישראל צפויות ואמורות לייקר את עלויות הגיוס לתאגידים הבנקאיים המקומיים ויתכן שידחפו את הגופים המוסדיים לחפש חלופות מסוכנות פחות בבנקים זרים.

הכותב הינו עו"ד במשרד עו"ד ארנון שגב ושות'