אלי ואדווה (שמות בדויים) היו נשואים 20 שנה ולהם שני ילדים: בת משותפת (15) ובן (27) מנישואיה הראשונים של אדווה. אדווה נפטרה. אדווה היתה אשת בית, עמוד התווך שסביבו היו חיי המשפחה. לאלי ואדווה היו השקעות פיננסיות, בית מגורים, 2 דירות להשקעה וחברה גדולה בתחום התקשורת בשותפות עם חבר ותיק, יוסי. בחברה עבדו אלי והבן הבכור של אדווה אשר ששימש כמנכ"ל משותף.

אדווה לא השאירה צוואה. בכדי לחשב ולהעריך את עיזבונה נדרש תהליך בן 2 שלבים:
בשלב הראשון, הגדרת היקף העיזבון- לפי הלכות השיתוף בין בני זוג, כל הרכוש שרשום על שמה או על שם בעלה מתחלק ביניהם בחלקים שווים, גם אם הרכוש רשום ע"ש אלי או ע"ש אדווה, הוא משותף לשניהם ובמותה של אדווה יש לחלקו בין יורשיה.

השלב השני זהו חלוקת עיזבונה של אדווה. לפי חוק הירושה מאחר ואדווה לא ערכה צוואה, 50% מחלקה של אדווה (שהוא עצמו מחצית מהרכוש המשותף) מגיע לבעלה, ואת ה-50% האחרים מקבלים הילדים. המשמעות היא, שכל הנכסים הפרטיים והעסקיים, גם של אלי וגם של אדווה, נרשמים באופן הבא: 75% ע"ש בעלה ו-25% ע"ש הילדים בחלקים שווים. כאן הכוונה היא לכל הנכסים כאמור, ההשקעות הפיננסיות, הבית, הדירות והחשוב מכל- העסק.

אזכיר כי אלי היה שותף של יוסי בעסק, כל אחד מהם החזיק 50% ממניות העסק, לאחר פטירתה של אדווה ומאחר ולא הייתה צוואה, מניותיו של אלי (50%) התחלקו- 37.5% נשארו על שמו של אלי, 6.25% על שם הבת ו-6.25% על שם הבן.

התוצאה היא שלאלי ולשותפו יוסי יש שני שותפים חדשים בעל כורחם – שותפים כשרים על פי החוק שאחת השותפות קטינה בת 15. כעת, כל הרכוש של אלי ואדווה נרשם 75% על שם אלי, 12.5% על שם הבת ו-12.5% על שם הבן. מאחר והילדים אוחזים כעת ב-12.5% בנכסי הנדל"ן, ומאחר והבת קטינה, כל פעולה בנכסי הנדל"ן הללו תדרוש אישור בית משפט, וכך גם לגבי, העסק בו התוצאה קשה מכל.

כאמור, מאחר והבת עודנה קטינה ואוחזת במניות בעסק, כל עסקה בעסק שקשורה לנדל"ן לרישום או לדילול, כניסת שותף וכו', עשויה להיחשב כעסקה הדורשת אישור בית משפט לפי חוק- איך עסק יכול לתפקד כך?

דמיינו לשנייה. כל החלטה קטנה כגדולה בעסק שלכם תדרוש הסכמה של בית המשפט – כמה זמן אתם מעריכים שהעסק ישרוד? ומעבר לחשש מכישלון העסק, האם זו הייתה כוונת אדווה או אלי?– ממש לא!

הסרבול הקשה הזה הוא רק תחילת הסיפור. לימים הבן הסתכסך עם אשתו והם החלו בהליך גירושין מורכב, ואילו אלי פגש את שרה, אלמנה והם עברו לאחרונה להתגורר יחד. לאור המצב החדש שנוצר עולות שאלות רבות:

מה המשמעות לכך שהבן, שהינו בעל מניות בחברה, נמצא בהליך גירושין?
האם המגורים של שרה ואלי מסכנים את רכושם של הילדים? האם אפשר לחייב אותם לערוך הסכם ממון ביניהם? ומה היה קורה אילו אלי היה הולך לבית עולמו ולא אדווה?

אשתו של הבן הגישה כנגד גיל צווי מניעה ועיקול לכל הנכסים שנרשמו על שמו וגם על הנכסים אותם קיבל הבן בירושה מאמו לרבות מניות העסק. אשתו של הבן זכאית לעשות זאת מכוח תביעת מזונות ומכוח תביעה רכושית שהגישה בה טענה כי לבן זכויות בעסק מכוח היותו מנכ"ל משותף.

התוצאה היא שהעסק שלפני מספר חודשים נוהל על מי מנוחות על ידי שני בעלי מניותיו- אלי ויוסי, נכנס לסחרור משפטי מורכב מאוד, מחד נוספו לו בעלי מניות קטינים, ומאידך הוטלו צוי מניעה ועיקול על מניות העסק. אשתו של הבן אף ביקשה שימונה מנהל מיוחד.

ברור כי עסק אינו יכול לעבוד בשעה שיש סכסוך בין בעלי מניותיו ובשעה שמניותיו מעוקלות והפעילות בו מעוקלת, הקשיים לא אחרו לבוא- מול עובדים, ספקים ועסקאות חדשות שעמדו בפתח אך לא נחתמו לאור המצב המשפטי החדש והמורכב.

ברור שקיימות השלכות לכך שלאלי בת זוג חדשה, מה יקרה עם הרכוש שירש מאדווה? אם חס וחלילה אלי ילך לבית עולמו ראשון ולא יערוך צוואה, בת זוגו, שנחשבת ידועה בציבור לאור המגורים המשותפים, תירש את מחצית הרכוש והזכויות שלו, אותן ירש מאדווה. כמובן שגיל ושירה לא שמחו על הזוגיות החדשה והחלו חרדים לכספים ולזכויות.

הפתרון למנוע מצבים שכאלה הוא לתכנן באופן מושכל ונכון באמצעות אנשי מקצוע מתאימים את העברה הבינדורית של הרכוש המשפחתי, במקום לגזור על המשפחה מאבקים משפטיים אינסופיים ניתן להתגייס ולעבור תהליך אסטרטגי של ניהול סיכונים במשפחה.

ברגע שלילדים שלנו יש חלקים בבית שלנו ובעסקים שלנו, הנכסים האלה נמצאים בסכנה, ולא משנה איזה אחוז מהנכס הוא בבעלות הילדים. אם הילדים עדיין קטינים המורכבות גדולה יותר וחשוב להסדיר אותה מראש.

באמצעות צוואה הדדית יכולים בני זוג לדאוג אחד לשני לאחר איכות ימי אחד מהם, להעניק כל אחד לבן זוגו זכות מגורים ללא צורך להישען על הילדים, לחייב הדדית אחד את השני לערוך הסכם ממון עם בני זוג חדשים ובכך להבטיח את הילדים וכך שרכוש לא יזלוג לידיים זרות, לא בני זוג חדשים, לא מטפלים או שאר נוכלים וגם לא לבני זוג של הילדים. ניתן לדאוג לכך שהרכוש יישאר בתוך העץ המשפחתי בלבד.

יש לדאוג לצוואה הדדית ולתהליך העברה בינדורית מסודרת של העסק וכך תמנעו, בעודכם בחיים, סכסוכים ומחלוקות שעתידים להתפתח כשלא תהיו יותר בתמונה. וזכרו - שלמרות שהתפיסה הרווחת היא "שלנו זה לא יקרה" האמת היא שזה יקרה ועוד איך. התשובה איך זה יקרה תלויה רק בכם.

הכותבת היא בעלת משרד עורכי הדין שירי מלכה