כאמור, הסדרי פטור מאחריות, שיפוי וביטוח נושאי משרה בעמותות (ובחברות לתועלת הציבור) צוברים תאוצה בעת האחרונה הן מצד נושאי משרה בארגונים אלה, המבקשים לחסות תחת ההסדרים הללו, בדומה לאלה המקובלים בחברות עסקיות, והן מצד חברות הביטוח הרואות בארגוני המגזר השלישי כשוק פוטנציאלי עסקי גדול ולא ממומש דיו.
בניגוד לדיני התאגידים הכלליים (ובכלל זה ובעיקר - חוק החברות), הקובעים כללים ברורים בנוגע לחובות אמונים וזהירות של נושאי משרה בתאגיד כלפיו - חוק העמותות לא נוקט גישה דומה, וקובע רק אמירה כללית בנוגע לחובת אמונים והיא, כי על חברי הוועד לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האסיפה הכללית.
בהיעדר התייחסות ברורה ומפורשת בנוגע לחובות המוטלות על נושאי משרה בעמותה (חברי ועד, חברי ועדת ביקורת, המנכ"ל ומנהלים הכפופים לו ישירות) כלפיה בגין פעולות הנעשות על-ידם בתוקף תפקידם - פסיקת בתי המשפט וכללי 'ניהול תקין' של עמותות (כפי שפורסמו על-ידי רשות התאגידים במשרד המשפטים) יצקו תוכן רלוונטי לאורך השנים, והחילו על נושאי משרה בעמותה חובות אמון, זהירות ומיומנות לפעול לטובת העמותה ולהגשת מטרותיה, בהתאם לכללים המקובלים לעניין זה בדיני התאגידים הכלליים.
ומה לגבי אפשרות העמותה לשחרר את נושא המשרה מאחריותו בשל הפרת חובת האמון או חובת הזהירות שהוא חב בהן כלפי העמותה, וכן לגבי מתן שיפוי וביטוח אחריותו של נושא המשרה בשל חבות שתוטל עליו עקב פעולה שעשה בתוקף תפקידו בעמותה? גם כאן, בניגוד לדיני התאגידים הכלליים - חוק העמותות שותק ואינו קובע הוראות רלוונטיות.
עמדת רשות התאגידים כיום היא, כי על אף שתיקתו של חוק העמותות כאמור, ולאור העובדה שבחוק החברות נקבעו הסדרים בעניין זה בכל הנוגע לחל"צים - אין מניעה. וזאת כי נושאי משרה בעמותה יהיו זכאים ליהנות מפטור מאחריות, וכן לשיפוי ולביטוח אחריותם על-פי אותם הסדרים החלים על חברות לתועלת הציבור לפי חוק החברות. הסדרים אלה יוכלו לקבל תוקף, רק לאחר קבלת אישורה של האסיפה הכללית של חברי העמותה, ובכפוף לכך שנקבעו הוראות מתאימות בתקנון העמותה (לאחר שאלה אושרו על-ידי רשם העמותות).
אם כן, ניתן כיום להחיל הסדרים של פטור, שיפוי וביטוח לנושאי משרה בעמותה כפי המתואר לעיל (וכפי שצפוי להיות מעוגן בחקיקה ראשית בעתיד הלא רחוק באמצעות חקיקת חוק עמותות חדש עליו שוקדים בימים אלה במשרד המשפטים לאחר דיוני שולחן עגול שנערכו לגביו לאחרונה).
אפשרות אימוץ ההסדרים הללו הינה נכונה ומבורכת, במיוחד לאור מגמת בתי המשפט בשנים האחרונות המחדדת את אחריותם של נושאי משרה בעמותה בנוגע לניהולה וניצול כספיה ומגבירה את האכיפה, הסנקציות והענישה בתחום זה. זאת מתוך ראיה מוצדקת לפיה ניהול עמותה דורש מקצועיות והכשרה מתאימה על מנת להגן על העמותה, תורמיה ואלה הנזקקים לשירותיה.
יחד עם זאת, לאור מהות העמותה כגוף מלכ"רי, אימוץ ההסדרים הללו אינו נכון לכל עמותה ויש לעשות שימוש בכלי זה במשורה. אין מדובר בפעולה שגרתית הנעשית כלאחר יד, ויש לבחון את הדברים בקפידה, טרם יישומם, באופן אובייקטיבי וסובייקטיבי יחד עם אנשי מקצוע מתחום המשפט והביטוח. זאת בעיקר על מנת להבטיח שאין באימוץ ההסדרים הללו, כדי לעקוף את הוראות הדין והכללים המסדירים את התנהלותה התקינה של העמותה (לרבות האיסור על חלוקת רווחים), כדי לסכן את פעילותה של העמותה מבחינה כלכלית, או אף כדי שיבוש הגשמתן או קידומן של מטרותיה.
הכותב הוא עו"ד בכיר במשרד ברנע ושות'.
