הורות משותפת היא חלק חשוב ובלתי נפרד, מן ההתקדמות של החברה בת זמננו. בעבר, מקובל היה, כי הילדים יהיו מטופלים יותר ע"י האם. במהלך כמעט שני עשורים, אבות מקבלים מקום משמעותי יותר ושוויוני, בטיפול בילדיהם. מדובר במציאות, בה שני ההורים מגדלים את ילדיהם במשותף, אוהבים אותם, דואגים להם ומכוננים חברה, אשר שמה את הילדים ואת צרכיהם במרכז. הילדים זקוקים לשני הוריהם, הם זקוקים לאהבה, לחום, לחמלה, לטיפול, לחינוך וגם לגבולות ולביטחון, אשר כל אחד מן ההורים מעניק לילדים, כל הורה לפי אופיו ויכולותיו.

למרבה הצער, המחוקק במדינת ישראל, עדיין לא הפנים את חשיבות שני ההורים בחיי הילדים. מאז שנת 1962, קיימת "חזקת הגיל הרך" ולמרות המלצות ועדת שניט, היא טרם בוטלה. מי שכן הפנים את חשיבות שני ההורים בחיי ילדיהם, הם רשויות הרווחה ובתי המשפט, אשר פוסקים משמורת משותפת לרב, לשני הורים נורמטיביים, אשר רוצים לגדל את ילדיהם גם לאחר הגירושין.

בימים אלו של מגפת הקורונה, יש הורים אשר מעלים חששות, מהעברת הילדים הנמצאים במשמורת משותפת, מבית לבית. לעיתים מדובר בהורה שעובד בעבודה חיונית והוא חשוף לקהל רב ואף לחולים, מה שעלול לסכן את הילד במגעיו עם ההורה והחשש הוא לגיטימי. יחד עם זאת, היו גם מי שראו במגפת הקורונה הזדמנות למנוע את העברת הילדים להורה השני, תוך פגיעה בגרוש/ה ובילד/ה. וכמובן יש אותם הורים, שמשתפים פעולה זה עם זו ולהיפך. הם הפנימו, כי דווקא בימים קשים אלו, הילדים זקוקים לשניהם וקיימת חשיבות גדולה, להמשך קיום ההורות המשותפת, במגבלות אי סיכון הילדים כמובן, כך שהילדים יזכו ליציבות, לחום ולטיפול המסור של שני ההורים.

במצב זה, פנינו מספר עורכי דין לענייני משפחה, אשר הנושא יקר לליבם, לעו"ד אבי חימי – ראש לשכת עורכי הדין, אשר לבו במקום הנכון. הוא כתב לראש הממשלה ולשר המשפטים, אשר פעל על מנת להכניס לצווים ולהנחיות את ההוראה, כי "תותר העברת קטין, בין בתיהם של הורים גרושים". גם כשנקבע כי לא ניתן לצאת מהבית, אחת המטרות שכן ניתן לצאת בגינן היא: " העברה של קטין שהוריו חיים בנפרד, על ידי אחד מהוריו, לביתו של ההורה השני".

יש להנחיות אלו חשיבות עליונה, מבחינת ההשפעה על בריאותם הנפשית של ילדי ישראל וכמו כן, מבחינת המסר החברתי של השוויון בהורות, אשר יוצא סוף סוף מממשלת ישראל. לפי ההנחיות, למרות כל המגבלות, הבידוד והסגר, ילדים יוכלו להמשיך לעבור מהורה להורה, במסגרת זמני השהות שלהם עמם. גם אבות וגם אימהות צריכים ורוצים לטפל בילדיהם. בפרט בתקופה מורכבת זו, בה הילדים זקוקים לתמיכה המרבית, נוכח המתרחש. החרדה, השינוי העצום שחל בעולם, שהופך עולם מבודד, עצוב, לא מוכר ומאוד מדאיג, עלולים להשאיר את חותמם בלב הילדים. השארת עוגן היציבות בדמות שני הוריהם, עשויה לסייע להם ולהשאיר חלק זה בחייהם יציב.

את הידע, על פיו, ילדים זקוקים לטיפול של שני הוריהם, חקרה הפסיכולוגיה ההתפתחותית במשך שנים, במהלכן פורסמו מאמרים חשובים, השופכים אור על החשיבות העצומה של ההורות המשותפת עבור ילדי ההורים הגרושים.

אומר פרופסור אבי שגיא-שְורץ, מומחה בעל שם עולמי בתחום התפתחות הילד: "אימא, אבא, ומה אתי? אני זקוק לשניכם", זועק הילד, כך כתבנו כבר לפני מספר שנים בכתב העת המשפטי "דין ודברים" וכך המליצה הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (ועדת שניט). כבר שנים רבות אנו יודעים, על סמך מחקרים ברחבי העולם, כי הורות משותפת היא מה שהילד מבקש, וזה לא משנה אם ההורים נמצאים בקונפליקט או לא. הורות משותפת מגבירה את הסיכויים שהילד יתמודד בהצלחה עם משבר הפרידה והגירושין. טוב עשתה ממשלת ישראל שבמסגרת סגר הקורונה היא מאפשרת תנועה של ילדים בין שני בתי ההורים. משבר הקורונה מציב בפני כולנו אתגרים חדשים של התמודדות בכל הרבדים של חיינו, קל וחומר בפני הורים וילדים, כשישנן חרדות רבות מן הלא נודע. הידיעה של הילד כי הוא יכול להמשיך את שגרת חייו במסגרת שני הבתים, שגם אמא וגם אבא ארגנו עבורו, בהחלט מסייעת לשקט הנפשי ולרוגע שלו. משבר הקורונה בהחלט עשוי לשנות לטובה מצבי תודעה של כולנו ביחס להרבה תחומי חיים, וגם הורים גרושים יכולים לנצל דווקא את המשבר, לא כדי להעמיק את הקונפליקט, אלא כדי שכל הורה יעריך את חשיבותו של ההורה השני בחיי הילד".

נראה כי דווקא בתקופה משברית זו של מגפת הקורונה, ממשלת ישראל מכוונת סוף סוף לדעת המומחים הגדולים בעולם ופועלת מתוך ראיה של טובת ילדי ישראל, על מנת שכל ילד יוכל לגדול אצל שני הוריו ולקבל מאהבתם, גם לאחר הגירושין.

 

מאת עו"ד יעל גיל, בעלת משרד עורכי דין יעל גיל ופרופסור אבי שגיא שוורץ , המרכז לחקר התפתחות הילד, אוניברסיטת חיפה

www.yaelgil.co.il