קשה להפריז בחשיבות הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, רפורמה שנחתמה בספטמבר 2018 על ידי שרת המשפטים איילת שקד.

המשפט האזרחי הישראלי, כמעט על כלל ענפיו, התנהל עד היום מכוח תקנות שתוקנו עוד בשנת 1984 ואש אף הן מבוססות על תקנות משנת 1963. כלומר, למעלה מ – 55 שנים מתנהל ההליך האזרחי על בסיס אותן התקנות משנת 1963.

אלא שביום 5.9.2018 חתמה השרה שקד על תקנות סדר דין חדשות. השרה שקד, בניגוד לטכניקה המקובלת של שינוי החקיקה על ידי תיקון דבר החקיקה הקודם, בחרה הדרך אחרת, כך שהתקנות החדשות מוחקות לחלוטין, ללא השארת כל זכר, את התקנות הישנות והמוכרות. אמרנו כבר, מהפכה של ממש.

חשוב לציין כי המהפכה שמכוננות התקנות החדשה אינה מהפכה נסתרת או מוסתרת, אלא מטרתן הגלויה של התקנות הינה לכולל מהפכה בסדרי הדין, וזהו גם המסר המועבר בשנה האחרונה הן לציבור עורכי הדין ובעיקר לציבור השופטים.

רבים בקרב הציבור סבורים כי מדובר על מהומה על לא מאומה, היות ומדובר "רק בשינוי בסדרי הדין ולא במשפט המהותי", אולם הם טועים. דווקא העובדה כי מדובר בסדרי דין היא זו שהופכת את הרפורמה המהפכנית לכל כך משפיעה, כך שבעוד שתיקון בדין המהותי משפיע לכל היותר על אותו הדין שתוקן, הרי תיקון בסדרי הדין משפיע באופן רוחבי על כלל התיקים המתנהלים בבתי המשפט יהיה הנושא שלהם אשר יהיה. כך, לשם הדוגמא בלבד, נושא 'טכני' בתקנות, כגון דרישה של ציון תעודת זהות או מספר דרכון כתנאי להגשת כתב תביעה, יש בה להוות חסם אוטומטי של מבקשי מקלט חסרי דרכון להגיש הליכים בבית המשפט.

מהות מהפכת התקנות הינה ייעול הדיון וקיצור ההליכים. הדרך להשגת יעילות זו מבוססת על שינוי מגמת הגישה הליברלית לסדרי הדין הנוהגת כיום בבתי המשפט, כלומר לא עוד יד קלה במתן ארכות למועדים שנקבע ולא עוד דחיות מועדי דיון, אלא הפעלת יד נוקשה וחריפה כלפי ציבור עורכי הדין, כך שאיחור, ולו הקל ביותר, יגרום מיידית למחיקת ההליך, או לקבלת התביעה כנגד המאחר.

המשמעות הנובעת מכך לציבור עורכי הדין הינה דרמטית. כך למשל, עו"ד שלא יגיש כתב תביעה ברמה נאותה בפתיחת ההליך, לא יורשה לתקנו בשלב מאוחר יותר, וכך למשל, עו"ד שלא יגיש כתב הגנה במועד שנקבע, לא יקבל ארכה להגשתו ויהיו חשוף לתביעת רשלנות מקצועית כנגדו.

כאמור שרת המשפטים חתמה על התקנות בספטמבר 2018 כאשר הכוונה היתה כי התקנות יכנסו לתוקף מלא בפברואר 2020, כאשר עורכי דין רבים חולמים כי מועד הכניסה לתוקף של התקנות ידחה (שוב) או שאלו בכלל יבוטלו. קשה לדעת האם חלומות אלו אכן יתגשמו, ויש להניח כי הדבר יונח על שולחנו של שר המשפטים החדש. אולם ניתן לומר בוודאות כבר היום, כי בתי המשפט, בכלל הערכאות, בשורה של פסקי דין, מחבקים באהבה את התקנות החדשות ולמעשה כבר פוסקים על פיהן. ואתן מספר דוגמאות.

בתיק ע"א 5400/18 בבית המשפט העליון נדון ערעור של בעל דין לא מיוצג, אשר ערער על כך שבית המשפט המחוזי מחק לו תביעה שהוגשה בדרך של המרצת הפתיחה בנימוק כי מדובר בדרך שאינה ראויה. בית המשפט העליון (כב' השופט אלכס שטיין) דחה את הערעור תוך סימון ברור של הקו החדש: "פרוצדורה אזרחית איננה "תכנית כבקשתך".

בתיק רע"א 66024-12-18 בבית המשפט המחוזי בחיפה נדון ערעור של בעל הדין על החלטת בית המשפט המחוזי שלא אישרה לו צירוף בעלי דין נוספים להליך. בעוד שבעבר היו בקשות כאלו מאושרות כדבר שבשגרה (בכפוף לתשלום הוצאות) הרי שכאן, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, דחה את הערעור תוך שהוא מסתמך באופן מפורש על התקנות החדשות: "תקנות אלה אמנם אינן חלות, אך הן מצביעות על המגמה לייעל את ההליכים ולקצרם ולא לאפשר לצרף צדדים נוספים להליך לאחר מועד קדם המשפט". אציין כי לא רק שנשיא בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, אלא הוא גם חייב את המערערים בהוצאות משמעותיות, כאשר גם בעניין זה הסתמך נשיא בית המשפט המחוזי על התקנות החדשות אשר מטילות כמעט חובה על בית המשפט לפסוק הוצאות, למרות שאלו עדיין אינן בתוקף.

הסתמכות דומה על התקנות החדשות ניתן לראות גם בת"א 38158-02-16, שם סרב בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט דראל) לבטל פסק דין שניתן עקב מחדל של עורך הדין, וזאת בניגוד להלכות הקיימות היום בנושא ועל סמך הסתמכות מפורשת על התקנות החדשות. דוגמא אחרת ניתן למצוא בת"א 38158-02-16 במסגרתו דחה בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט אורן שוורץ) בקשה לתיקון כתב תביעה, כאשר בית המשפט מסתמך בין היתר על התקנות החדשות.

בית המשפט השלום בתל אביב בת"א 38158-02-16 (כב' השופט טל חבקין) בהחלטה מפורטת ומנומקת נעזר בתקנות החדשות על מנת לדחות בקשה של המדינה להוספת חוות דעת רפואית בתיק רשלנות רפואית. ראוי לציין כי על אף שניתן לסבור כי מדובר בהחלטה "פרוצדורלית" בלבד, הרי לא מן הנמנע כי סירוב בית המשפט לאשר למדינה לצרף חוות דעת רפואית יש בה כשלעצמה להכריע את התיק כנגד המדינה, כך שזו תשלם לתובע מאות אלפי שקלים.

דוגמאות אלו אינן דוגמאות יחידות או ספורדיות, אלא מסמנות מגמה ברורה וחד משמעית של בתי המשפט, בכלל הערכאות, לאמץ בחום את מהפכת היעילות של התקנות החדשות.

אסכם ואומר כי תקנות סדר הדין החדשות שאמורות להיכנס לתוקף מלא חודש פברואר הקרוב יוצרות מהפכה של ממש בסדרי הדין הנהוגים במשפט הישראלי, מהפכה שתשפיע על כל מתדיין בבית המשפט.

נקודה המהותית שיש להבין הינה כי על אף שהתקנות עדיין לא נכנסו לתוקף רשמי, ועל אף שיש עורכי דין המקווים לדחיית המהפכה או לביטולה, הרי בתי המשפט, החל מבית המשפט העליון וכלה בבית משפט השלום, אימצו, הלכה למעשה, את העקרונות של תקנות אלו.

 

עו"ד שרון לובצקי הס, שותפה, מחלקת הליטיגציה המסחרית ומנהלת תחום ייצוגיות ונגזרות, עמית, פולק, מטלון ושות'.