הסובלים מניכור הורי הם ההורים, ללא ספק. אך לא רק, סבל גדול יותר  סובלים אותם ילדים "מנכרים".

תופעת הניכור ההורי, או תסמונת הניכור ההורי היא סינדרום בו אחד מההורים מסית את הילדים כנגד ההורה האחר. מייצר קונפליקט נאמנויות המחייב את הילד לבחור "צד" בסכסוך, ומשרת את ההורה המסית ככלי בסכסוך. לעיתים ככלי סחיטה ולעיתים על מנת לנקום ולפגוע.

ההורה המסית, המנכר, למעשה יוצר נתק בין הילדים להורה האחר וגורם להורה לאבד את ילדיו. עד מצב שאלה אינם מכירים בקיומו. משל כל הורותו נמחקת. עם ההורה המסית נוצרת מערכת יחסים סימביוטית, חיבור חולה ומועצם. בו הילד מאבד חשיבה עצמאית וקבלת החלטות, ועושה רק מה שההורה המנכר אומר לו בעיוורון מוחלט בנושא.

ילדים שיש להם הורה מנכר, מעורבים מאד בסכסוך עצמו, בדרך כלל ישמעו הערות נבזיות כנגד ההורה השני, יחשפו לפרוטוקולים של ביהמ"ש ולכתבי בית הדין המוגשים תוך עיוות המציאות לטובת ההורה המנכר.

אכן קשה מאד להורה שילדיו מתנתקים ממנו והכאב גדול. ובכך ההורה המנכר "ניצח" ושבר נפשית את ההורה האחר. אך מה עם הילדים עצמם?

בפסק דין מאלף משנת 2017  כתב כב' הש' זגורי מביהמ"ש לעניני משפחה בנצרת  כך: "ייתכן ואובדן ההורה כחלק מתסמונת הניכור ההורי קשה יותר ממות הורה. כאשר הורה מת ניתן להתאבל עליו, ולזכור הדברים הטובים והפחות טובים. על אף שההורה אינו נוכח פיזית בחיים, דמותו וזכרו חרותים בצורה חיובית בזכרון ובתודעה של הילד. כאשר הורה אחד נפטר הילד נעזר בהורה השני כדי לעבד האבדן ולהמשיך בחייו. כל זה אינו קורה במקרה ל ניכור הורי, במהלכו הילד מאבד הורה ללא יכולת להתאבל עליו וללא אפשרות לעצב לעצמו כל זכרון טוב שיש לו..."

כוחו של בית המשפט לפעול במצבים של ניכור הורי הוא גדול. אבל התזמון הוא הכל במקרה הזה. הורה שלא היה על המשמר ולא שם לב כי לאט לאט מתפתחת תסמונת כזו, ולא פנה בזמן לבית המשפט. ואף אם פנה וחלף זמן רב עד שקיבל מענה למעשה מקטין את הסיכוי למגר את התופעה. ולטפל בה. ולעיתים במקרה קיצון באמת אין דרך חזרה.

אם כן מה יש לעשות: פניה דחופה לבית המשפט למינוי מומחה, פסיכולוג שמומחה בזיהוי התסמונת. אשר ידע לאבחן  באמצעות שיחה עם הילדים האם אכן מתרחשת הסתה.

דרישה לקיום הסדרי ראיה נרחבים תוך עמידה מדויקת בזמנים. לא לוותר על שהיה במחיצת הילדים. נוכחות משמעותית המזכירה לילדים את חשיבותכם בחייהם.

מינוי שירותי הרווחה , על מנת שיבחנו את המשפחה ,יכתבו תסקיר/דיווח ויתנו המלצות לבית המשפט. .

במקרה קיצוני יש מקום לבקש העברת המשמורת להורה שאינו מנכר. כאמור ניכור הורי יכול להות עילה להעברת משמורת והדבר מתבצע הן בבתי המשפט למשפחה והן בבתי הדין הרבניים.

אמנם אנו נמצאים בעידן שבו זכויות הילד ורצון הילד נמצאים בסדר עדיפות עליון. אך מדובר במצב חריג בו יש להתנהל כבמצב חירום, להתעלם מדברי הילדים אשר מצטטים מגרונם את ההורה המנכר ולפעול לטובתם.

קיימות אפשרויות נוספות. להפגיש את הקטינים עם השופט היושב בדין, כפיית טיפול, החלטות ביניים ועוד סעדים שלבתי המשפט יש אפשרות לתת.

למצער בתי המשפט ושרותי הרווחה מלאים לעייפה וממד הזמן כאן הוא משמעותי. מצאו עורך דין חרוץ שיפעל במהירות.

בימים אלו הוגשה הצעת חוק של ח"כ רויטל סוויד בנושא הניכור ההורי אשר מציעה לתקן את החוק באופן שניכור הורי יקבל טיפול מידי ממש כפי שנוהגים בצווים למניעת אלימות במשפחה ובמעצרים. כך שמרגע הפניה לבית המשפט תוך ימים בודדים יהיה חייב ביה"ש לטפל בתופעה בחומרה ולמגרה.

עוד ראינו בשנה האחרונה החלטות של ביהמ"ש לעניני משפחה שטיפל בהורה מנכר כמו בהורה שיש לו חוב בהוצאה לפועל. עיכב יציאתו מהארץ ביטל כרטיסי אשראי והפך אותו לחייב מוגבל. שופט אחר חייב  אותו בכל פעם שהילדים לא יגיעו לטיפול בסך של 2000 ₪.

באם הגעתם כבר למצב בו הנכם נמצאים בהליך גירושין אשר אינו בא אל פתרונו בקלות ואתם חשים קושי או חשש מול הילדים וחושדים בהסתה חמורה אשר יכולה להוביל לתסמונת הניכור ההורי. ההמלצה היא לפעול וכמה שיותר מהר.