בשבועות האחרונים נערכות עשרות או אולי מאות אלפי פגישות וירטואליות במגזר העסקי, הציבורי הממשלתי ואפילו הבטחוני בישראל. בכל פגישה כזו יש מישהו שאומר: "אני לא מבין למה לא עשינו את זה עד עכשיו" " אני מציע שגם אחרי תום המשבר נמשיך לקיים פגישות כאלו" ויש תמיד את זה שיתבדח ויגיד שהוא נכנס לפגישה באיחור כי היו פקקים מהמטבח.

נראה כי משבר מגיפת הקורונה דוחף אותנו לשימוש בפתרונות טכנולוגיים קיימים וזמינים.

דווקא בענף הנדל"ן, אשר הוגדר כחיוני, נוצר צורך מיידי לשימוש בטכנולוגיות על מנת לקדם את הליכי התכנון והרישוי. אם אך לפני חודשיים היינו מציעים למישהו בענף לקיים פגישה מקצועית באמצעים דיגיטלים במקום פגישה פרונטאלית- התשובה לא היתה בהכרח נעימה לאוזן.

השאלה המרכזית היא האם אכן אחרי שכל המגבלות יוסרו, הפגישות הווירטואליות יימשכו וכיצד הן ישפיעו על עולמות התעסוקה ומכאן גם על התכנון האדריכלי של משרדים ובתים.

במגדלי המשרדים, שימוש עתידי בפגישות וירטואליות יצמצם קודם כל את הצורך בחדרי ישיבות גדולים בכל משרד. כיום אנחנו מתכננים משרדים עם מספר חדרי ישיבות, כאשר בארגונים גדולים, יש היום לו"ז של שימוש בחדרי הישיבות שכמעט כל היום מלאים. צמצום נוסף עשוי לחול בחללי העבודה ועמדות העבודה. כמעסיקים, משבר הקורונה מוכיח לנו שלא רק בהייטק ניתן לעבוד מהבית, וצמצום בשטחי המשרדים ובעמדות העבודה תוך מתן אפשרות לעובדים לעבוד מהבית יכול להוות פתרון טוב גם מבחינת העבודה וגם ליצור חיסכון בעלויות של החברות.

אם זה אכן יקרה, הדבר עלול להביא לשינויים נדל"ניים מרחיקי לכת – ייווצר היצע גדול מדי של שטחי משרדים מצד אחד, ומצד שני יגדל הביקוש לבנייה בעירוב שימושים המשלבת משרדים ומסחר וגם מגורים. בנוסף, חדרי הישיבות שהפכו למיותרים יהפכו ל"חדרים חברתיים" שיאפשרו מפגשים בין אישיים ואינטראקציה שכיום מוכרת לרוב רק בחברות ההייטק – חדרים עם שולחנות ביליארד, פינג פונג או חדרי כושר קטנים, או כל אמצעי אחר שיאפשר אסקפיזם לזמן מה בתוך מקום העבודה.

בהמשך, אם הצורך להגיע לעבודה פיזית יפחת, המיקום הגיאוגרפי של מקומות העבודה כבר לא יהיה שיקול מכריע בשאלה איפה להקים את המשרדים. מיקומים יוקרתיים כמו תל אביב למשל, או הרצליה בישראל, ובאזורי התעסוקה המרכזיים במטרופולינים הגדולים בעולם, יהפכו לפחות רלוונטיים – וזה יביא לשינויים בתמחור של שכר הדירה של המשרדים. אם הפגישות הן וירטואליות - למיקום המשרד יש כבר פחות חשיבות, וחברות גדולות יכולות להתמקם גם בפריפריות ולחסוך בעלויות השכירות או רכישת הנכסים, ואין ספק שזהו יעד שממשלת ישראל מייחלת לו.

מבחינת חללי המגורים, בתוך המרחב הפרטי יהיה צורך בשילוב מרחב "ציבורי", ויושם דגש על יצירת פינת עבודה בתוך הדירה. מי שיעבוד באופן חלקי או קבוע מהבית כבר לא יוכל לעשות זאת מהשולחן והמחשב בחדר הילדים, זה חייב אותנו האדריכלים לייצר דירות גמישות יותר שיאפשרו הקצאת חדר או פינת עבודה בתוך הדירות החדשות.

עבודה מהבית תביא עימה שינויים גם בתחומי מאקרו של החיים: ראשית תשתיות התחבורה – עבודה מהבית והפחתת הנסיעה לפגישות רבות משתתפים תפחית את הפקקים ותוריד עומס מהתחבורה הציבורית, הדבר יצמצם משמעותית גם את זיהום האוויר, תופעה שבחודשיים האחרונים כבר נתנה אותותיה.

לסיכום, עדיין מוקדם לסכם את משבר הקורונה ואנחנו נמצאים בתקופה של אי ודאות, אך אין לי ספק ששגרת העבודה כפי שאנו חווים אותה בשבועות האחרונים תשפיע על האופן שבו המעסיקים תופסים את עניין העבודה מהבית, והדבר ישפיע על הגודל והאופי של חללי המשרדים, וישנה את מה שאנחנו רגילים אליו היום.

 

מאת אדריכל יואב אומן, בעלים ושותף "טיטו-אומן אדריכלים"