האמנה קובעת שיטה אחת אחידה וכללי משפט אחידים בקרב המדינות המתקשרות באמנה כגון מדינות אירופה, ארה"ב וקנדה, אוסטרליה ועוד, להתמודדות עם חטיפת ילד שנעשתה אליהן או מתוכן.                 

כל מדינה הקימה רשות מרכזית שתפקידה העברת מידע בנוגע לחטיפה, איתורם של הילדים ועזרה מנהלית ומשפטית. בישראל זו מחלקה בפרקליטות המדינה. הורה של ילד שנחטף מישראל יכול לפנות לרשות המרכזית, למלא תצהיר ולמסור מידע ומסמכים והרשות תבדוק כיצד לסייע לו בהתנהלות אל מול הרשות המרכזית המקבילה אליה הורחק הילד. ילד שנחטף לישראל יגיש הורהו תביעה לבית המשפט להחזרת קטין חטוף. כול עניין החטיפה יידון על פי כללי האמנה האחידים ולא על פי החוקים המקומיים של כול מדינה ומדינה.

בהליך על פי חוק אמנת האג בית המשפט לא עוסק בשאלת המשמורת הקבועה של הילד. תפקידו של בית המשפט בהליך זה הוא רק להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר החזרת הקטין החטוף למדינה ממנה נחטף כמה שיותר מהר.  שאלת המשמורת, תתברר בהליכים רגילים בבית משפט לו הסמכות לדון בשאלה זו, במדינה ממנה נלקח הילד ושם תתברר.

האמנה מורה על השבה אוטומטית ומיידית של ילדים למקום מגוריהם הרגיל בהתקיימם כול התנאים הבאים:

  1. הרחקה היא ממקום המגורים הרגיל.
  2. החטיפה הפרה זכויות משמורת של ההורה העותר (זכות משמורת פורשה עבור ישראלים גם כזכות לראיית הילד או לקבוע את מקום מושבו).
  3. זכות משמורת זו הופעלה בפועל ע"י ההורה העותר, או הייתה מופעלת אלמלא החטיפה;
  4. האמנה חדלה לחול מגיל 16.

יחד עם זאת יש מספר חריגים לחובת ההשבה האוטומטית שבהתקיימם אין חובת החזרה:

  1. ההורה ממנו נחטף הילד הסכים להרחקה באופן ברור וחד משמעי לפני העזיבה.
  2. ההורה הנחטף השלים עם המצב החדש שנוצר לאחר החטיפה.
  3. החזרת הילד תגרום לילד נזק פסיכולוגי או פיזי. הנזק חייב להיגרם מהחזרת הילד למדינה ממנה הורחק, ולא עקב חזרתו להורה הנחטף.
  4. רצון הילד-הילד מסרב לחזור למקום מגוריו הרגיל והוא בגיל שניתן להתחשב ברצונו.
  5. החזרת הילד מנוגדת לעקרונות בסיסיים הנוגעים להגנה על זכויות אדם ולשמירה על חירויות בסיסיות של המדינה אליה נחטף.

הנטל להוכיח את קיומם של החריגים לעיל מוטל על כתפי ההורה ה"חוטף". הליך משפטי לפי חוק אמנת האג כרוך בהוצאות משפט גבוהות ואינו משתלם להורה החוטף. דרך המלך המומלצת להורה המבקש לצאת עם ילדו לחו"ל בקביעות היא להגיש לבית המשפט למשפחה בישראל תביעה להגירה עם ילדו. רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני שניתן בעליון, מהווה הקלה משמעותית לטובת ההורה המהגר. נקבע כי הקריטריון המרכזי הוא שאלת טובת הקטין ואין צורך בהוכחת הצדקת ההגירה. השאלה המרכזית היא, מי יהיה הורה משמורן טוב יותר לילד. פס"ד זה מציב את ישראל כאחת המדינות המקלות בבקשות הגירה.  

הכותבת היא מייסדת ומנהלת משרד עוה"ד קורן-אויזרוביץ.

לאתר המשרד לחצו כאן