הפחד מוירוס הקורונה הביא להחלטה ממשלתית, המורה על עבודה מהבית לכל מי שיכול לעשות זאת. הדבר הביא לפגיעה קשה במשק, עם צפי של מיליון מובטלים עד פסח, ותחזיות קודרות לגבי עתיד הכלכלה הישראלית והעולמית. לצורך התמודדות עם המשבר הכלכלי, מתכננת המדינה תקציב חירום עם הוצאות ממשלתיות על סך שמונים מיליארד שקלים, שיחולקו למשק בצורה של הטבות, הלוואות, דחיית תשלומים ועוד.

 

רו״ח שמוליק הירשפלד משטיינץ עמינח ושות׳
רו״ח שמוליק הירשפלד משטיינץ עמינח ושות׳ צילום: יובל שיבר
 

למרות ההבטחה להשקעה אסטרונומית מצד הממשלה (שעל פי הערכות, אף עשויה לגדול), בעלי עסקים רבים בישראל כיום נמצאים בשעתם הקשה ביותר אי פעם. ההכנסות נעלמו, וההוצאות ממשיכות להיערם. שוחחנו עם רו״ח שמוליק הירשפלד מפירמת שטיינמץ עמינח ושות׳, על מנת לקבל עצות לאותם בעלי עסקים, ולשמוע כיצד הם יוכלו להתמודד עם הטלטלה הכלכלית בצורה הטובה ביותר שניתן.

״המפתח? הגדלת ההוצאות המדווחות״

כדי לעצור את התפשטות הנגיף כאמור, הממשלה הורתה בעצמה על איסור הגעה למקומות עבודה שאינם חיוניים, ועבודה מהבית למי שיכול לעשות זאת. משום כך, אומר רו״ח הירשפלד משטיינמץ עמינח, ניתן לראות ביותר ויותר היבטים של הבית כהוצאות השייכות לעסק:

רו״ח הירשפלד: ״בימים כתיקונם, רשות המיסים אינה סובלנית כלפי הכרת הוצאות הבית כהוצאות השייכות לעסק. אולם היות ומדובר בהחלטה ממשלתית, והיות והממשלה הורתה גם על הזרמת עשרות מיליארדים למשק, אנו צופים שרשות המיסים תהיה הרבה יותר מתירנית ביחס להכרת הוצאות הבית כהוצאות הנלוות לעסק. כיום רשות המיסים מאפשרת הכרה בהוצאות הבית כהוצאות הקשורות בעסק, בחלק יחסי שמגיע בערך לרבע מן ההוצאות. אנחנו צופים שלאור המצב החדש, יהיה ניתן להכיר לפחות בחצי מן ההוצאות.

יש הצדקה רבה לכך: למשל, ניתן לטעון שהוצאות הארנונה, או לפחות חלק ממנה, יהיו ניתנות לקיזוז מרווחי העסק לצורך הפחתת נטל המס, שהרי אנחנו עובדים מהבית עקב כורח המציאות במקום מהמשרד שלנו. כך אפשר לטעון גם לגבי קיזוז של חשבונות נוספים כמו הוצאות חשמל, מים, קניות וכדומה. במידה רבה, אפשר לטעון זאת גם לגבי הוצאות הקשורות לבית עצמו, כמו המשכנתא, או לפחות הריבית על המשכנתא והפחת של הבית. בצורה הזאת, אפשר גם לשמר את רמת החיים שלנו ושל משפחתנו, וגם ליהנות מכך בשורת המס.

בנוסף, יש טעם רב בהמתנה לגבי הגשת דו״ח לשנת המס 2019: את הגשת הדו״ח אפשר להגיש הרי עד סוף 2020 פחות או יותר. הרבה בעלי עסקים קיבלו ב-2019 תשלומים והתחייבויות לתשלום שטרם נפרעו. בגלל כל המצב, יש סיכוי לא מבוטל שרבות מן ההתחייבויות הללו לא ייפרעו בסופו של דבר. משום כך, כדאי לחכות עם הדו״ח כדי להכיר בהפסדים על מכירות ועסקאות בעייתיות שהעסק עשה: שכן חוקי המס הישראלים מאפשרים לקזז הפסדים רק מהשנה והלאה (וזאת בניגוד לדין האמריקאי). לכן, יש עסקאות מפסידות שבעלי העסקים לא מודעים אליהן עדיין, וכדאי להם להמתין עם הדו״ח כדי לא לא לשלם מס לפי רווחים שבפועל לא יתקבלו״.

 

עבודה מהבית
עבודה מהבית צילום: canva
 

 

״אתה לא נוסע עם הרכב - אז למה לא לנצל זאת?״

לפי שמוליק הירשפלד משטיינמץ עמינח ושות׳, מלבד ההגדלה של ההוצאות המדווחות, ישנם צעדים חשבונאיים רבים שניתן לבצע בימים אלו. למשל, הוצאות רכב: ״עובדים רבים בישראל קיבלו רכב חברה, והם משלמים עליו מס בשם המכונה ״שווי שימוש״. בשנה שעברה, בית המשפט העליון ביטל חישוב דיפרנציאלי של המס הזה, והתעלם למעשה מן העובדה שלא כל בעלי הרכבים משתמשים ברכב באותה רמה. אולם לאור המצב היום, אלו שמקבלים רכב מהעבודה פשוט לא יכולים לבצע בו שימוש דה יורה ודה פקטו, ולכן יש לשקול את ביטול שווי השימוש ברכב שנזקף לשכר העובד, לפחות לתקופה הזו בה אין לו אפשרות שימוש ברכב״.

עניין דומה, אומר הירשפלד משטיינמץ עמינח ושות׳, נוגע גם להוצאות מיוחדות שנוצרו היום במספר מקצועות: ״ישנם מקצועות אשר מעצם טבעם הם מסוכנים יותר בימים אלו, כמו למשל רופאים שבאים במגע עם חולים רבים, ויכולים להידבק בקורונה. רבים מאותם אנשים שוכרים בימים אלו דירות בהשכרה לטווח קצר, כדי לא לסכן את המשפחה שלהם, ומקום העבודה משלם להם על כך. לגבי אותם אנשים, ניתן לשקול אי זקיפת שווי שימוש בגין העמדת הדירה עבור העובד על ידי המעביד.

מה היית מציע למדינה לעשות?

שמוליק הירשפלד משטיינמץ עמינח ושות׳: ״קודם כל, שהמדינה ורשויות המס בפרט יקבלו ויהיו מקלות יותר כלפי ההכרה של הוצאות, ויאפשרו עיכוב בדיווחים ותשלומים כפי שפירטתי כאן. חוץ מזה, המחוקק צריך לעשות כמה שינויים. קודם כל, שיאפשרו להכיר בהוצאות גם של שנות מס שהוגש עליהן כבר דו״ח, ולא רק קדימה.

כמו כו, האבחנה שעושה המחוקק בין עצמאי שהוא עוסק מורשה לבין בעל שליטה בחברה שהוא שכיר אינה סבירה. כמו שהמחוקק יודע להבחין בין שכיר ״רגיל״ לבין שכיר שהוא בעל שליטה בחברה ״כשצריך לקחת״, ושולל משכירים שהם בעלי שליטה כל מיני הטבות מס שונות (למשל, הגבלת הפרשה לפיצויים, חוסר יכולת לקבל דמי אבטלה, הגבלות על משיכת משכורת דרך חברות ארנק ועוד), כך ראוי שכאשר צריך ויש הצדקה לתת, המחוקק ייתן כשצריך. בעת הזאת, ראוי להעניק את אותן הטבות שנותנים לעצמאיים, גם לשכירים בעלי שליטה. לא יכול להיות שהמדינה תראה בהם כעצמאיים רק כזה מתאים לה״.