בניגוד למקובל כיום, כאשר כל חוק פותח בפרק הגדרות, חוק הירושה מגדיר מה יורש בן זוג, אך אינו מגדיר מי נחשב בן זוג.
מכיוון שההגדרה היא פורמלית, האם בני הזוג רשומים "על הנייר" כנשואים - לא תמיד נבדק אופי הקשר ביניהם, ואז יירש האחד את עזבון האחר שנפטר. במקרה של זוגיות לא פורמלית (שאינה רשומה) - ההכרה תתקיים בהתאם למבחנים הקיימים בדין.
הצעת החוק הממשלתית לקוד אזרחי אחיד נועדה להסדיר במבנה זהה את כלל החוקים בישראל. במסגרת הקוד, מוסדר מחדש גם תחום הירושה - תחת חוק דיני ממונות – המתייחס להגדרת "בן זוג", בנוסף למצב שבו בני זוג ייחשבו "פרודים".
זאת, בכדי לבדוק את אופי מערכת היחסים הזוגית - גם בנישואים פורמליים. למשל, במקרה שבני הזוג נפרדו לשלוש שנים רצופות - תגבר המהות על הצורה, ואף ללא גירושים פורמליים - תישלל מבן הזוג הנותר הזכאות לרשת.
בפסקי הדין שלהלן, התחבטו בתי המשפט באשר להגדרת בן זוג; האם היא פורמלית או מהותית? בפסיקות שונות הפרשנות הניתנת בבתי המשפט למונח "בן זוג" אינה אחידה. יש התומכות בגישה הפורמלית, ולפיה "בן זוג" הוא הקשור בנישואים לאדם המוריש, ולעומתן אחרות בודדות שנקטו גישה מהותית - ולפיה יש לבחון את מהות מערכת היחסים.
פסק הדין האחרון הוא בתמ"ש 36688-09-18 א.ק נ' ע.ק מפי כבוד השופט יחזקאל אליהו, בנושא סעיפים 10 ו-11 לחוק הירושה. הנישואים החלו בשנת 1992, והמנוח נפטר בשנת 2017, לאחר 12 שנות תרדמת. אימו טענה שהנישואים פקעו, למרות ש"על הנייר" בת הזוג רשומה כאשתו. בפועל - היא המשיכה בחייה, ולכן יש לקבוע בנושא הירושה – שאין היא נחשבת בת זוגו של המנוח. ביהמ"ש דן בשאלה האם לדבוק בפרשנות הפורמלית או בפרשנות המהותית.
באשר לסעיפים 10 ו-11 לחוק הירושה, יש לנקוט בתחילה גישה המשלבת פרשנות פורמלית, ובהמשך - בגישה פרשנית-מהותית, הבוחנת את מהות הקשר, בנוסף למעמד הרשמי. יש לבחון מהותית את המונח "בן זוג" לעניין סעיף 11 לחוק הירושה, עפ"י לשונו הפשוטה, התואמת לתכלית שביסוד הסעיף.
בפסק הדין תמ"ש 50714-04-17 ש. נ' נ"ג, נקבע כי בני הזוג חיו יחד עשרות שנים עד לפטירת המנוחה, ובן הזוג היה נשוי לה בעת פטירתה, ומשום כך אין לחרוג מהפרשנות הפורמלית והמקובלת בפסיקה למונח "בן זוג", שבסעיפים 10 ו-11 לחוק הירושה.
בפסק הדין ע"א 247/97 סבג נ. סבג, ביהמ"ש העליון דבק בתחילה בפרשנות הפורמלית, וטען יש חשיבות לשאלה אם ניתן גט. לבסוף, ביהמ"ש העליון בחן את החלת סעיף 146 לחוק הירושה על עזבונו של המנוח והכיר באפשרות העקרונית לחרוג מהפרשנות הפורמלית, ולבחור בפרשנות המהותית - ולבחון את טיב הקשר.
בפסק הדין תע' 108091-08 עזבון המנוח י.א. ז"ל נ' ר.א נקבע שבנסיבות יש להעדיף פרשנות מהותית של המונח "בן זוג" על פרשנות פורמלית, לאור התכלית של הוראות סעיפים 10-11 לחוק הירושה. אף שבת הזוג הייתה נשואה למוריש, נקבע כי אינה בגדר "בת זוג" הזכאית לרשת אותו. זאת, לאור הנתק הממושך ביניהם, ומשום שהאישה הייתה ידועה בציבור של אחר במשך 36 שנים.
בפסק הדין בעמ 4532/20 פלוני נ' פלוני פורש המונח "בן זוג" לעניין הוראות סעיפים 10 ו-11 לחוק הירושה ככזה המתייחס לסטטוס הנישואים, מבלי להתייחס ליחסים בין בני הזוג - למרות שחיו בנפרד. כאן לפי הפרשנות הפורמלית למונח "בן זוג" הוגדר שבעת פטירת המנוחה הזוג היה נשוי, ולכן הבעל בגדר "בן זוג" לצורך הירושה.
 
בפסק הדין עמ"ש 38845-10-12 פלונית נ' ל.א עסקו בסעיף 10 לחוק הירושה בהגדרת "בן זוג". בנסיבות חריגות, המערערת והמנוח היו רשומים כנשואים, אולם לא ראו עצמם כ"בני זוג". הם לא התראו למעלה מ-36 שנים, חיו במדינות שונות, והמערערת חיה עם אדם אחר. לכן עלתה השאלה אם ניתן לסטות מהפרשנות הפורמלית. בפסק הדין נקבע שאף שמדובר במקרה קיצון, אין לסטות מהפרשנות הפורמלית ואין לשנות מההלכה הפסוקה, וכך עולה מההוראות בסעיפים 10 ו-11 לחוק הירושה, שמהן ניתן להסיק כי בן הזוג היורש הוא הנשוי.
בפסק הדין ת"ע 54778-12-13 ג"ה נ. לר"ה, נאמר כי "בן זוג", לעניין סעיף 11 לחוק הירושה הוא שנישא למוריש בנישואים פורמליים, ובהתאם, מי שנישא בנישואים אזרחיים. בפסק הדין נקבע שלא מדובר בנסיבות קיצוניות וחריגות, שכן השניים חיו ביחד עד למועד פטירתו של המנוח, לא היה פירוד ממושך, ולכן אין מקום לפרשנות המהותית של הגדרת "בן זוג", אלא לפרשנות הפורמלית.
לפי פסק הדין ת"ע 27239-07-13 מ"ק נ. נ'ס יש לפרש את המונח "בן זוג" בהתאם לפרשנות הפורמלית, ואין חשיבות לטיב הקשר בין בני הזוג, ולא לעובדה שחיו בנפרד בעת מותו של המוריש. גם אם יוכח שאלו נישואים פיקטיביים, בן הזוג יקבל את חלקו בירושה, מאחר שהמנוחה נפטרה כנשואה לו.
בפסק הדין תמ"ש 57918-06-15 ע.ח.פ. נ' ר.פ. נחלקו הדעות כיצד לפרש את המונח "בן זוג" לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק הירושה. היו שקבעו שיש לפרש באופן מהותי, ולכן במצב שהנישואים ריקים מתוכן, לקבוע שלצורכי הירושה אין בפנינו בני זוג. אך, נראה שבתי המשפט פירשו את המונח "בן זוג" כמי שנשוי בקשר נישואים פורמלי, להבדיל מזוגיות מהותית. בכל הנוגע לנישואים כדת משה וישראל, נפסק שלצורכי דיני הירושה סוגיית הנישואים הפורמליים אינה נחתמת רק על סמך תעודת נישואים או גירושים, אלא ביהמ"ש עשוי להיזקק לבחינה ראייתית, שלפיה יקבע כיצד היה פוסק בית הדין הרבני אילו הייתה סוגיית ההיזקקות לגט מובאת בפניו לדיון בחייו של אותו המוריש.
בפסק הדין ד.נ. 14/66 צבי פלדמן ואח' נ' אוטיליה פלדמן, פ"ד כ(4) 693 יש שימוש בפרשנות הפורמלית של המונח "בן זוג", ובחינה אם הקידושים היו כדין ואם בני הזוג נחשבים נשואים לצורך קבלת הירושה.
בפסק הדין עא 524/87 היועץ המשפטי לממשלה נ' צביה ביהם יש שימוש בפרשנות הפורמלית. בני הזוג התגרשו ולאחר מכן שבו לחיות יחד עד לפטירת המנוח. לכן, נקבע כי זכויותיה של בת הזוג הן כאילו הייתה נשואה לו.
בפסק הדין ת"ע 12601-03-09 פלונית נגד פלוני נטען כי קיים לעיתים חוסר צדק, המתבטא בין היתר בכך שבני זוג שנפרדו לפני שנים רבות - יורשים לבסוף זה את זה. בפסק הדין נקבע כי במצב של פרידה מהותית, ממושכת ולאחר מתן הסכמה להתגרש - אין המבקשת יכולה להיחשב כבת זוגו של המנוח לפי סעיף 10 לחוק הירושה.
בפסק הדין רמש 73437-01-18 פלונית נ' פלוני נקבע כי אין לכלול במונח "בן זוג" גם בן זוג לשעבר, אך יש להבחין בין גרוש ובין אלמן לעניין זה.
בפסק הדין תמש 34273-05-15 מ.ג. ז"ל נ' ר.א, נקבע כי יש להיצמד לפרשנות הפורמלית בהתאם לסעיף 10 לחוק הירושה.
רבות נכתב על הגדרת "בן זוג" בעניין חוק הירושה, והדעות בפסיקות השונות אינן נחרצות. אך הצורך לפנות ללשון החוק הוא רק במקרים שבהם אין צוואה תקפה, ואז מנסים להתחקות אחר רצונו המשוער של המנוח. לכן הצעד המומלץ הוא לערוך מראש צוואה אצל מומחים, וכך למנוע מריבות וסכסוכים משפחתיים - ובפרט בענייני ירושה ועזבון, בשל חוסר האפשרות לברר ישירות מול בעל הירושה למי היה רוצה להוריש את ממונו.
מאת עוה"ד והמגשרים ארתור שני ו-רונית א' זיסמן, שותפים מייסדים, א' זיסמן שני – משפט וגישור – חברת עורכי דין, מגשרים ונוטריון