האם מערכת המשפט הישראלית לא פועלת לפי עיקרון 'הספק הסביר' ומרשיעה אנשים שיש ספק לגבי האשמה שלהם?
אם תשאלו את עו"ד אלון אייזנברג, בעלים של משרד עורכי דין 'אלון אייזנברג משרד עורכי דין', 'פליליסט' מוביל המשמש כעו"ד משנת 2010 ואשר בשנים האחרונות ייצג כמה מהתיקים הגדולים והמורכבים במדינת ישראל, התשובה היא 'חד משמעית כן', "המושג המשפטי 'ספק סביר' עליו גדלנו באקדמיה קובע שאם השופט רואה שיש ספק סביר לגבי האשמה של הנאשם אזי יש לזכותו. המושג הזה והשלכותיו הן חלק מלוחות הברית של המשפט הפלילי בישראל אבל במרוצת השנים זה הפך לשקר הגדול ביותר שיש בעולם המשפט הישראלי", מסביר עו"ד אייזנברג, "היום התחושה היא שבתור סניגור אתה כבר לא צריך להוכיח שיש ספק לגבי אשמתו של הלקוח, אני צריך להוכיח שהוא במאה אחוז לא אשם. זה הוכח מתמטית, אנחנו במדינה שיש בה 97% הרשעה כולל עסקאות טיעון. אתה רואה שהמושג 'ספק סביר' מאבד מהעוצמה שלו. פעם כשבאמת היה ספק היו מזכים, היום גם כשיש ספק הנטייה היא לא לזכות. זה קורה כי יש תרבות של שופטים שמפחדים לזכות כי זיכוי נתפס כמשהו שלילי שגורר ביקורת רבה מהתקשורת ומכל עבר. זו פשוט מגמה שמתרחבת, אתה רואה איך לאט לאט ובהדרגה שופטים שרואים שיש המון ספקות מפחדים לזכות למרות הספק".
אתה לא רואה את היתרונות בכך שאנשים כבר לא מזוכים על ספקות אזוטריים?
"תפיסת העולם של 'הספק הסביר' בנויה על הרציונל הקדום והחשוב שאנחנו מעדיפים שאלף רשעים יסתובבו בחוץ מאשר שאדם חף מפשע ישב בכלא. אנחנו לוקחים מאנשים את הדבר היקר מכל, החירות שלהם, ואנחנו צריכים להיות זהירים. הרבה פעמים יש המון סימני שאלה לגבי אשמתו של הנאשם ועדיין האדם נכנס לכלא. ניקח למשל את מקרה זדורוב – בישראל הרי אומרים שאם יש ספק צריך לזכות את הנאשם. במקרה של זדורוב השופט דנציגר כתב שיש לזכות, כלומר יש לאחד השופטים ספקות, אז איך זה שהדבר לא עולה לכדי הגדרת 'הספק הסביר'? יש שלשה שופטים, אחד מהם חושב שצריך לזכות, וזה לא הופך את ההרשעה לזיכוי? הרי יש ספק אצל שופט אחד. לכאורה היו צריכים לזכות כי הנה יש כאן ספק. זה אבסורד ומקרה זדורוב הוא ההוכחה שעניין הספק הסביר הוא השקר הגדול ביותר במשפט הישראלי".
יש שלש ערכאות שקבעו שהוא אשם
"אבל יש ספק. עובדה שיש שופט שאומר אחרת. בארצות הברית אם יש מושבע אחד שאומר שיש ספק הנאשם הולך הביתה. לא יקחו סיכון שהורסים לאדם ולמשפחתו את החיים לדורי דורות. שופט בית משפט עליון בתיק הכי מתוקשר בישראל חושב אחרת ואומר שבגלל שיש ספק הוא בוחר לזכות אותו. מדובר באדם שכל חייו היה במשפט והוא רואה את הספק. אם הקביעה שלו לא מספיקה לעשות ספק מול שתי קביעות, אז יש בעיה בשיטה וצריך לעשות עם זה משהו".
במרוצת השנים האחרונות הספיק עו"ד אלון אייזנברג (40) לצבור ניסיון רב כאשר ייצג נאשמים בתיקים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה, וגם בתיקים שנעלמו מעיני הציבור. כך לדוגמה הוא ייצג את יונתן היילו, את סטפן מנדל, את מארי פיזם, נאשמים בפרשת השחיתות של מי אביבים ועוד, "אני חושב שאחד הדברים שמייחד את המשרד שלנו הוא התעסקות בתיקים מורכבים וגדולים. אני נכנס לנעליים של הלקוח מבחינה משפטית ורגשית בצורה אבסולוטית ויוצא למלחמות מאוד קשות, לפעמים כאלה שמוגדרות כאבודות. לא פעם אני מצליח להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. אין מאה אחוז הצלחה, יש מאה אחוז מלחמה ומאה אחוז הזדהות", מסביר איינזברג, "המשרד שלי לא ממהר לחתום על עסקאות טיעון, אנחנו באים להילחם עבור לקוחות שלנו שהם אנשים רגילים שמרגישים שנעשה להם עוול אמיתי ומגיעים לעורך דין שילחם עבורם באופן טוטאלי. אצל יונתן היילו ז"ל כולם כולל כולם חשבו שמדובר בתיק אבוד ושהוא יורשע ויגזר עליו עונש מאסר עולם, ולחצו עליו שיחתום על עסקת טעון ל 20 שנות מאסר. רגע לפני שהוא חתם על העסקה הצלחתי לשכנע אותו שלא לעשות זאת ואחרי שש שנים של מאבק משפטי הוא זוכה מרצח, האישום הומר להריגה והעונש הופחת כך שבסופו של יום הוא השתחרר אחרי שבע שנים בלבד. גם במקרה של סטפן מנדל שזכה 14 פעמים בלוטו ונידון לפני כ - 17 שנים למאסר - עונש שלמעשה לא ריצה משום שהבין שנקלע לפרשת שחיתות איומה כנגדו ועזב את הארץ מבלי שריצה את המאסר - הצלחתי במסגרת בקשה למשפט חוזר שהגשתי לבית המשפט העליון, 17 שנה אחרי גזר הדין, להביא לביטול עונש המאסר והוא חוזר ארצה בקרוב מבלי שיעצר כדי לפתוח את המשפט שלו מחדש. הוא אף דחה הצעה של הפרקליטות להמיר את עונש המאסר בעבודות שירות"
 
קרה לך פעם שייצגת אדם שנכנס לכלא ולדעתך הוא חף מפשע?
"קרה לי בעבר כמה פעמים שהרגשתי שאדם חף מפשע נכנס לכלא".
איזה שינוי צריך לדעתך לבצע כדי לוודא שאנשים חפים מפשע לא ישבו בכלא?
"צריך לבצע שינוי חקיקה וגם שינוי תרבותי בתרבות המשפטית בישראל. צריך להיות ברור שאם יש שופט שחושב שצריך לזכות זה מספיק להביא לספק בכל מבנה ההרשעה ולהוביל לזיכוי".
אתה לא חושש שזה יוביל לזיכוי של הרבה עבריינים, לזה שאנשים המסוכנים לציבור יסתובבו חופשי, וכתוצאה מכך להחלשת הלגיטימיות של מערכת המשפט?
"יכול להיות שזה יקרה. אבל אני יותר מודאג מזה שאנשים חפים משפע ישבו בכלא. אדם חף מפשע שיושב בכלא זה קשה יותר מעונש מוות כי הוא חי את הטרגדיה בכל יום וזה דבר נורא. השיטה שלנו לכאורה מתיימרת לחשוב כמוני אבל בפועל עם השנים בתי המשפט בישראל שחקו לחלוטין את המונח ספק סביר. רואים את זה בתיקים קטנים וגם בתיקים גדולים כמו זדורוב. זה נראה לך הגיוני שעל חודו של קול אדם יבלה את כל חייו בכלא? לא מדובר כאן במערכת בחירות, גם לא במשחק כדורסל, אלו חיים של אנשים. יש שופט שחושב אחרת ונראה לי אבסורד שזדורוב נשאר בכלא. וזה עוד לפני העובדה שיש משפטים בהם שופט אחד מכריע הכל מה שהופך אותו להיות סוג של אלוהים שהכל הולך על פיו. ואם נחזור לזדורוב, אם הוא ילך הביתה רק כאשר שניים מתוך שלשה יקבעו שהוא זכאי – אז זה כבר לא פעולה והליכה לפי העיקרון של 'ספק סביר'. המערכת יצרה נוהג שכדי שאדם ילך הביתה הוא צריך דעת רוב, כלומר כמעט מאה אחוז בטחון שהוא לא עשה את זה. דה פקטו אנחנו רואים שמה שקורה בבתי המשפט זה הפוך ממה שאמור לקרות לפי חוק".
ראיון עם עו"ד אלון אייזנברג, מייסד ובעלים א.אייזנברג ושות’, משרד עורכי דין