שר האוצר, ישראל כ"ץ, הכריז בשבוע שעבר בחשבון הטוויטר שלו כי לא יועלו מסים עד סוף שנת 2021. בנוסף הצהיר כי "תקציב 2022 יהיה תקציב מרחיב, עם רפורמות תחרותיות והשקעה גדולה בתשתיות וטכנולוגיות מתקדמות, כדי לסייע בחזרה לצמיחה מהירה של המשק, שהיא המפתח לצמצום החוב והגרעון". עוד לפני כן, פורסם בדוח של החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, כי בסוף שנת 2020 "החוב הממשלתי עמד על כ-984 מיליארד שקל".
על רקע המתח בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי, המשק הישראלי נמצא ככל הנראה בדרך למיתון הואיל והקורונה יצרה גל אבטלה גדול מאוד ובנוסף עסקים רבים נסגרו. נשאלת השאלה האם אכן יש צורך בהעלאת מסים לצורך כיסוי הגרעון או שאפשר לחשוב על פתרונות "מחוץ לקופסה" ולמצוא דרכים יצירתיות שיפגעו פחות באזרחי המדינה, אשר רבים מהם נפגעו כלכלית בשל משבר הקורונה. רו"ח גיא ארליך, שותף במשרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח, מנתח את הסוגיה ומציע פתרון מעניין.
 
"העלאת מסים - רק עניין של זמן"
"מדובר במצב שהוא חרב פיפיות", אמר רו"ח ארליך. "מצד אחד אתה רוצה לגבות עוד מסים כדי לסגור את הגרעונות והחובות שנוצרו בעקבות תקופת הקורונה, אבל מצד שני כלכלנים יגידו שהתיאוריות הכלכליות אומרות שבזמן מיתון המדינה צריכה לעשות בדיוק הפוך. המדינה לא צריכה לקחת כסף מהמשק אלא לשפוך כסף על המשק כדי לעודד את הצמיחה".
אז האם באמת נכון להעלות את המסים? "בשלב ראשון לא יהיו העלאות מסים כי זה רק יגביר את המיתון הצפוי. אחרי שנה-שנתיים, כאשר יראו שהמיתון נגמר או נמצא לקראת סיום, יתחילו בתוכניות לסגירת הגרעון של המדינה שגדל במיליארדים בעקבות הקורונה. זה לא ייעלם מעצמו, אבל לכל דבר יש את הזמן שלו. אני לא מאמין שכל עוד יש מיתון, יעלו מסים, בטח שלא בצורה דרסטית. אבל אני מאמין שברגע שהמיתון יסתיים, זה רק עניין של זמן עד שנראה פה העלאות מע"מ ומס הכנסה".
מדינה נוספת שנפגעה ממשבר הקורונה היא ארצות הברית, שם התחלף הנשיא בתחילת השנה ועלתה אפשרות להגדיל את המיסוי על רווחי הון ואת מס החברות. על פי הצהרות שר האוצר לא נראה מהלך של העלאת מסים בקרוב בישראל והעניין יושפע ככל הנראה גם על פי זהותו של שר האוצר הבא ואם תקום ממשלה אחרת. בין אם הממשלה הנוכחית תישאר במתכונת הקיימת עד לבחירות נוספות ובין אם תתחלף, המשימה נותרה זהה: לשרוד את המיתון ולהקטין בצורה משמעותית את הגירעון.
רו"ח ארליך ממשרד שטיינמץ עמינח הזכיר את חשיבות התכנון לטווח ארוך: "בגלל שאין תקציב כבר תקופה ארוכה, משרדי ממשלה מנועים מלהיכנס להתחייבויות ארוכות טווח. אם זה בצבא ברכש, אם זה במשרד התחבורה בבניית תשתיות וכיוצא בזה. בלי מסגרת תקציבית אי אפשר לאשר פרויקטים חדשים ולכן ברגע שיהיה תקציב יוכלו לאשר פרויקטים חדשים ויוכלו לממש חזון לטווח ארוך".
אחריי להייטק
על מנת לנסות לספק תחזית למה שיקרה בעתיד, צריך להביט מפעם לפעם אל העבר ולנסות ללמוד ממנו - לא לחזור על טעויות ולבצע פעולות שכבר הוכיחו את היעילות שלהן. "כחלק מלקחי העבר שלנו כמדינה, בשנות ה-80 הייתה היפר-אינפלציה ואז הגרעון של המדינה טס לשמיים. נכווינו ברותחין בגלל אי שמירת משמעת תקציבית", הסביר רו"ח ארליך.
אז מה הפתרון? כדאי למקבלי ההחלטות להקשיב להצעה הבאה: "במקום להעלות מסים וכדי לעודד צמיחה, צריך "לשפוך" הרבה מאוד כסף במקומות מסוימים כדי שירימו את התוצר הלאומי הגולמי שלנו. בעקבות כך גביית המסים תגדל, לא בגלל שהגדילו את אחוז המס אלא בגלל שהגדילו את גודל העוגה. אם תדע לנתב כסף למגזרים שיודעים לייצר לך מסים, אז ניתן לפתור את בעיית הגרעון על ידי צמיחה ולא על ידי גבייה".
בדוח השנתי של בנק ישראל צוין כי ענף ההייטק צמח בכ-6 אחוזים בתקופת משבר הקורונה. בשטיינמץ עמינח מציעים לקחת את הנושא צעד אחד קדימה. רו"ח ארליך אמר: "ענף ההייטק, על כל מעגליו, מהווה כ-10 אחוזים מכוח העבודה בארץ. זה יפה מאוד. אם "שופכים" כסף על הכשרות, פיתוח ומענקים ומגדילים את הכמות ל-15 או 20 אחוז, חשבו איזו השפעה תהיה לכך. זה אחד מיעדי המדינה עד 2030. הייטק זה הקטר של המשק כבר כמה שנים טובות וברגע שאפשר להגדיל אותו, מייצרים מעגלים שלמים של אנשים שמספקים שירותים לאותם מהנדסים ולאותן חברות. אני לא רואה את הנפט או את הגז מייצר כאלה מעגלי עבודה סביבם".
 
 
משרד שטיינמץ עמינח
משרד שטיינמץ עמינח
 
 
מלחמות אגו
קיימת אפשרות כי המאבקים בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי גורמים לא אחת לטרפודם של פרויקטים כאלו או לעיכוב משמעותי בביצועם. רו"ח ארליך הביע את דעתו בנושא: "אין בן אדם שצודק או לא צודק. זה יותר עניין של סגנון. מצד אחד צודק שר האוצר שאומר 'חבר'ה, אני מנהל פה את המשרד והאחריות היא שלי ולכן העובדים, פקידים, או איך שתקרא להם, צריכים להתיישר לכיווני ולא להיפך'. מצד שני, אנשי מקצוע הם לא פקידים אפרוריים שמזיזים את הנייר ימינה ושמאלה. יש להם דעה והדעות שלהם אינטליגנטיות לרוב והם מתוסכלים כשמתעלמים מההמלצות שלהם".
"המלחמות האלה לא במקום. עובד מדינה שלא מרוצה מהמדיניות שהוא מתבקש ליישם, יש לו אפשרות אחת - להתפטר. ללכת לעיתונות וללכלך על הבוס שלך זה לא לעניין לטעמי. זה מונע על בסיס של אגו. הפקידים לא יכולים לכפות על הפוליטיקה ועל המדינה את דעתם. הם לא נבחרי ציבור. יש ועדת כספים וכנסת וזהו הגוף שאמור לחוקק חוקים ולקבל החלטות. כמובן שהוא צריך להתייעץ עם כל הגורמים הרלוונטיים. החשב הכללי הוא לא זה שמחליט אם יהיו העלאות מסים או לא".
 
 
רו"ח גיא ארליך 12
רו"ח גיא ארליך 12
(יח"צ)
 
על פרשת דרכים
כפי שהוסבר על ידי משרד שטיינמץ עמינח, אפשר לנסות לכסות את הגרעון על ידי העלאות מסים שזה סוג של פתרון "קל". לא צריך לחשוב יותר מדי איך עושים את זה. אפשר לנסות להגיע אל הפתרון הקשה והמאתגר יותר, "המקום שאליו צריכים לדחוף", על פי רו"ח ארליך.
"אם כבר שופכים כסף שישפכו כסף על הכשרות בפריפריה ובמרכז לעידוד פתיחת עסקים בתחום ההייטק כדי שנוכל לעלות מ-10 אחוז לתחום ה-20 אחוז. אם נצליח לעשות חצי מזה, דיינו. אני מקווה שמישהו יחשוב מחוץ לקופסה. אפשר ללכת לפתרון הקל ולהגיד שהגרעון יצטמצם ויהיה בסדר. אולם, אם נדע לנתב את הכסף בצורה יותר מדויקת, אפשר ליצור מכפיל כוח ולהביא לתוצאות טובות יותר".