אחת המגמות המאפיינות את שוק העבודה, היא הנפח ההולך וגובר אותו תופסים פרילנסרים וקבלני משנה, על חשבון עובדים בשוק העבודה המסורתי. הירידה בביטחון התעסוקתי של עובדים, הנובעת מירידת כוחם של ועדי העובדים, ומשינויים טכנולוגיים תדירים המשפיעים על הצורך של מקומות עבודה בכישורים מסוימים, גורמת לרבים לייצר את הכנסתם כקבלני משנה או פרילנסרים ולא כשכירים.

לפי רו"ח גיא ארליך ממשרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח, צורת ההעסקה הזאת הולמת מאד את דור ה-Y: "דור ה-Y או 'המילניאלס', מאופיינים בכך שהם נוהגים להחליף מקומות עבודה כל שנתיים-שלוש בממוצע. מבלי להיכנס לגורמים לכך, הנתון הזה חריג מאוד ביחס לדורות הקודמים, אשר העדיפו להישאר בעבודתם שנים ארוכות. משום כך, הלכה והתפתחה מגמה של העסקה כקבלני משנה או כפרילנסרים על חשבון העסקה מסורתית יותר".

חופשי זה לגמרי לבד

"נהוג לעשות הבחנה בין קבלן משנה לפרילנסר", אומר רו"ח גיא ארליך ממשרד שטיינמץ עמינח: "קבלן משנה, הוא האינסטלטור או טכנאי המזגנים שמגיע אליכם פעם בכמה זמן כדי לתקן תקלה. כלומר, מישהו שהעיסוק שלו, מאופיין בזה שכמעט תמיד הוא יהיה עצמאי, ומגיע לספק שירותים באופן שהוא לרוב חד פעמי ולא מתמשך".

"פרילנסר לעומת זאת, הוא אדם שלרוב מתקשר בחוזה עם מעסיק מסוים באופן תדיר", מציין רו"ח ארליך. כלומר, פרילנסר, הוא אדם שאולי היה יכול להיות עובד מן המניין באותו מקום עבודה מבחינת אופי העבודה. בפועל, בהסכם שנחתם בין שני הצדדים נקבע, כי מדובר בהעסקה קבלנית.

בעבר, דוגמה קלאסית לפרילנסר הייתה למשל, עיתונאי שעובד עם סוכנות ידיעות בינלאומית, אולם כאמור היום, מעסיקים רבים מתקשרים עם העובדים שלהם מראש בצורה של ספק שירותים, ולא כעובד. "מכל מקום, ההבחנה בין פרילנסר לבין קבלן משנה היא הבחנה מושגית ואין לה משמעות אמיתית", טוענים אנשי משרד שטיינמץ עמינח.

פרילנס זה לא לכל אחד

רואי החשבון בפירמת שטיינמץ עמינח, מציינים כי פרילנסרים לרוב מרוויחים יותר ממקביליהם השכירים במקום העבודה שלהם: "הפרילנסר מסתכל על הברוטו, לא על הנטו. עובד שכיר, ככל שהוא מתקרב לשכר השולי, משלם יותר מס הכנסה על עבודתו. לעומתו, פרילנסר משלם פחות מס".

"פרילנסר יכול להכניס הוצאות שונות לחישובי השכר שלו, שהשכיר לא יכול להכניס, כמו שימוש ברכב וקניית ציוד שקשור לעבודתו. כמו כן, פרילנסר יכול לקבל על ההוצאות שלו החזר מע"מ, בהנחה שלא מדובר בעוסק פטור", מוסיף רו"ח ארליך.

היתרון של פרילנסר, הוא ביכולת שלו לתכנן מס, אומרים בפירמת שטיינמץ עמינח: "שכיר לא מתעסק בכמה מס הכנסה הוא משלם, והמעסיק שלו פשוט מבצע לו ניכוי במקור מהמשכורת. פרילנסר מנגד, צריך לדווח על ההכנסות וההוצאות שלו. משום כך, הוא יכול לבצע תכנון מס, כך שיוכל לשלם כמה שפחות מס הכנסה על ההכנסות שלו".

כאשר הפרילנסר לא מכניס כסף או חלילה מפסיד, הוא יכול תמיד לדווח ולקבל החזרים. אם לעומת זאת הוא מרוויח יותר מהרגיל, הוא יכול לקזז את ההכנסות בקיזוז אנכי מן ההפסדים שהיו לו בשנתיים-שלוש האחרונות, ולשלם על ההכנסות פחות מיסים. בעיקרון גם שכיר יכול לקבל החזר מס, אולם זה מסובך יותר עבורו, טוענים בפירמה.

האם קיימת בעיה בעבודה כפרילנסר?

"הבעייתיות בעבודה כפרילנסר היא, שהדבר מפתה צעירים לאור מה שהיא מציעה בטווח הקצר, אבל הם לא יודעים שהיא לא מתאימה לטווח ארוך, אומר גיא ארליך משטיינמץ עמינח: "רבים חושבים על יום העבודה של פרילנס כאיזה יום כיפי שבו לוקחים את הלפטופ לחוף הים, במקום להרגיש את שגרת העבודה. אולם בפועל הפרילנסר, ברוב המקרים עובד בתנאי עבודה דומים לחבריו השכירים".

הוא מוסיף וטוען כי "הבעיה מבחינתו של הפרילנסר היא שגם אם הוא מרוויח יותר משכירים, הוא לא נהנה מחוקי המגן החלים על חבריו השכירים. כאשר מדובר בפרילנסר, קיים סיכון שיפסיקו להזמין אותו לעבודות, ואין דבר שהוא יכול לעשות בנדון. אין לו זכות לשימוע, אין פיצויי פיטורים, אין דמי אבטלה ואין זכויות מגן, מהן נהנים עובדים רגילים. אם הוא לא דאג לעצמו להפרשות לפנסיה, הוא ימצא עצמו בגיל הפנסיה חי בדוחק", מחדד רו"ח ארליך. 

מהי עבודה?

בעצם, הסיבה האמיתית למעבר למודל ההעסקה של פרילנסרים, היא לאו דווקא רצונם של העובדים, אלא רצונם של המעבידים. "העסקת עובדים עולה כסף", מזכירים רואי חשבון שטיינמץ עמינח. "לעובדים צריך לשלם ביטוח לאומי, הפרשות לפנסיה, ימי חופשה, ימי מחלה וזכויות סוציאליות נוספות, המגלמות בתוכן עלויות כספיות. עלות ההעסקה של עובד בפועל, עשויה להיות כמעט כפולה מהשכר שלו בפועל".

מעסיקים מעדיפים לחסוך לעצמם עלויות (ואולי גם כאב ראש), ולקבל את מה שהם צריכים לעסק שלהם מפרילנסרים, במקום להעסיק עובדים בשכר. "בשיטה הזו הם חוסכים לעצמם עלויות ואף מחזיקים בגמישות ביחס ליכולת שלהם לפטר עובדים. אם יורדת כמות ההזמנות של עסק מסוים, הוא יכול פשוט להגיד לפרילנסר, שיישב בבית ויחכה לטלפון עד שיצטרכו אותו שוב", אומרים במשרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח.

האם המגמה תימשך?

כאן עולה השאלה הרצויה מבחינת המחוקק, אם מדובר בכלל בהעסקה ראויה מבחינת החוק, או שמא צריך להגביל אותה בצורה זו או אחרת. "יש לציין", אומרים אנשי משרד שטיינמץ עמינח, "כי לאור כוח המיקוח הקטן של עובדים, ונטייתם להסכים לעבוד כפרילנסרים, בתי הדין לעבודה במקרים מסוימים, יהיו נכונים לראות את ההעסקה של פרילנסרים בדיעבד כהעסקה רגילה של עובדים".