בישראל ובעולם, המתווכים הפיננסיים ממלאים תפקידים שונים בשרשרת הפעולות הקשורה לביצוע עסקאות בניירות ערך, כגון: ייעוץ השקעות וניהול תיקי השקעות, חיתום, וברוקראז'.

 

 

הסדרת התחום באופן רגולטורי היא מחויבת מציאות ומטרתה להגביר את אמון הציבור במערכת הפיננסית ולסייע בהבטחת פעילותה התקינה, שכן למתווכים הפיננסיים השפעה בלתי מבוטלת על אמון הציבור בשוק ההון ועל יציבות המערכת הפיננסית כולה, ובעת שרובן של פעילויות התיווך הפיננסי בשוק ההון מוסדרות באמצעות חוקים ייעודיים.

 

כך למשל, פעילות של חברי הבורסה לניירות ערך, מוסדרת בתקנון הבורסה ומפוקחת על ידי הבורסה, וחברי הבורסה שהם תאגידים בנקאיים, מפוקחים גם על ידי המפקח על הבנקים בבנק ישראל.

 

על אף האמור, בישראל פעילות הברוקראז' ופעילות הדילרים, אשר אינם חברי בורסה, מבוצעת משך שנים ללא כל פיקוח והסדרה.

 

בשנת 2010 ניסתה רשות ניירות ערך לקדם "הצעת חוק להסדרת המתווכים בהשקעות", אך הצעה זו לא קודמה ולא הבשילה לידי חוק. בשנת 2018 פרסמה רשות ניירות ערך להערות הציבור "טיוטת הצעת חוק להסדרת פעילות ברוקר דילר", אך בשנתיים שחלפו, לא קודמו הליכי חקיקה להסדרת חוקי ברוקראז' בישראל.

 

ביום 5 בנובמבר 2020 פרסם משרד האוצר להערות הציבור תזכיר חוק ניירות ערך (הסדרת פעילות ברוקר דילר), התשפ"א- 2020 , והערות ציבור לתזכיר החוק ניתן להגיש עד ליום 26.11.2020.

 

בהתאם לכך, מוצע לחוקק פרק ייעודי בחוק ניירות ערך שמטרתו להסדיר את תחום הברוקראז' בישראל תחת פיקוחה של רשות ניירות ערך, כך שיחול על פעולות מוגדרות כגון: קבלה והעברה של הוראות לצורך ביצוע עסקאות עבור לקוחות, הוצאה לפועל של הוראות לביצוע עסקאות בניירות ערך עבור לקוחות, וקנייה או מכירה של ניירות ערך לחשבון עצמי על ידי ביצוע הוראות לקוחות.

 

בתזכיר לחוק מוצע בין היתר פרק אשר יסדיר את אופן הפיקוח על יציבותם הפיננסית של גופים המספקים שירותי ברוקראז' ללקוחות בישראל, על רמת השירות שהם מספקים ללקוחות, ועל התנהלותם במצבים שונים של ניגוד עניינים מול לקוחות, בעת שהם מוציאים אל הפועל את הוראות ההשקעה שלהם.

 

עוד מוצע בתזכיר לחוק, כי פעילות ברוקר דילר לא תוכל להתבצע שלא דרך תאגיד בעל רישיון (עובדי התאגיד עצמם לא ידרשו להיות בעלי רישיון) על מנת לעסוק בפעילות ברוקר דילר במסגרת התאגיד, ויינתנו פטורים לגופים שכבר מפוקחים תחת רגולציה, כגון: תאגידים בנקאים, זירות סוחר, עושי שוקי (Market Maker/s), ואת מי שעוסק כדין בפעילות ניהול תיקי השקעות, ולרבות לגופים אשר מחזיקים ברישיון זר שיפעלו רק מול "לקוחות כשירים" בישראל (המדובר בעיקר בגופים מוסדיים), ועוד.

 

אין ספק, כי מדובר בתחום תחרותי שבו הבנקים עדיין שולטים, אך חברות הברוקראז' ששייכות לברוקרים הפרטיים, תחרותיות מאוד בהרבה מובנים, כגון: מחיר, שירות, פלטפורמה ומערכת מסחר ועוד. לכן, תיקון החקיקה יאפשר גם את התפתחותו של תחום הברוקראז' ויעודד את התחרות בין ספקי השירות השונים לטובת ציבור המשקיעים.

 

משרדנו מייצג תאגידים ולקוחות פרטיים בשוק הפיננסי, ובכלל זה מטפל גם בימים אלה בסוגיות משפטיות מול גופי ברוקראז' בלתי מוסדרים בישראל ובעולם, לרבות באמצעות הליכים משפטיים ובוררויות.

 

 

כותב המאמר: עו"ד משה בן-בסט הוא ראש מחלקת שוק ההון ודיני חברות בפירמת עורכי הדין L.S לירום סנדה .