התמתנות הביקושים העולמיים השפיעה על הביקושים המקומיים, דבר אשר הוביל להאטה בקצב גידול הצריכה הפרטית ובקצב גידול ההשקעות. חולשת הביקושים בחו"ל השפיעה גם על היצוא, אשר גדל בקצב מתון יותר השנה. הקשר בין הביקושים העולמיים לייצוא הישראלי הינו האמצעי העיקרי לבחינת התפתחויות מקרו כלכליות בישראל.
על פי תחשיב שביצע בנק ישראל, שינוי הסחר העולמי מקביל לשינוי הממוצע בייצוא הישראלי (שינוי של אחוז בסחר העולמי מוביל לשינוי ממוצע של אחוז ביצוא הישראלי). כמו כן שינוי של אחוז בשער החליפין הריאלי מוביל לשינוי בשיעור ממוצע של 0.2% ביצוא הישראלי. ההאטה בקצב הפעילות הריאלית, אשר החלה באמצע שנת 2011 והמשיכה גם בשנת 2012, תומכת בהתמתנות קצב האינפלציה, משיעור של 2.2% בראשית 2012 לרמה של 1.6% בסופה.
עוצמתו של ענף המסחר והשירותים (כולל ענף היהלומים) וחלקו הגדול בתוצר העסקי בישראל, בשיעור של 61.4%, סייע לכלכלה הישראלית להציג שיעור צמיחה גבוה ביחס למדינות המפותחות בשנת 2012. תוצר ענפי המסחר והשירותים צמח בשנת 2012 בשיעור 2.6% לעומת צמיחה של 6.2% בשנת 2011.
על פי נתוני בנק ישראל לשנת 2011, צמיחת ענפי המסחר והשירותים נבעה ברובה מעלייה בשיעור של 10% ביצוא השירותים, עלייה שהתבססה ברובה על גידול ביצוא שירותי תיירות, לצד גידול ביצוא של שירותי מחשוב ומו"פ.על פי נתוני סחר השירותים של הלמ"ס (נתוני מקור), הסתכם יצוא השירותים של ישראל בשנת 2011 בסך של 26.8 מיליארד דולר. כאשר יצוא שירותי התיירות הסתכם בכ-4.9 מיליארד דולר ויצוא שירותי העסקים הסתכם בכ-17.5 מיליארד דולר.
בישראל פועלים כחצי מליון עסקים, כאשר מחצית מהם הינם עסקים פרטיים או חברות אשר אינן מעסיקות עובדים. כ-70% מהעסקים אשר מעסיקים עובדים העסיקו בין 1-4 עובדים בממוצע בשנת 2011.מדי שנה נוספים בממוצע 12.5 אלף עסקים חדשים (נטו).
בשנת 2011 נפתחו 50.6 אלף עסקים חדשים, במקביל לסגירתם של 38.4 אלף עסקים (תוספת של 12.1 אלף עסקים חדשים למשק). נתונים אלו דומים לנתונים אשר נרשמו בשנת 2010 (פתיחה של 50.3 אלף בתי עסק חדשים במקביל לסגירתם של 37.8 אלף, תוספת של 12.4 אלף עסקים חדשים לשוק המקומי).
ניכר כי בענפי התחבורה, האחסנה והתקשורת מספר העסקים שנסגרו עלה על מספר העסקים שנפתחו, תופעה אשר הייתה בולטת גם בשנים קודמות.על אף האטת קצב צמיחת המשק, בשנת 2012 נמשכה ההתרחבות בשוק העבודה, שכן שיעור האבטלה נותר יציב לאורך השנה, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה עלה וכן התעסוקה גדלה.ההאטה בצמיחה באה לידי ביטוי בירידת הביקוש לעובדים חדשים ובירידת המספר הממוצע של שעות העבודה השבועיות (במחצית השנייה של 2012). התעסוקה התרחבה ב-3.4%, כאשר התוספת ניכרת במשמרות מלאות. התעסוקה התרחבה בענפי המסחר, שירותי האירוח והאוכל, בשירותים הציבוריים, וכן בשירותים העסקיים.
בחינת העסקים אשר הוקמו בין השנים 2001-2010, ושרדו עד לשנת 2011 ניכר כי, 87.9% מכלל העסקים במשק הישראלי שרדו את שנת פעילותם השנייה. כאשר השרידות הנמוכה ביותר נמצאה בענפי שירותי האירוח והאוכל (82.2%), והגבוהה ביותר נמדדה בקרב ענפי הבנקאות, הביטוח והמוסדות הפיננסיים (92.3%). 45.8% מכלל העסקים שרדו את שנת פעילותם השביעית כאשר רק 25% מהם משתייכים לענפי האירוח והאוכל. וזאת בניגוד לענפי החינוך, שירותי הבריאות, הרווחה והסיעוד אשר 60.7% מהם שרדו.
מקובל אפוא לחלק את ענפי המשק לשני סוגים: ענפים מוטי ביקושים מקומיים – על ענפים אלה נמנים: בינוי, בנייה, ועבודות הנדסה אזרחית, חשמל ומים, חקלאות, שירותי חינוך, בריאות וסעד עסקיים, ושירותים חברתיים וכן שירותים אישיים. בענפים אלה נרשמה השנה צמיחה בשיעור גבוה יותר מזו שנרשמה בענפים תלויי ייצוא. למעט ענף השירותים הפיננסיים וענף השירותיים המסחריים, אשר צמחו בשיעור נמוך בשל השפעת מחזורי המסחר בשוק ההון, שרשמו ירידה במרבית השנה.
יש לציין כי תוצר השירותים המסחריים צמח בשיעור מתון משום שמכיל רכיב גדול מהצריכה הפרטית, אשר גדלה השנה בשיעור של 2.7% בלבד. ענפים שאינם מוטים לביקושים מקומיים ואינם מוטי ייצוא – בין ענפים אלה ניתן למצוא שירותי אירוח ואוכל, תחבורה אחסנה ותקשורת וכן שירותים עסקיים לרבות ענף שירותי המחשוב והמחקר והפיתוח. שירותי האירוח והאוכל צמחו בשנת 2012 בשיעור של 5.7%, בעיקר בשל התרחבות ביקושים מקומיים (כמות הלינות של ישראלים במלונות מקומיים גדלה ב-4% לעומת קיטון של 2% בלינות התיירים)נכון לשנת 2012 ענף השירותים העסקיים מהווה 25% מכלל תוצר ענפי המשק, גידול של 4.9% משנת 2011.
הגידול נבע בעיקר מהמשך מגמת המעבר מענפי התעשייה לענפי השירותים, וכתוצאה מגידול בביקושים העולמיים לשירותי מחשוב, מחקר ופיתוח, המהווים חלק נכבד מהתוצר הענפי. ענפים מוטי ביקושים מחו"ל – הענפים הסחירים במשק חשופים לביקושים בחו"ל באופן ישיר, במידה ועוסקים בייצוא או באופן עקיף, במידה ומספקים תשומות לענפים המייצאים. בשנת 2012 תוצר התעשייה (בניכוי ענף הרכיבים האלקטרוניים) צמח ב-0.8%. מדד לחץ האשראי מדד לחץ האשראי מבטא את היחס שבין האשראי המבוקש לבין מחזורי המכירות של בתי העסק, כך שהלחץ עולה בהתאמה עם עליית דרישות בתי העסק לאשראי.
בתקופות בהן העסקים רושמים מחזורי הכנסות גבוהים לחץ האשראי יורד, בשל עלייה ביתרות מזומנים. במהלך השנה ניכרות תקופות המאופיינות בלחץ אשראי גבוה, לרב אלה יהיו תקופות של הצטיידות לחגים או לאירועים ספציפיים, או תקופות המאופיינות במתיחות ביטחונית הפוגעת במחזור העסקים החודשי. עסקים קטנים ובינוניים לעיתים קרובות סובלים ממחסור במקורות מימון, המיועד לא רק למטרות צמיחה כי אם גם לשמירה על המצב הקיים. עסקים רבים מנהלים, לרב, תזרים מזומנים דחוק כך שבמידה וחל שינוי אשר איננו צפוי, העסק צפוי להיקלע לקשיים ולהגיע לכשל פיננסי.
מקובל אפוא להניח כי רמת הסיכון של עסקים קטנים ובינוניים גבוהה יותר בהשוואה לסיכון המגולם בעסקים גדולים. הדרישה להעלאת רמת הלימות ההון של הבנקים, אשר נכנסה לתוקף בתחילת שנת 2011 הובילה לאחרונה להעלאת סף הדרישה של הבנקים למתן אשראי. כתוצאה מהפחתת היקפי אשראי לעסקים נוצר קושי תזרימי בבית העסק, המחייב את בעליו לדחות תשלומים לספקים, דבר הניכר בהארכת תנאי התשלום הממוצעים במשק בחודש ימים, בשנה האחרונה.
כבכל שנה גם בשנת 2012 דורגו העסקים המובילים בישראל בתחום המסחר והשירותים במסגרת דירוגי גלובס DUN'S 100 הממפים את צמרת המשק הישראלי. מניתוח 250 החברות המובילות את דירוג המסחר והשירותים עולה כי הכנסות החברות הסתכמו בשנת 2012 בסך של 351.7 מיליארד ₪. מספר המועסקים בתחום המסחר ושירותים הסתכם בכ-348 אלף. בחינה של סקטור המסחר והשירותים על פי נתח הכנסות ע"פ ענפים מעלה כי חברות הדלק והתשתיות אחראיות לרבע מהכנסות תחום המסחר והשירותים, סך של כ-88.5 מיליארד ש"ח.
