במאמר זה אביא סקירה של שתי תופעות להן אנו עדים במסגרת הליכי פירוד גירושין/בין בני זוג, אשר נמצאות על סדר היום בשיח הציבורי.

ראוי לציין כי תופעות אלו היו שם תמיד בהליכי פירוד /גירושין ואין חדש תחת השמש, אולם כיום אנו בוחרים להציף אותן , לקרוא להן בשמן ומכאן לדאוג להביא פתרונות לצמצום התופעות עד למיגורן.

כחלק  בלתי נפרד ממערכת המשפט ומהחברה בישראל בפרט, ראיתי לנכון החובה לנסות לצמצם/לגדוע את התופעות ע"י יוזמה לחקיקה מתקנת  של 2 הצעות חוק באשר לתופעות.

יזמתי פנייה בעניין לח"כ , עו"ד רויטל סויד (המחנה הציוני)  ויחד הוצאנו לאוויר העולם 2 הצעות חוק אשר הוגשו באחרונה על ידי ח"כ סויד לשולחן הכנסת  ויפורט אודותן במסגרת מאמר זה .

 

סרבנות גט-"מלחמת השחרור"

ההגדרה לסרבנות גט מקורה במצב בו אדם נשוי כדמו"י ,מסרב לסיים את נישואיו על ידי גט כפי שקובעת ההלכה היהודית, למרות שהנישואין כבר "מתו" ובכך הבעל מונע מאשתו או מונעת האישה מבעלה להינשא לאחר.

ההלכה היהודית קובעת כי אשה תקבל את גטה וגבר יתן את הגט לאשתו אך ורק בהסכמת שניהם!!!!!

הסכמת הגבר נדרשת כחובה בכדי שהגט לא יהיה "גט מעושה" "שאינו מגרש אלא ברצונו" (משנה תורה הלכות גירושין פרק א, הלכות א ב.) ואילו הסכמת האישה נדרשת בכדי שלא לעבור על חרם דרבינו גרשום  שגזר לא לתת גט לאישה בעל כורחה (חרגמ"ה-חרם דרבינו גרשום מאור הגולה, שו"ת הר"ן סימן לח.).

 בנוסף התרת קשר הנישואין בעל כורחה של אישה מעוגן בחוק שיווי זכויות האישה תשי"א-1951 אשר קובע מעשה זה כעברה פלילית מסוג פשע ("התיר האיש קשר הנישואין על כורחה של האישה, באין פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך המחייב את האשה להתרת קשר הנישואין - האיש אשם בפשע ודינו מאסר עד חמש שנים.")

סרבנות גט היא תופעה הפוגעת בזכויותיו הבסיסיות והטבעיות של כל אדם לבחור עם מי להתקשר בזוגיות וממי להיפרד ומפקיעה ממנו את זכות היסוד שלו לכבוד המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו , התשנ"ב-1992 ,המאמץ במניעת עגינות מוטל על כתפי המחוקק ובתי הדין הרבניים כאחד.

 בפסק הדין פלוני נ׳ בית הדין הרבני הגדול בירושלים ואח', שנדון בבג"צ ,נתנה התייחסות  נרחבת לתופעת סרבנות הגט, השפעת הסרבנות על האישה, וחשיבות פעולת בית המשפט בנושא: ״במצב של "מות הנישואין" - כאשר שלום הבית התנדף זה מכבר דרך החלון או הארובה וכבר אין סיכוי לאיחוי הקרע - אל לבית הדין לחפש אשם של צד זה או אחר, וראוי לחייב ואף לכפות גירושין.

   במצב של "מות הנישואין" יש לראות את האישה שלא מתאפשר לה להינתק מבעלה כמי שדרה, מבחינתה, עם נחש בכפיפה אחת וכ"אישה שבעלה מצער אותה הרבה" (שו"ת התשב"ץ מג ח). במצב של "מות הנישואין" יש לראות את האשה כשבויה הנבעלת לשנאוי לה (רמב"ם משנה תורה אישות יד, ח) וכידוע, פדיון שבויה הוא מצווה שאין גדולה הימנה״ (בג״ץ 1031/16 פלוני נ׳ בית הדין הרבני הגדול בירושלים ואח׳, ניתן ביום 28.02.2017).

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 המכונה כחוק הסנקציות , הנו הכלי שרת בידי בתי הדין הרבניים  להקטין את ממדי התופעה ע"י הטלת סנקציות על מי שניתן נגדו צו לחיוב/כפיה לגט על ידי שימוש במנגנון של צווי הגבלה.

צווי ההגבלה המנויים בחוק הסנקציות כיום מאפשרים לסרבני/יות הגט להנות מאנונימיות מוחלטת על אף "הפשע" החמור שהם מבצעים כאשר מחזיקים את החופש של בן הזוג שלהם בידיהם מבלי לאפשר לו לבחור.

אי לכך , יזמתי הצעת חוק יחד עם ח"כ,עו"ד רויטל סויד אשר בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת   ,הצעת החוק נועדה לעגן בחקיקה את סמכותו של בית הדין הרבני להורות על פרסום שמו ותמונתו של מי שניתן נגדו צו הגבלה, באתר אינטרנט ייעודי, בדף אשר ייועד למטרה זו בלבד. בדומה למרשם פושטי הרגל של כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל, כך יפורסם שמו ותמונתו של מי שקיבל פסק דין לחיוב או כפיית גט ולא עשה כן, במרשם סרבנים.

ראוי לציין כי עוד קובעת הצעת החוק כי לאחר שהתרצה הסרבן/נית וקויים פסק הדין, פרטיהם יוסרו מהמאגר.

 חשיפת הפרטים המזהים נועדה להוות מקור הרתעתי נוסף  למי שקיבל פסק דין לחיוב או כפיית גט. יודגש כי השימוש בכלי האמור במקרים כגון זה לא ייעשה "כלאחר יד", אלא לאחר דיון משפטי ובירור עובדות המקרה הפרטני לאשורן ולאחר שבית הדין מצא לנכון לפסוק על פרסום שמו ותמונתו של הסרבן/נית. חשיפת הפרטים המזהים של סרבני וסרבניות הגט יהיה במאגר ייעודי שיוקם ותהא לו חשיפה בינלאומית גם לכאלו שינסו לברוח את הארץ ולהסתתר בחו"ל.

פרקטיקה זו אף נהוגה זה מכבר בכל הנוגע מי שקיבל פסק דין לחיוב או לכפיה, ונמלט מן הארץ, ששמו ותמונתו מפורסמים באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, (ראה פסק דין ד"ר עודד גז) ואין זה אלא מתבקש כי לא יהיה הבדל בין שמעגן את בן או בת זוגו, בין אם הוא בארץ ובין אם הוא מחוצה לה. הפגיעה האנושה במי שחייו הוגבלו, נעצרו והוא כ״כלוא״ בתוך מערכת היחסים, היא אותה פגיעה וזוהי חובתו של המחוקק לעשות כל אשר לאל ידו על מנת למגר, למנוע ולצמצם התופעה האמורה.

 

להלן תובא לשון הצעת החוק כפי שהונחה על שולחן הכנסת:

הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – מרשם סרבנים אינטרנטי), התשע"ח–2017

 

הוספת סעיף 2ב

1.

בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995[1], אחרי סעיף 2א יבוא:

 

 

"צו הגבלה – פרסום ברבים

2ב.

(א)      מבלי לגרוע מסמכותו של בית הדין הרבני לפי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–1956[2], רשאי בית הדין הרבני, בצו הגבלה, להורות על פרסום ברבים של שמו ותמונתו של מי שניתן נגדו הצו, בין היתר באתר אינטרנט שנועד לשם כך.

 

 

 

 

(ב)       רישום פרטיו של מקבל הצו באתר, כאמור בסעיף קטן (א), יימחק משקיים את פסק הדין."

 

התיקון המוצע למרשם הסרבנים יכול להביא לצמצום משמעותי כאשר שמם של הסרבנים מתפרסם ברבים, הצעת חוק זו זכתה גם להסכמה מצד כב' הרב הראשי לישראל דוד לאו שליט"א.

בעידן בו ניתן להעמיד סרבני גט לדין פלילי בהתאם להנחית פרקליט המדינה מס' 2.2., הרי שדיון פלילי הנו דיון פתוח לציבור ולכן אין כל מניעה כי גם פרסום תמונות ושמם של הסרבנים יופיעו באתר ייעודי מקוון לכך.

 

סרבנות קשר-תופעת הניכור ההורי

הצעת חוק הבטחת קשר –הורים ילדים-התשע"ז-2017

ניכור הורי היא תופעה –תסמונת בה ילד מתנכר לאחד מהוריו, כאשר אין צידוק לכך,על רקע של פירוד/גירושין בין הוריו.

 המונח נטבע ב-1985 על ידי פרופ' ריצ'רד גארדנר מארצות הברית, ומגדיר מצב שבו ילדים מגיעים לנתק מהורה אחד (הורה מנוכר), תוך תהליך של הסתה ושטיפת מוח של ההורה (הורה מנכר).

" קול הדם, כך הוא הקשר הטבעי בין הורים וילדיהם" (היטיב

    לתאר השופט ברק מתוך בע"מ577/83)

 

אמנת האו״ם בדבר זכויות הילד- 1989, הכירה בזכותו הטבעית של ילד לקשר תקין עם שני הוריו. מדינות שונות אימצו את האמנה ואף ישראל אישרה אותה ביום 04 באוגוסט 1991. אמנת זכויות הילד מבטאת תפישה לפיה כל ילד וילדה, באשר הם, הינם בעלי זכויות ייחודיות עצמאיות ובסיסיות. בין זכויות אלו מוכרת אף זכותו של הילד לקשר עם הוריו ועם משפחתו המורחבת.

 מחקרים פסיכולוגים מעידים כי מצב בו ילד לא מצוי בקשר עם אחד מהוריו , מסב נזק חמור לילד, להתפתחותו הרגשית התקינה ואף בעלת השלכות על עתידו.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרפוסות-התשכ"ב -1962 הנו חוק המסדיר את זכויות וחובות ההורים כלפי ילדיהם, רוצה לומר כי אין לנו כל חוק כיום במדינת ישראל אשר שם את הילדים במרכז ומגדיר את זכותו הבסיסית והטבעית לקשר תקין עם שני הוריהם.

 

להוציא את הילדים מהמגרש

תפקידו של חוק בעיקרו הנו חינוך ציבור האזרחים אליו מכוון החוק, עד כה כאמור, אין כל חוק אשר בא לחנך ולהעביר מסר במקרה זה לציבור ההורים כי הילדים אינם כלי במגרש הגירושין .

במדינת ישראל אחוז הגירושין עומד על 1:3 , ,חובתנו להגן על ציבור הילדים אשר נותרים חסרי אונים אל מול הוריהם אשר שמים אותה בלב ליבו של הסכסוך במקרה של פירוד ביניהם.

ילד מסרב לקשר עם אחד מהוריו בין אם מהסתה ובין אם מרצונו ,הדרך הטובה ביותר היא הדרך הטיפולית תוך פיקוח וצווים של בית המשפט והטלת סנקציות קשות במקרים של אי שיתוף פעולה .

כיום ,ארגז הכלים הקיים בידי ערכאות השיפוט לקוח בעיקרו מפקודת בזיון בית המשפט ובאחרונה ראינו פסק דין של כב' השופט –סגן הנשיא נמרוד פלקס מביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים  (תמש (י-ם) 4287-07-15 פלוני נ' אלמוני ,מיום 30.4.17) במסגרתו עשה שימוש בסנקציות מחוק ההוצאה לפועל על אב שניכר את שני ילדיו .

כב' השופט סגן הנשיא בית המשפט לענייני משפחה בנצרת אסף זגורי  הוציא פסק דין מאלף תחת ידו בתמ"ש 4487-01-15 פלוני נ' אלמוני, במסגרתו עורך סקירה מקיפה אודות תופעת הניכור ההורי וארגז הכלים העומדים לרשות ערכאות השיפוט לטיפול בתופעה.

עקרון טובת הילד, אשר הוכר כעקרון על, מחייב כי ימצא מזור במקרה בו קיימת הסתה בין גלויה ובין סמויה של אחד מההורים אשר כתוצאה מכך הילד אינו רוצה בקשר עם אחד מהוריו במסגרת הליכי פירוד ביניהם  .

ברגע שיהיה חוק ייעודי –ספציפי אשר כל מטרתו היא הגנה על הילד ועל זכויותיו הבסיסיות לקשר תקין עם שני הוריו ,נראה צמצום משמעותי במקרי הניכור ההורי וזאת לצד סד זמנים קצר מאוד של זיהוי וטיפול מיידי בבעיית הקשר עוד בטרם התגבשה לכדי ניכור כהגדרתו .

מימד הזמן הינו קריטי , שעה שאנו עוסקים בסרבנות קשר בין הורה לילד ,כיום מאחר ואין כלים ומומחים ייעודים להתמודדות מיידית עם הזיהוי והפנייה הראשונית לערכאות השיפוט , אנו עדים למקרי ניכור הורי קשים של העדר קשר שנים רבות בין הורים וילדים נוכח העובדה כי לא טופלה וזוהתה בזמן.

לפיכך, מבקשת הצעת חוק הבטחת קשר הורים ילדים, התשע"ז-2017, אשר יזמתי כאמור יחד עם ח"כ רויטל סויד לקבוע הליך ייעודי וספציפי בסד זמנים קצר וייחודי לטיפול בתופעה תוך הפניה של ערכאות השיפוט למטפלים ייעודים המתמחים בתחום אשר עברו הכשרה מתאימה.

ערכאות השיפוט יראו לנגד עיניהם את טובתו של הילד, בקשר עם הוריו ולשם כך יוכלו אף לשמוע את הילד .

עפ"י הצעת החוק להורה תהא פתוחה הדרך לפנות לערכאות השיפוט (בתי הדין הרבניים /בתי המשפט לענייני משפחה) בתובענה בעניין ילדיהם , תוך 7 ימים יתקיים דיון במעמד הצדדים כאשר במסגרתו יוכלו ערכאות השיפוט להפנות בשלב מיידי למטפל ייעודי תוך פיקוח צמוד על ההליך ותוצאותיו לצד מתן צווים לאכיפת הטיפול וסנקציות כבדות משקל לצורך הבטחת ההליך הטיפולי.

 

"אל תחטאו בילד"..(בראשית מב, כא-כב)

 

[1] ס"ח התשנ"ה, עמ' 139.

[2] ס"ח התשט"ז, עמ' 40.

 

פורסם לראשונה בכתב העת "עורך הדין" גיליון ינואר 2018