ארגון בחירות כלל ארציות עם מאות רבות של קלפיות הוא מבצע מורכב מאוד וגם במערכת משוכללת ומשומנת היטב קורות מדי פעם תקלות העלולות להביא לשיבוש רצון הבוחר או לפחות לעורר חשש כזה.

 

 

מן הצד השני יש המנסים באופן מלאכותי לשנות את תוצאות הבחירות ולהסיטן לטובתם באמצעים משפטיים, תוך חיפוש תקלות בהליכי הבחירות. בין היתר מועלות טענות לקיפוח בשל אי התנהלות תקינה של הבחירות בכלל או בקלפי מסוימת. כך נטענות טענות על חלוקת הקולות בין הרשימות וחלוקת המנדטים וכן על הבאת מצביעים לקלפי שלא כדין.

 

רובן של התקלות הן בעלות אופי טכני או פרי טעות בתום לב, אך פה ושם קיימים שיבושים אשר בחלקם מכוונים. למשל החדרת מעטפות עם פתקי הצבעה מזויפים ו/או רשלנות בספירה או בשינוע של קלפיות.

 

חוק הבחירות לכנסת קובע מנגנון של ערעור על תוצאות הבחירות בפני בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, עם אפשרות ערעור מוגבלת לשאלה משפטית בלבד וזאת ברשות נשיא בית המשפט העליון .

 

זכות הערעור אינה ניתנת לכל בוחר אלא רק לגורמים ספציפיים: חבר של ועדת בחירות מרכזית או אזורית, סיעה מסיעות הכנסת הנבחרת וכל רשימת מועמדים שאושרה והשתתפה בבחירות וכל מועמד הכלול בה וכן היועץ המשפטי לממשלה.

 

גם העילות שמכוחן ניתן לערער הן מוגבלות והן כוללות טענות שהבחירות בכללותן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה ,שהמנדטים לא חולקו כחוק ושקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסוימת הושגו שלא כחוק .

 

אין להוסיף על עילות אלה עילות נוספות. כך למשל נדחה ניסיון לבסס ערעור על טענה כי קיים חשש לזיופים ולעיוות תוצאות הבחירות, בשים לב לנתונים סטטיסטיים. (כלומר על נתוני הצבעה בבחירות קודמות בהשוואה לנתונים סטטיסטיים המתייחסים לדפוסי הצבעה בבחירות נשוא ההליך.) נקבע שאפשרות ככזו אינה מוכרת בחוק. עוד נקבע כי לא נכללת במסגרת העילות לערעור טענה כי ציבור הבוחרים של רשימה מסוימת הוטעה לגבי האות המייצגת את אותה רשימה (למשל בשל אי ידיעת קרוא וכתוב או דמיון בין האותיות של שתי רשימות.

 

עצם העובדה שהוכחו העובדות היכולות לבסס אחת העילות האמורות, כגון שהוכח שבקלפי מסוימת נתגלה פער בין מספר מעטפות ההצבעה לבין מספר המצביעים הרשומים באותה קלפי או התגלו ליקויים בספירה או נפסלו פתקים מטעמים לא מוצדקים, אין די בה. יש צורך להוכיח כי הליקוי שטוענים לו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות.

 

לדוגמא באחד מפסקי הדין נקבע שאין להצדיק עריכת בחירות חוזרות בקלפי מסוימת. על אף שנתגלה בה ליקוי שהתבטא בכך שלמרות שהתייצבו באותה קלפי 433 בוחרים נמצאו 58 מעטפות עודפות על מספר זה. הרשימה הדמוקרטית הערבית זכתה בקלפי זו ב -289 קולות.

 

על רקע זה ביקש היועץ המשפטי ומפלגת העבודה לערוך בחירות חוזרות באותה קלפי והרשימה הדמוקרטית הערבית התנגדה לכך. מצב הדברים היה כזה שלרשימה הדמוקרטית נדרשו 167 קולות בקלפי זו על מנת לזכות במנדט נוסף בכנסת ולו זכתה ב 165 קולות הייתה מפלגת העבודה זוכה במנדט זה .מאידך, במקרה שהיו ניתנים לרשימה הדמוקרטית 166 קולות היה המנדט מוגרל בין שתי הרשימות. הפחתת 58 הקולות החשודים במעטפות העודפות מ 289 הקולות בהם זכתה הרשימה הדמוקרטית, לא הייתה מדרדרת את הרשימה אל מתחת ל-167 קולות וגורעת ממנה את מנדט המחלוקת. לפיכך נדחתה העתירה.

בפסיקה נקבע כי מידת ההסתברות הנדרשת להשפעה על תוצאות הבחירות אינה חייבת להיות ברמה של וודאות ואפילו לא ברמה של אפשרות שלא ניתן להעריכה או אפשרות רחוקה ובלבד שאין מדובר באפשרות תיאורטית ובלתי סבירה.

 

אשר לסעדים שבית המשפט אמור להעניק אם הוכחה אחת העילות שבחוק, יוקדם ויאמר כי החוק מקנה לו שיקול דעת מסוים שלא להעניק סעד כלל, אך זאת במקרים נדירים בלבד כגון כאשר העותרים לא פעלו בזמן אמת כאשר עוד ניתן היה למנוע את התקלה או כאשר האפשרות של השפעת התקלה על תוצאות הבחירות היא רחוקה מאד.

 

רשימת הסעדים שהיא רשימה סגורה, כוללת את ביטול הבחירות בכללן או בקלפי מסוימת וכן לצוות על עריכתן שנית, להכריז שפלוני לא נבחר כחבר כנסת ואדם אחר נבחר ולקבוע מחדש את חלוקת הקולות בין רשימות המועמדים. סעדים נוספים כגון ביצוע ספירה חוזרת של הקולות או סעד שמשמעותו סיוע לעותר לאסוף ראיות על ליקויים-אינם מופיעים ברשימה.

 

לא נותר אלא לקוות שטוהר הבחירות ישמר במלואו ושלא יהיה צורך להתערבות בתי משפט בנושא זה.

 

הכותבים הם פרופסור דן ביין, עו"ד (שופט בדימ') ועו"ד יואב ביין, עו"ד, שותפים מייסדים במשרד פרופסור ביין ושות' – עורכי דין.