סער הוא עורך-דין בהכשרתו המקצועית, בוגר תואר ראשון במדע המדינה ותואר ראשון במשפטים (LL.B.) מאוניברסיטת תל אביב. את דרכו בתחום המשפט החל סער בהתמחות בפרקליטות האזרחית במחוז תל-אביב אצל פרקליטת המחוז, נעמי שטרן. לאחר מכן, בין השנים 1995-1997, שימש סער כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר. משם המשיך לתפקידו כעוזר לפרקליטת המדינה, עדנה ערבל, תפקיד שביצע בין השנים 1997-1998. לאחר מכן חזר סער לפרקליטות האזרחית במחוז תל-אביב, שם שימש כפרקליט.

במסגרת שירותו הצבאי שירת סער כסמל ראשון, לוחם ומש"ק מודיעין בחטיבת גולני. הוא התגייס לצה"ל בשנת 1984 בתור לוחם בחטיבת גולני, אך לאחר פציעה במהלך אימון נאלץ לסיים את דרכו כלוחם. משם המשיך סער לקורס מש"קי מודיעין, שלאחריו חזר לשרת בחטיבת גולני ושירת שם במילואים עד גיל 36.

סער החל את הקריירה הפוליטית שלו בשנת 1999, עת מונה למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה. סער מילא תפקיד זה במשך תקופה של חצי שנה לערך עד לסיום כהונתו של נתניהו בעקבות נצחונו של אהוד ברק בבחירות באותה שנה. במאי 2006 נבחר סער לכהן כיו"ר הועדה לקידום מעמד האישה, ובכך הפך לגבר הראשון שמונה אי פעם לתפקיד, וחרף ביקורת שהושמעה על כך. הוא כיהן בתפקיד זה במשך שנתיים עד שהוחלף על ידי חברת הכנסת ליה שמטוב ממפלגת ישראל ביתנו.

בשנת 2009 הוענק לסער אות אומ"ץ מאת תנועת אומ"ץ - אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי, עמותה ישראלית שמטרתה פעולה ומאבק כנגד הקשר בין הון לשלטון, שחיתות ולמען שוויון בפני החוק. סער, שר החינוך אז, קיבל אות אומ"ץ על היותו פוליטיקאי "נקי כפיים שלא דבק בו עד היום שום רבב" ועל פעולותיו למען שלטון החוק ועמדותיו כנגד מינויים פוליטיים. אות אומ"ץ מוענק בכל שנה למי שפועל לטובת אוכלוסיות מוחלשות, שמירה על מנהל תקין ושלטון החוק וכנגד שחיתות ציבורית.

את החשיבות שסער רואה בהתנהלות מנהלית תקינה ופעולה כנגד טענות אפשריות לקשרים פסולים בין השלטון לתקשורת ניתן לראות בחייו הפרטיים של סער. רעייתו של סער, העיתונאית ומגישת הטלוויזיה גאולה אבן-סער, הקריבה הקרבות מקצועיות במסגרת הקריירה המצליחה שלה לטובת הקריירה הפוליטית של בן-זוגה. בסוף 2018 הודיעה גאולה אבן-סער בשידור חי על פרישתה מהגשת מהדורת החדשות של תאגיד השידור כאן, וזאת בעקבות החלטתו של סער להתמודד על מקום ברשימת מפלגת הליכוד בבחירות לכנסת ה-21. שנה לאחר מכן הודיעה גאולה אבן-סער על פרישתה הזמנית מהנחייה בטלוויזיה לאור התמודדות סער לראשות מפלגת הליכוד. בהמשך, כשסער הודיע על פרישה מהליכוד ועל הקמת מפלגה חדשה על מנת להתמודד מול נתניהו בבחירות, הוחלט בתאגיד השידור כי גאולה אבן-סער תמשיך בתפקידה כמגישת התוכנית "ערב ערב", אך לא תעסוק בידיעות או נושאים שקשורים לסער. בנוסף, בשנת 2021 יצאה גאולה אבן-סער לבקשתה לחופשה ללא תשלום מתאגיד השידור כאן, בשל התמודדותו של סער בבחירות.

במהלך דרכו הפוליטית העלה סער הצעות חוק חשובות רבות, בהן החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 11) התשס"ח-2008 וחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשס"ח-2008. נוסף על כך, התגייס סער למאבק לשלילת אפוטרופסות מהורה בשל רצח, ניסיון רצח או אונס במשפחה – מאבק שנחל הצלחה. בדצמבר 2020 אושרה במליאה הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19) (שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירה פלילית חמורה), התשפ"א-2020 שיזם סער יחד עם ח"כ עודד פורר ממפלגת ישראל ביתנו. על פי התיקון שאושר ונתקבל בחוק, תישלל אפוטרופסות מהורה שרצח או ניסה לרצוח את ההורה השני של ילדו הקטין או את אחד מילדיו, ומהורה שאנס או ביצע מעשה סדום באחד מילדיו. שלילה זמנית של האפוטרופסות תיכנס לתוקף כבר לאחר הגשת כתב האישום ושלילה קבועה לאחר הרשעה (סעיף 27א. לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962). סער זכה להכרה והוקרה רבה בעקבות התיקון לחוק בקרב לוחמי ולוחמות המאבק באלימות נגד נשים.

סער גם פועל לקידום הליך דה-פליליזציה בעבירות קלות במטרה שלא ייפתח בעקבותיהן הליך פלילי. כפי שאמר סער לאחרונה, הוא סבור כי "מדינת ישראל מרבה מדי בהגשת כתבי אישום נגד אזרחיה". לפיכך, אחת ממטרותיו בתור שר המשפטים החדש הינה להפחית את מספר כתבי האישום שמוגשים במדינה, תוך קידום במקרים הרלוונטיים של חלופה של תשלום קנס במקום נקיטת הליך פלילי, באופן שיפחית את העומס על מערכת המשפט. כך, בטקס חילופי השרים במשרד המשפטים סער נאם את הדברים הבאים: "התארכות הליכים, אזרחים או פליליים, היא בעיני חתירה תחת עשיית- הצדק. כמעט תמיד תוצאה מאוחרת אינה יכולה להיות צודקת. קיצור-הליכים חייב להיות יעד מערכתי כולל. יעד זה קשור בטבורו לפחות ככל שמדובר במשפט הפלילי - בשמירה על עקרון נוסף: המשפט אינו צריך לעסוק בזוטי דברים". עוד אמר סער, כי "מטרת המשפט הפלילי היא התמודדות של המדינה עם סטיה משמעותית מהנורמה החברתית. סטיה קלה, קו"ח ספק-סטיה ממנה, אינה מצדיקה את השימוש המנגנון הכבד והחמור של המשפט הפלילי: חקירה. אישום. הרשאה. הכתמה. החוק אינו עוסק בזוטות".

לסער תוכניות רבות נוספות שבכוונתו לקדם במסגרת תפקידו כשר המשפטים הנכנס. כך למשל, סער מתכנן לקדם חקיקה שתסדיר את מעמד היועץ המשפטי לממשלה ויוגבלו סמכויותיו, כך שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה יפוצל ותפקיד ראש מערך התביעה שהיועמ"ש ממונה עליו יועבר לסמכות פרקליט המדינה – וכל זאת עוד לפני פרישתו של היועמ"ש המכהן, אביחי מנדנבליט וחרף התנגדותו. לדברי סער, "המצב שבו אותו אדם גם מייעץ לראש הממשלה ולשרים בענייני מדיניות וגם מורה על חקירתם והעמדתם לדין, הוא לא הגיוני ונגוע בניגוד עניינים מובנה". בנוסף, בחודש ספטמבר הקרוב בכוונתו של סער להקים ועדת איתור לתפקיד התובע הכללי והיועמ"ש.

לצד זאת, סער ניצב בפני אחת המשימות החשובות בתפקידו - מינוי שופטים. במסגרת תפקידו כראש הוועדה לבחירת שופטים יידרש סער למנות שופטים חדשים לבתי המשפט השונים, ובראשם מינוי שופטים לראשות בית המשפט העליון, שהם כידוע מי שאחראים לעיצוב אופייה של מערכת המשפט במדינת ישראל. במסגרת זו סער מתכנן לערוך שימוע פומבי לשופטים המתמודדים לבית המשפט העליון, כנהוג בארה"ב. בנוסף, ישנם תפקידים רבים במשרד המשפטים שסער נדרש למנות, כגון מינוי קבוע למנכ"ל משרד המשפטים, משנים ליועמ"ש ולפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, סנגור ציבורי ארצי וראש האגף לסיוע משפטי.

אסיים עם המילים הבאות מתוך נאומו של סער בטקס חילופי השרים במשרד המשפטים: "האמת היא שיש מה לתקן במערכת המשפט שהיא בין המערכות שלא חל בהם שינוי משמעותי שנים רבות", אמר סער והוסיף: "ואני באתי כדי לתקן. לתקן כן, להרוס לא. אין דמוקרטיה בלי מערכות משפט עצמאיות. אבל עצמאות אינה פותרת מביקורת מפיקוח או משינוי". ניכר שסער חדור מטרה ועשייה. אאחל לו בהזדמנות זו הצלחה רבה בתפקידו החדש.