לאחרונה הרשיע בית המשפט המחוזי בתל-אביב את ניצב בדימוס, ניסו שחם, בעבירות של מרמה, הפרת אמונים והטרדה מינית, ודחה את ערעורו בדבר הרשעתו בעבירה של מעשה מגונה. מדובר בהרשעה דרמטית במיוחד בעיקר לאור העובדה שכשנה קודם לכן, בית משפט השלום בתל אביב, במסגרת הכרעת דינו של שחם, זיכה אותו משורה ארוכה של עבירות שיוחסו לו בכתב האישום והחליט להרשיעו אך ורק בעבירה של ביצוע מעשה מגונה במקרה אחד מתוך סדרת אירועים שנדונה באותה פרשה. לטעמי בית המשפט המחוזי בפסיקתו הצליח לתקן, ולו במעט, את העוול שנעשה לכל אותן שוטרות אשר נפלו להיות קורבנותיו של שחם במרוצת השנים, וחשוב מכך פסק דין זה אמור להוות תמרור אזהרה לקצינים במשטרה, כך שידעו שהם אינם מעל החוק.

בית המשפט המחוזי, בפסק דין אמיץ ומטלטל, העביר ביקורת על הכרעת הדין שניתנה בבית משפט השלום ופסק, בין היתר, כי קצין בכיר שמקיים קשרים מיניים עם שוטרות הכפופות לו, תוך ידיעה שהוא עלול לקבל החלטות בענייניהן, מבצע עבירה פלילית של מרמה והפרת אמונים.

לטעמי כל אזרח במדינה ובכלל זה כל הורה ששולח את בנותיו לשרת במשטרת ישראל, היה צריך להיות מוטרד ביותר עת קוראים את פסק הדין של בית המשפט השלום בעניינו של ניצב שחם. מדובר בפרשה מקוממת שבה קצין בכיר שנמנה על סגל הפיקוד של משטרת ישראל, יוצר קשרים אינטימיים עם שמונה שוטרות זוטרות שהיו כפופות אליו, הן במישרין והן בעקיפין. מדובר בקצין בכיר שהיה מבוגר עשרות שנים מאותן שוטרות זוטרות שחלקן היו במהלך שירות החובה שלהן במשטרת ישראל עת החלו את הקשרים האינטימיים עם הקצין הבכיר. "הקשרים החריגים" (כפי שכונו בכתב האישום) כללו מפגשים מיניים מזדמנים, התקיימו הן במהלך העבודה והן מחוצה לה.

בית משפט השלום, למרבה האכזבה, פספס לחלוטין את המקרה שהונח לפתחו ולא קיבל את טענת המדינה לפיה מכלול מעשיו ופעולותיו של הקצין עולים לכדי עבירה של מרמה והפרת אמונים, או כפי שמכונה בפסק הדין לא קיבל את "תזת הצבירה". בית המשפט המחוזי הצליח לראות את התמונה הכוללת על ידי קביעתו הנחרצת בדבר התקיימותה של "תזת הצבירה". כלומר, האם שילובם של מספר אירועים, עשויים ללבוש מעטה פלילי בהצטברותם הכוללת.

בית המשפט המחוזי שם גם דגש, בצדק לטעמי, על הארגון במסגרתו נוצרה והתקיימה ההתנהלות של שחם. כך, יש לייחס חומרה יתרה למעשים אשר סוטים מנורמות ההתנהגות הנדרשת מעובד ציבור, כאשר אלו מתבצעים בארגון אוכף חוק כמו המשטרה, שערכי היושר, האמת, הצדק ושמירת החוק הם אבני היסוד עליהן היא מושתתת.

נדמה כי מעבר לביקורת שבית המשפט מתח על שחם, בית המשפט ביקש להעביר מסר ערכי לכל גופי הביטחון בישראל כך שיידעו כל אם ואב השולחים את ילדיהם לשרת באחת מזרועות הביטחון, אם בצה"ל ואם במשמר הגבול או בשירות חובה במשטרה, שלא יוטרדו מינית על ידי מפקדיהן ושהמפקדים לא ינצלו לרעה את דרגתם, את תפקידם ואת מרותם כדי לקיים יחסים אינטימיים.

הנני סבור כי המסרים החד משמעיים של בית המשפט המחוזי, צריכים לשמש דוגמה ואידיאל לאופן בו מדינת ישראל רואה את נבחריה בין עם בשורות המשטרה, בקרב מפקדי צה"ל ובין עם באלו הנושאים במשרות ציבוריות. הדברים מקבלים משנה תוקף בפרט בעת הנוכחית, בה עולות מדי יום שאלות נוקבות באשר לאמון הציבור בגורמי אכיפת החוק בישראל ובכלל זה במשטרת ישראל. חשוב לזכור כי משטרת ישראל היא של כולנו, אין לנו משטרה אחרת, והיא אמורה להגן על ביטחוננו האישי ולכן מדובר באינטרס של כולם, שתהיה לנו משטרה איכותית ומוסרית שהחוק, המוסר ונורמות התנהגות מחמירות הינן נר לרגליהם של קציניה. הנני סבור כי את המסרים והערכים אותם בחר להדגיש בית המשפט המחוזי בפסק דינו המטלטל, יש להנחיל כבר בתחילת הדרך על ידי לימוד פסק הדין כחלק מתוכנית ההכשרה בבית הספר לשוטרים וקצינים במשטרת ישראל.

 

עו"ד תומר רייף הינו שותף ומנהל מחלקת הליטיגציה בפירמה הבינלאומית ZAG-S&W.