שנת 2020 התאפיינה במספר מגמות שגרמו לכך שעל אף המשבר הגלובלי שנוצר בעקבות התפשטות מגפת הקורונה ופגיעה זמנית נרחבת באזור חודשים פברואר-אפריל, שוק ההון המשיך לפרוח והגיע לשיאים חדשים בסוף שנת 2020. ביום ראשון (24.1.20), עם פתיחת שנת 2021, נפגשו בכירי שוק ההון לפורום בכירי שוק ההון של חברת דן אנד ברדסטריט ורובם הביעו אופטימיות זהירה ורבים מהבכירים מאמינים כי שוק ההון ימשיך להתחזק גם בשנת 2021. לאחר דברי ברכה של אריאל שרייבר, סמנכ"ל אגף מכירות, שיווק ושירות בדן אנד ברדסטריט, התבצעה סקירה כללית של מצב המשק הישראלי ושוק ההון בשנת 2020 על ידי אפרת שגב, סמנכ"ל דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט. את הכנס הוירטואלי הנחה יהודה שרוני.

 

 

בתמונה: אבישי קרואני, עו"ד אודי אפרון, אורי גרינפלד, אורן שקדי, איל דבי, אייל אלחיאני, עו"ד אילן גרזי, עו"ד אילנית לנדסמן יוגב, אפרת שגב, אריאל שרייבר.בתמונה: אבישי קרואני, עו"ד אודי אפרון, אורי גרינפלד, אורן שקדי, איל דבי, אייל אלחיאני, עו"ד אילן גרזי, עו"ד אילנית לנדסמן יוגב, אפרת שגב, אריאל שרייבר.

 

"התנהלות שומרי הסף עשויה למנוע מהם את היכולת להשפיע בתפקידם"

 

הדובר הראשון בכנס היה שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שביקר את התנהלות ראשי המדינה במשבר הקורונה, אין ספק ורואים זאת אחד לאחד שהחל מסוף הסגר הראשון ההתנהלות סביב המשבר הייתה מאוד פוליטית והחלטות נלקחו על רקע פוליטי. הממשלה לא תפקדה כי זו למעשה ממשלה פריטטית עם שני ראשי ממשלה – וזה בלתי מתקבל על הדעת. כמו שלא יכולים להיות שני מנכ"לים או רמטכ"לים, כך לא יכולים להיות שני ראשי ממשלה, כל שכן כאשר אין אהבת חינם בין נתניהו לגנץ, ויש 34 שרים ופורום מקבלי החלטות שלא יודע לקבל החלטות.

 

אני ראיתי מהצד בחודשים האחרונים חוסר תפקוד טוטלי שנבע בגלל הכנסת השיקולים הפוליטיים ובגלל חוסר הניסיון של הרבה מהגורמים שישבו בפונקציות השונות של מקבלי ההחלטות, אנשים שלא ניהלו והובילו תהליכים וחסרי ניסיון ישבו במקומות שלא התאימו להם. הגל השני והגל שכן הגל השלישי לא היו צריכים לקרות כפי שקרו"

 

באב"ד התייחס גם לאי העברת התקציב והשפעת המהלך על המשק, "אני חושב שזה פעם ראשונה בהיסטוריה של המדינה שאין תקציב למעלה משנתיים. המשמעות היא שאין סדרי עדיפויות, מבחינת מערכת הבריאות, חינוך, ביטחון, רווחה. אנחנו במשבר הכלכלי הגדול ביותר אי פעם ואף אחד לא מסתכל על הנושא בהסתכלות ארוכת טווח. היבט נוסף הוא חוק ההסדרים שחייב לעבור כל שנה שנתיים כדי לעודד את המשק לצמיחה ופריון ולעריכת רפורמות מבניות נדרשות. בסיטואציה הנוכחית שאין תקציב, אין סדרי עדיפויות, אין רפורמות מבניות – זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת שאין תקציב – זה לא נכון ולא בריא ומזיק למדינת ישראל ומי שאחראי לכך זו ממשלת ישראל. אין תקציב בגלל שממשלת ישראל לא תפקדה בגלל שיקולים פוליטיים וחוסר תפקוד של שני ראשי הממשלה. הם אמרו שהם שמים את הקורונה לפני הכל אך הם עסקו בכל דבר אחר. אין ספק שזה שבסוף אין תקציב למדינת ישראל זו אחריות ישירה של ראש הממשלה ושר האוצר, לא של הפקידים. הממשלה הייתה חסרת אחריות ששמה את התקציב כבן ערובה פוליטי. אני חושב שאחריות של שר אוצר וכל שר זה שגם כאשר הדרג המקצועי מתנהל בצורות שכאלה הוא צריך לרתום את הדרג. כאשר דרג פוליטי מחליט ללא מעורבות של דרג מקצועי - אנחנו כבר רואים כיצד זה נראה. צריך לאשר תקציב מיידי ל2021 ו 2022 כדי שהשנה של 2021 תסתיים כמו שצריך".

 

באב"ד הביע אופטימיות באשר לפתיחת המשק והתאוששותו במידה והחיסון יהיה אפקטיבי, "בהנחה והחיסון יתפוס ויכסה גם את המוטציות השונות אני משער שכבר בחודשים מרץ אפריל המשק הישראלי יפתח ונוכל להחזיר אותו לתעסוקה ועבודה מלאה. אם חלילה וחס החיסון לא יכסה אז זו נצטרך להתמודד שוב עם מניעת התפשטות מגפה ואם לא תהיה כנסת שיודעת להתמודד איתו ולא נדע לפעול מולו בצורה שוויונית, המכה תהיה קשה יותר ממקודם".

 

מבחינת שוק ההון, באב"ד סיפק מספר הסברים למגמת השגשוג, לריבית להתנהלות מול שער הדולר וכו', "חלק מהעלייה היא פלא, חלק אחר מהעלייה קשור לתעשיית ההיי טק שפחות נפגעה בגלל השקעות מהארץ והעולם.

 

מבחינת הריבית הרי שהיא מתאימה עצמה ליעדי האינפלציה שבנק ישראל קבע בחוק וכתוצאה מזה נקבע שער החליפין. ראיתי את התחייבות של הנגיד לקנות 30 מיליארד דולר ואנחנו רואים תיקון מסוים, יהיה מעניין לראות כיצד זה יתנהל. אני חושב שעם שינויי הממשל בארצות הברית הכלכלה שם תתאושש, אני חושב שהזלזול בקורונה פגע בחיי אדם אך גם בכלכלה וזה השפיע על השערים והיחלשות הדולר". באב"ד גם התייחס באופן נרחב להתנהלות שומרי הסף, בדגש על הראיונות האחרונות שהעניקו כמה מהם לתוכנית 'עובדה', "חלק מהבעיה עם שומרי הסף היא ההתנהלות שלהם. כשאתה פקיד בכיר מכהן המשימה שלך היא לייעץ ולשכנע וליישם את המדיניות, אתה לא קובע ומכתיב את המדיניות. חלק משומרי הסף חושבים שהם חכמים ממחליטי הדעה והם נוקטים בשלשה שלבים כדי למנוע ממקבלי ההחלטות לפעול, הם ממסמסים את ההחלטה, מטרפדים אותה, ואם זה לא עוזר הם מבצעים יציאה לתקשורת. זה פוגע בדרג המקצועי וגורם למשבר אמון מול מקבלי ההחלטות אשר בסופו של דבר ממדרים אותם. קחו למשל את משה בר סימן טוב, אדם סופר מקצועי ודעתן שעמד על שלו וקיבל מרוה"מ אמון, והוא הצליח להוביל וליישם את המדיניות שלו וקיבלו את דעתו. אצל בר סימן טוב – כל המריבות נשארו בתוך החדר בדלתיים סגורות. ולראייה, בסגר הראשון כשעוד היינו שם, היה ניהול אחיד וברור, רוה"מ קיבלת החלטות על סמך החלטות האוצר ומשרד הבריאות, החלטות פחות פוליטיות ויותר על ידי גורמים מקצועיים. היו חמישה אנשים, שר הבריאות, האוצר, ראש הממשלה, בר סימן טוב ואני. דרג מקצועי ברגע שהוא מיישם את ההחלטות גם אם הוא לא אוהב את ההחלטה, מביא לאמון. ברגע שאתה משדר לדרג המדיני שאתה יודע טוב יותר ממנו ומדליף אתה נעדר מהאירוע. באופן כללי ברור שכאשר הדברים לא חוקיים צריך לעצור אותם. אבל מה שקרה כעת בתוכנית עובדה - אם יש אמת בטענות שלהם, הם היו צריכים לפנות בזמן אמת ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה. ברגע שהם לא פנו אליהם והם עושים כעת סיבוב תקשורתי בזמן שיש בחירות, באותו רגע שומר הסף מאבד את האינטגריטי שלו ומחליש את הדרג המקצועי ואת היכולת שלו לדבר ובעתיד. הם נכנסים לקלחת הפוליטית. מי שבאמת יכול ואחראי לפתור את הבעיה זו לא התקשורת אלא היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה".

 

בסיום דבריו הביע באב"ד אופטימיות באשר ליחסי ישראל ארה"ב תחת ממשל ביידן, "אני מאמין שנראה שינויים אך הם יהיו קלים. מערכות היחסים בין ישראל וארה"ב חזקות מכל נשיא כזה או אחר, מה עוד שהנשיא הנוכחי הוא אוהב ישראל, וגם הבכירים בממשל. יהיה מאתגר ויצטרכו לעבוד על האיזון בין הצדדים – אך בסופו של דבר אני מאמין שתהיה מערכת יחסים טובה בין ישראל וארה"ב".

 

 

בתמונה: רו"ח אריה ביגר, עו"ד ארנון שגב, עו"ד גיא גיסין, גיא פישר, ד"ר גל אביב, עו"ד ורד אורן, חסאן טופארה, טל קדם, ירון דייגי, עו"ד מנחם גורמן.בתמונה: רו"ח אריה ביגר, עו"ד ארנון שגב, עו"ד גיא גיסין, גיא פישר, ד"ר גל אביב, עו"ד ורד אורן, חסאן טופארה, טל קדם, ירון דייגי, עו"ד מנחם גורמן.
 

 

 

האם שוק ההון יכול להמשיך ולשגשג גם בשנת 2021?

 

הדיון בפורום בכירי שוק ההון סבב סביב השאלות המרכזיות שהעסיקו ויעסיקו את בכירי הענף בשנה שחלפה ובשנה הבאה. אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות בית השקעות נשאל לגבי האינפלציה האפשרית בעקבות הדפסת הכסף המסיבית ולגבי עליות שערים אפשריות בעתיד, "כן, תהיה עלייה באינפלציה. ישנם שני שינויים טקטוניים: ראשית, הממשלות נכנסו לתמונה והזרימו הרבה כסף ויש גירעון גדול. שנית, הבנקים המרכזיים אומרים שהם לא יעלו את הריבית אלא אם הם יהיו חייבים לעשות זאת. זה אומר שזה לא יקרה. יש הרבה כסף וברגע שהמשק ייפתח הוא יצא. בגדול, סך תשלומי השכר במשק גדלו וזה אומר שיש כסף להוציא. יש מקום לעליות שערים נוספות בבורסה ותהיה עליה גם בכלכלה הריאלית. וכן, תהיה עליה באינפלציה. במובן מסוים ארצות הברית נהיתה איטליה, יש להם 150% חוב תוצר, לבנקים יש רצון לשחוק את האינפלציה כדי להילחם בכך. לגבי השקל, הכוחות שפועלים לטובתו, כמו הייצוא, ממשיכים להיות חזקים. הייצוא גדל, יש משקיעים שמתעניינים באגרות חוב וכו' השקל עדיין שומר על מעמד חזק".

 

אבישי קרואני, מנכ"ל, פעילים ניהול תיקי השקעות התייחס למצב שוק ההון בשנה הקרובה בעולם ריביות ריאליות שליליות ועל רקע השפע שקיים בשוק, "אנחנו אופטימיים לגבי שוק ההון בארץ ובעולם השנה. העולם של ימינו הפך לעולם של ריביות ריאליות שליליות בטווח הבינוני והארוך – זו תופעה חדשה בעולם הפיננסי, יש שפע של נזילות וכספים נמצאים בעמדות המתנה להשקעה. חלק ניכר מהזרמות הכספים לא הופנה לביקוש של מוצרים אלא להגדלת חיסכון וחלק מהחיסכון הופנה לאפיקים פיננסיים – האפיק המנייתי הראה תשואות יפות בשנה שעברה וזה כנראה עתיד להמשיך הלאה".

 

טל קדם, מנכ"ל, הראל פיננסים נשאל על המגמות המרכזיות בעולם ההשקעות ב-2021, "2020 הייתה שנה תנודתית והייתה בסופו של דבר שנה חזקה ברוב השווקים. המגמה ממשיכה גם בינואר, אם כי אנחנו משוכנעים שיגיע תיקון, מימוש, אולי ירידה של 10% בחודש אחד ואולי ירידה הדרגתית שתתבצע לאט לאט. אני חושב שב 2021 צריך להתחיל לדבר על סקטורים, יהיו כאלה שיעבדו מעולה ויהיו כאלה שיממשו וימומשו וירדו חזק".

 

עו"ד אילנית לנדסמן- יוגב, שותפה מנהלת תחום שוק ההון, במשרד הרצוג פוקס נאמן התייחסה לנושא ההנפקות, "היו ב-2020 שתי מגמות חשובות בשוק ההון, ראשית, היה הייפ של הנפקות, הרבה מעבר למה שצפינו. ההנפקות הפכו להיות יותר ויותר גלובליות כניסה של משקיעים בינלאומיים לבורסה בתל אביב, והשני הוא השימוש בהצעה לא אחידה, כלומר באמצעות הזמנות, בבוק, ולא באמצעות מכרז כמו שהיה נהוג קודם. היו כבר כמה וכמה הנפקות כאלה, ויש עוד לא מעט בדרך. יש הרבה חברות טכנולוגיה שנכנסות לתחום הזה, וזה נותן "בוסט" כיון שזה גם נותן וודאות לעצם קיומה של הנפקה. בנוסף, זה ככל הנראה מעלה את מחיר ההזמנה, כי הזרים נותנים הצעות יותר גבוהות. וכדי להיערך להמשך המצב של הימצאות הנגיף, החברות הציבוריות, מעבר להיבטים הכלכליים, ההנהלות חייבות לעשות חשיבה מחודשת ולהיערך - איך נכון להמשיך, השימוש באמצעים טכנולוגיים, הביטוחים, ההיערכות להשתלטויות ואירועים מיוחדים שככל הנראה יהיו".

 

עו"ד שירי שחם, שותפה וראש מחלקת שוק ההון, במשרד יגאל ארנון ושות' התייחסה לחברות ההייטק הישראליות המבצעות הנפקות בבורסה "אחרי תקופה ארוכה פתאום הבורסה בישראל נפתחה בפני חברות ההייטק הישראליות וההזדמנות לגייס פה כסף מפתה אותן, מצד שני הן חוששות מהשינויים שיחולו כתוצאה מהמעבר להיות חברה ציבורית. אנחנו אומרים לחברות שבכל מקרה חלים שינויים כרגע ושבבורסה בישראל יש רק סוג אחד של מניות וכל זכויות הוטו יפסקו. יש להן פחד לא מוצדק מוויתור על האקזיט אקזיט ואנחנו מסבירים לאנשי החברות כי גם חברות ציבוריות נקנות על ידי רוכשים, זה אפשרי ולא מסובך לקנות 100% מניות מחברה ציבורית. בנוסף, אני ממליצה שאת ההנפקות החדשות יש לכתוב גם באנגלית. זהו מהלך שמתאים לחברות הייטק שמתכננות בעתיד להיקנות על ידי חברות גדולות מחו"ל".

 

עו"ד ורד אורן, שותפה, במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות' התייחסה לעתיד מגמת ההנפקות ולעתיד שוק ההון, "נראה גידול בהנפקות, במיוחד ב- IPO, אנחנו רואים גידול בכמות הצעירים שסוחרים בב

ורסה ונראה ריבוי של הנפקות וחברות שבעבר לא היו נכנסות לשוק ההון, או שלא היו נכנסות בשלבי הפיתוח, כולל חברות פינטק, ביומד, הייטק שכבר נכנסות לשוק ההון. שוק ההון חווה את אחת השנים החזקות בהיסטוריה שלנו, האתגר יהיה לצלוח את האתגרים ולשמור על הסנטימנט החיובי שהיה בשווקים במיוחד על רקע אי הוודאות הפוליטית בארץ ובעולם. החיסון מעורר ציפיות בכל השווקים ועל רקע הרפורמות השונות בארה"ב יש ציפייה שבשנת 2021 ימשיכו להיות הרבה הנפקות. כדי לרתום את שוק ההון לשיפור מצב המשק יש לבצע מספר פעולות כולל, הנפקה של חברות ממשלתיות, רפורמה במיסוי, עידוד משקיעים מוסדיים לעידוד פרויקטים של תשתיות דרך שוק ההון. התקציב הוא כלי לרתום את שוק ההון לסייע לעזור להתאוששות המשק".

 

רונן מנחם, כלכלן הראשי, בבנק מזרחי טפחות התייחס לתחזיות החזרה הגלובלית והמקומית לצמיחה במחצית השנייה של שנת 2021, "כהנחת עבודה אנחנו מאמינים שנראה צמיחה גלובלית במחצית השנייה של שנת 2021, בהתחלה בארה"ב ואח"כ באירופה. אנחנו בנויים לצמיחה גם כאן ואני מקווה שעד אז תהיה וודאות למשקי הבית ולחברות בעקבות אישור תקציב ממשלתי וקביעת מדיניות כלכלית. לגבי המגמות בשער החליפין, אני תומך בצעד של בנק ישראל לרכישת המט"ח ותהיה לו השפעה חזקה השנה. האמירה והנוכחות שלו תעשה עבודה ותשפיע. גם השינויים במשק בארה"ב יגרמו להתחזקות הדולר מה שיסייע ליצוא ולשאר המשק".

 

רמי דרור, מנכ"ל, הלמן אלדובי התייחס באופן כללי למטבעות הקריפטו ובאופן פרטני למטבעות הדיגיטליים אל מול הדולר, "אחד הדברים המבדלים את הביטקוין אל מול הדולר זו העובדה שההיצע של הביטקוין מוגבל לעומת הרבה הדולרים שמוזרמים לשוק. בעשור האחרון הונפקו טריליון דולר ובשנת 2020 היצע הכסף גדל פי שלוש מכל מה שהיה לפני כן, הדולר אמור להמשיך להיחלש מנגד הביטקוין הופך להיות יותר לגיטימי. השווי שהוא הגיע אליו היום הופך אותו לכזה שגם גופים מוסדיים מסתכלים עליו וכנראה שהוא יתחזק. מבחינת טרנדים של אפיקי השקעה הרי שלדעתי נראה השנה עוד השקעות באפיקים אלטרנטיביים.

איל דבי, מנהל דסק מחקר מניות, בלאומי שוקי הון התייחס לצפי לשנה הקרובה בבורסות והביע אופטימיות, "ללא ענפי הטכנולוגיה והמזון הרי שהשוק נשאר באותו המקום. בהסתכלות על שוק המניות לקראת השנה הבאה ולאור המדיניות הכוללת ריבית נמוכה, גם אותם סקטורים שחטפו כמו אנרגיה, נדל"ן וכו' יתאוששו עם השפעת החיסונים והתאוששות המשק, כאשר ענף הטכנולוגיה ימשיך להשפיע לטובה".

 

עו"ד ארנון שגב, מייסד ושותף מנהל, במשרד ארנון שגב ושות' משרד עורכי דין דיבר על מגמות ההשקעה של המוסדיים בשנת 2021, "אנחנו רואים מגמות השקעה מצד המוסדיים בתחום ההייטק. כסף מוסדי נכנס לחברות הייטק ומגיעה מילה טובה לפעילות רשות החדשנות שעודדה גופים מוסדיים להיכנס להשקעות ישירות בחברות הזנק. אנחנו רואים את הגופים המוסדיים מחפשים השקעות בחברות הייטק בסכומים של מיליוני דולרים. אני מעריך גם שנראה כסף מוסדי נוסף נכנס לתשתיות".

 

בתמונה: ניסן דר, רו"ח קובי שטיינמץ, רונן מנחם, רמי דרור, שי באב"ד, עו"ד שירי שחם, רו"ח שלומי ברטוב, עו"ד שלומי תורג'מן.בתמונה: ניסן דר, רו"ח קובי שטיינמץ, רונן מנחם, רמי דרור, שי באב"ד, עו"ד שירי שחם, רו"ח שלומי ברטוב, עו"ד שלומי תורג'מן.

 

שלומי בר טוב, מנכ"ל, פאהן קנה יועצים התייחס לתובנות העיקריות בשוק העסקאות והמיזוגים בשנה החולפת ולקראת השנה הבאה, "על אף משבר הקורונה ראינו בשנת 2020 כמות גדולה של עסקאות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה. מצד שני ראינו ירידה משמעותית באקזיטים של חברות טכנולוגיה, אם כי הפיצוי הגיע בכמות ההנפקות. אנחנו רואים את המשך המגמה בשנת 2021. הבורסה בתל אביב משמשת תחליף מסוים לאקזיטים. אני חושב שיהיה מעניין לבחון את התמודדות החברות עם הקורונה, אם עשו תהליכי ייעול, אם נהנו ממענקי המדינה. יהיה מעניין לראות את בדיקות ירידות הערך ואז נוכל לראות את ההערכות הפרטניות של כל החברות".

 

 

עו"ד מני גורמן, שותף בכיר, במשרד שטיינמץ, הרינג גורמן ושות' עורכי דין התייחס לדבריו של שי באב"ד בהקשר לפנייתם של שומרי הסף לתקשורת במקום למבקר המדינה ויועמ"ש, "אני לא חושב שיש מבקר מדינה לפנות אליו והיועץ המשפטי עסוק בדברים יותר חשובים. זו אמירה תלושה. קרן טרנר עשתה עבודה נפלאה במשרד התחבורה"

 

ירון דייגי, מנכ"ל, הראל קרנות נאמנות, התייחס להשפעת החיסונים על המניות ב 2021 ןלקרנות נאמנות, "מה שלמדנו בשנת 2020 זה שלא תמיד יש קשר בין החיסונים לעליות בשוק ההון. מה שמשמעותי הוא המשך הדפסת הכסף הרבה והתשואות השליליות. קרן נאמנות היא מוצר המעניק את מערכת השקיפות והבטחון הגבוהה ביותר שיש עבור הלקוח. התמקדנו בעבר בארה"ב ובטכנולוגיה וצריך להסיט כספים לשווקים מתעוררים אחרים"

 

אורן שקדי, סמנכ"ל כספים, ב'מימון ישיר' התייחס להשפעת הקורונה על מימון חוץ בנקאי, בדגש על עולם הרכב, "נכון שהרבה גופים פיננסים עשו הפרשות, גם אנחנו, אבל לא רואים פגיעה משמעותית - ונכון שזה קשור לתשלומי ההעברה של הממשלה – אבל אם ניקח את עולם האשראי לרכב אז אין ספק שהעובדה שיש בטוחה גורמת שאנשים לשלם את החוב שלהם. נושא האשראי לרכב נבדק בעבר וזה הענף שנפגע הכי פחות במשבר 2008, מדובר באשראי יחסית נמוך בהיקף וכמובן רכב זו בטוחה שכל אדם צריך, בטח בתקופת הקורונה. מספר כלי הרכב מותאם עם מספר האנשים אשר מורשים לנהוג – אנשים צריכים רכב ויוותרו על דברים אחרים לפני שיוותרו על הרכב שלהם"

 

עו"ד אילן ג'רזי, מנהל מחלקת שוק ההון ושותף בכיר, במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ פירט על תחומי הפעילות שיובילו בשנת 2021 את גיוסי ההון, "גם ב 2021 יבלטו ענפי הטכנולוגיה ואנרגיה ירוקה. יש מגוון נושאים טכנולוגיים בהם לישראל יש יתרונות מובהקים כמו ענפי הסייבר, טכנולוגיית רכב, גיימינג, מטבעות קריפטוגרפים ועוד המעוררים עניין ומשקיעים מישראל וארה"ב. תהיה התעניינות שם בחברות הובלה, תרופות, ביו מד וגם בנושא עבודה מרחוק. אני רוצה להגיד מילה טובה על הבורסה: רואים איך יש תהליכים ומנגנונים שמקרבים בין הבורסה למשקיעים ולחברות".

 

ד"ר גל אביב, מנכ"ל, בלנדר ישראל התייחס לכניסת חברות טכנולוגיה לשוק ההון, "ברמה ההוליסטית יש שינוי מגמה עולמי. חברות טכנולוגיה הן מראש יעילות מאוד ויש להן קצב גידול משמעותי ורמת הכנסות הגדלה משנה לשנה. יש הבנה בשוק ההון שחברות שכאלה מקבלות הרבה כוח והתקדמות גם ברמת המכפילים. בישראל קרה שינוי משמעותי, בעבר שוק ההון המקומי לא ממש נספר אך פתאום נוצרה הבנה שיש מקום לחברות הייטק. הפכנו לבנק כלל אירופאי דיגיטלי ושוק ההון הביא לנו צמיחה ראויה. חבל שבעבר כל הכסף הלך לחו"ל ועכשיו אני מקווה שהכסף יישאר כאן".