לעיתים, אנו, או מי מיקירנו, ניזוק בצורה משמעותית מהליך רפואי שעבר. במקרה שכזה, אנו מעוניינים לדעת מה עלינו לעשות על מנת לממש את זכאותנו לפיצוי, ועוד קודם לכן, לבחון האם כלל קמה לנו הזכות לדרישה כזו.

חשוב להבין, לא תמיד כאשר נגרם נזק כתוצאה מהליך רפואי, הדבר מזכה בפיצוי. המקרה בו יהיה זכאי נפגע לפיצוי, הוא מצב בו נזקו נבע עקב רשלנות רפואית של הצוות הרפואי. טבעי, כי אדם שאינו רופא מומחה, לא יוכל להסיק מסקנה בדבר הסיבות לנזק שנגרם. משכך, נפרט במסגרת טור זה, מה על נפגע או בני משפחתו של נפגע לעשות, עת הם סבורים כי נזקו נבע מרשלנות רפואית.

הצעד הראשון: פנייה למשרד עו"ד העוסק בתחום

כמו בכל נושא שטמונה בו מקצועיות, כך גם בירור משפטי בדבר קיומה של עילת תביעה ברשלנות רפואית, הוא עניין שעל עוה"ד שעוסקים בתחום לבצעו. וכך, הנפגע או בני משפחתו יפעלו להגיע לפגישה במשרדו של עורך הדין, ובמהלך פגישה זו יקשיב עורך הדין לסיפור המקרה, ויוכל לפרט בפני הנפגע ומשפחתו מהי הדרך הנכונה להתקדם לבירור מקצועי של המקרה. ברוב המקרים בהם יש מקום לבירור, הצעד השני, יהיה איסוף הרשומה הרפואית.

הצעד השניאיסוף הרשומה הרפואית

לאחר הפגישה הראשונית במסגרת לקח על עצמו עורך הדין את הטיפול בתיק, הוא יפנה לאיסוף מלוא התיעוד הרלבנטי לנפגע ולמקרה. זאת שכן גם אם הנפגע ובני המשפחה הגיעו עם תיעוד רפואי, הרי שלרוב הוא אינו מכיל את כל התיעוד אלא את סיכומי הטיפול בלבד. פעמים רבות, המסמכים החשובים ביותר מצויים בתיק הרפואי עצמו שאינו מונפק לחולה בעת שחרורו. לאחר שעורך הדין יסיים את איסוף התיעוד הוא יפעל לעבור לצעד השלישי והוא היוועצות עם מומחה רפואי.

הצעד השלישי: חוות הדעת הרפואית

תביעה משפטית בגין רשלנות רפואית ייחודית מעט בנוף המשפטי כך שבמסגרתה עצם עילת התביעה מקורה לא בטענה משפטית דווקא, אלא בטענה רפואית. משום כך, על מנת שעורך הדין המייצג ידע האם קמה למרשו עילת תביעה, הוא יפנה למומחה רפואי הרלבנטי לתחום ויוועץ עמו בנוגע לטיב הטיפול שקיבל מרשו. לרוב, צעד זה מתחלק לשניים. הראשון נקרא "חוות דעת ראשונית", בו המומחה מעניק לעורך הדין את חוות דעתו הראשונית בדבר קיומה של עילת תביעה, בטרם ערך חוות דעת רפואית להגשה לבית המשפט. צעד ביניים זה נועד לחסוך עלויות ללקוחות שכן ככל והמומחה יסיק כי לא קיימת עילת תביעה, אין כל סיבה שהנפגע ומשפחתו יממנו עלות של חוות דעת רפואית ערוכה לבית המשפט (שעלותה יחסית גבוהה). רק במקרה בו חוות הדעת הראשונית תומכת בטענות רשלנות, נגיע לשלב הביניים השני והוא עריכת חוות דעת רפואית לבית המשפט. כאשר זו ערוכה ומוכנה, ניתן לעבור לצעד הרביעי והוא הגשת התביעה.

הצעד הרביעי: הגשת תביעת רשלנות רפואית

והנה אנו במצב בו קיים עו"ד מייצג, נאספה הרשומה הרפואית, ואף קיים מומחה אשר ערך חוות דעת רפואית שתומכת בטענותינו בדבר קיומה של רשלנות רפואית. בשלב זה ניתן להתקדם ולערוך כתב תביעה לבית המשפט. בכתב התביעה יפרט עורך הדין את כל סיפור המקרה, תוך הצגת טענותיו המשפטיות והרפואיות ותוך הגשת המסמכים הרלבנטיים שיתמכו בתביעה כגון חוות הדעת, מסמכים רפואיים ועוד. חשוב לומר, כי בתיקי רשלנות רפואית לא מציינים סכום תביעה, והסכומים היחידים שיפורטו בו הם סכומים עבור נזק מיוחד (נזק לעבר). כמו כן, חשוב לומר כי ישנה חשיבות בבחירת בית המשפט אליו תוגש התביעה וזאת בהתאם להערכתנו בדבר גובה הפיצוי הצפוי. תיקים בהם הפיצוי הצפוי הינו עד 2.5 מיליון שקלים יוגשו לבית משפט השלום ותביעות שצפי הפיצוי בהן גבוה מ 2.5 מיליון יוגשו לבית המשפט המחוזי.

הצעד החמישי: ההליך המשפטי

לאחר שהוגשה התביעה וחוות הדעת, יוגשו לבית המשפט גם כתב ההגנה וחוות הדעת מטעם הנתבעים בתיק. במצב זה למעשה מתחיל ההליך המשפטי להתקדם. זהו למעשה השלב החשוב ביותר אשר יוביל אותנו לעבר פסק דין אשר יקבל את תביעתנו לפיצוי, או למקום בו התביעה תידחה ולא יכירו בזכאותנו לפיצוי. חשוב להבהיר כי ניהול ההליך המשפטי הינו שלב מעמיק, והוא טומן בחובו פעולות משפטיות רבות.

מה שחשוב לכתוב בכל הנוגע להליך המשפטי בתביעות רשלנות רפואית הוא, שבמרבית המקרים, לאור מורכבות התביעות, מגיעים הליכים אלו לניסיונות פתרונם באמצעות תהליכי משא ומתן מקצועיים כגון ישיבות גישור, או אף פניה לבית המשפט בהגשת תחשיבי נזק למען קבלת הצעה מבית המשפט למען מתן עזרה לצדדים להגיע לכדי הסכמות. תביעות רשלנות רפואית רבות מצליחות להוביל להסדרי פשרה ראויים אשר מחד מעניקים לנפגע ומשפחתו פיצוי ראוי, ומנגד מונעים את הצורך בניהול הליך מלא עד לפסק דין, דבר הכרוך בזמן רב ובסיכון משפטי, אשר כמובן שונה מתיק לתיק. חשוב מאוד במסגרת ההליך המשפטי להיות בקשר מתמיד עם עורך הדין המייצג, אשר ידאג לעדכן ולהסביר בדבר התנהלות התיק והדרכים הנכונות שיש לפעול בהן בכל זמן נתון. זכרו, המטרה של עורך הדין הינה להוביל לתוצאה הטובה ביותר עבורכם. לפיכך, סביר שבמהלך החלטות עקרונית עורך הדין יאמר את דעתו וימליץ על ההחלטה הנכונה, לדוגמא, האם להסכים לפשרה שעל הפרק אם לאו, ועוד. בסופו של יום, ההחלטה הינה של הנפגע או משפחתו (תלוי בסוג התיק). ההליך המשפטי יסתיים בסופו של דבר ברובו באחד מאלו: פסק דין המקבל את התביעה ופוסק פיצוי, פסק דין הדוחה את התביעה או פסק דין שנותן תוקף להסדר פשרה בין הצדדים.

לסיכום, ייתכן והפירוט דלעיל הובן במלואו, בחלקו, ואף ייתכן וחלק מהדברים שנאמנו לא היו מובנים דיו. אין זה צריך לשנות בדבר התנהלות נכונה של לקוחות שסבורים שנפגעו בעקבות רשלנות רפואית. העצה הכי חשובה והיא זו שלמעשה תהפוך את כל ההמשך עד לתוצאה, למלחמה משפטית ראויה, היא הצעד הראשון. פנו למשרד עו"ד העוסק בתחום הרשלנות הרפואית. העניקו את הזכות לייצגכם לעו"ד אשר אתם נותנים בו אמון מקצועי ואישי. מפה ואילך, ישנם גורמים שונים שיוכלו לשנות את דרך המלחמה אל עבר הפיצוי המגיע לכם, אבל כל עוד מלחמה משפטית זו תעשה במקצועיות, בהגינות ובאנושיות, סביר כי התוצאה אליה תגיעו תהיה הנכונה בנסיבות העניין. כעורכי דין העוסקים בתביעות רשלנות רפואית, איננו יכולים להבטיח מזור או בריאות ללקוחותינו. אך דבר אחד אנו יכולים להבטיח, שנעשה את כל שביכולתנו על מנת להילחם על זכויות לקוחותינו בצורה הכי מקצועית שאפשר. ולכם, נפגעים או בני משפחה שאינם יודעים כיצד להתקדם או אם בכלל קיימת להם עילת תביעה, אל תהססו לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום. זו זכותכם המלאה, ואף חובתכם המוסרית לוודא כי מה שארע לכם או ליקירכם לא נבע בשל רשלנות של צוות רפואית. וככל וכן, אין כל סיבה להימנע מלדרוש את מלוא הפיצוי לו אתם זכאים. ואנו, כעורכי דין העוסקים בתחום, כאן על מנת לעזור לכן להגיע לשם.

 

עו"ד רן שפירא – שותף במשרד עוה"ד אלמוג–שפירא