ממשל תאגידי הוא מכלול המנגנונים אשר עומדים לרשות הדירקטוריון וההנהלה הבכירה בארגון בבואם להתוות ולנהל את פעילות הארגון. ממשל תאגידי אפקטיבי, בד בבד עם שמירה על סטנדרטים נאותים של גילוי ודיווח מהווים אמצעי עוצמתי לעידוד השקעות ולצמיחת הארגון. אחד הכלים החיוניים לאפקטיביות הינו שימוש בביקורת פנימית וחקירתית הפועלת ליצירת שקיפות וניהול תקין המחזקות את הארגון. פאהן קנה ניהול בקרה פועלת לאורך שנים עם לקוחותיה בתחום הביקורת הפנימית והחקירתית. בזכות עבודה יסודית ומקצועית, היא ממוקמת בראש טבלת הדירוגים בקרב משרדי רואי החשבון.

תהליך קבלת ההחלטות בדירקטוריון ובהנהלה הבכירה נסמך בכבדות על דיווח תוצאות הפעילות ועל הבנת אופן התפקוד ואפקטיביות הביצוע של היחידות השונות בארגון. נראה אם כך כי קיימת חשיבות קריטית לאיכות ולרלוונטיות של הדיווח אשר עולה אל מקבלי ההחלטות בארגון ויתרה מכך לאובייקטיביות הדיווח לעניין נאותות התפקוד של היחידות השונות בארגון. במקביל, ההנהלה רוצה לוודא כי יש לה כלי שליטה ובקרה מתאימים שיאפשרו לה לנווט את החברה ולהטמיע את הנחיותיה בקרב העובדים. כלים אלו מהווים את כלי הממשל התאגידי.

מודל COSO לבקרה פנימית מהווה כיום את המתודולוגיה המובילה בעולם בתחום זה. הוא מספק שלוש קטגוריות של יעדים להיבטים השונים של פעילות ארגון: יעדים תפעוליים, יעדי דיווח ויעדי ציות. שלוש הקטגוריות הללו טומנות בחובן את כלל התהליכים שבפעילות הארגון וניהולם התקין של תהליכים אלה מצריך בקרות נאותות אשר תאפשרנה הפחתת הסיכונים להשגת מטרות הארגון לרמות סבירות. מודל COSO מכתיב בנוסף חמישה עקרונות אשר באמצעותם ארגון יקיים מערך בקרה פנימית אפקטיבי: מתן חשיבות לסביבת הבקרה מצד הנהלת העל של הארגון בהיבטים של יושרה ערכים אתיים ועצמאות דירקטוריון הארגון, זיהוי והערכת סיכונים, פעילויות לשמירה על אפקטיביות הבקרות בתהליכים השונים, פעילויות ניטור של תפקוד מרכיבי הבקרה הפנימית ומתן תגובה הולמת לשמירה על אפקטיביות והשגת או הפקת מידע רלוונטי ואיכותי לצורך ניהול הארגון.

המבקר הפנימי הוא הפונקציה אשר אמונה על בחינת הניהול התקין, טוהר המידות, החיסכון, היעילות, השמירה על נכסי הארגון והשמירה על הציות להוראות חוק ורגולציה. חשוב להדגיש כי המבקר הפנימי ממונה על ידי דירקטוריון הארגון בהמלצת ועדת הביקורת ומתוקף כך, משמש כפונקציה אובייקטיבית הבודקת את כל מערכי הבקרה האחרים בארגון. מכאן נובעת חשיבותו הרבה למערך הבקרה הפנימית בארגון וליכולתם של הדירקטוריון וההנהלה הבכירה לקיים תהליך נאות של קבלת החלטות.

חוק הביקורת הפנימית התשנ"ב – 1992 חוקק בעקבות דו"חות מבקר המדינה אשר הצביעו על ליקויים ניכרים במשרדי ממשלה ובמקביל - אירועים של טוהר מידות, בזבוז ופשיטות רגל במגזר העסקי. הוראותיו העיקריות של החוק הן חובת עריכת ביקורת פנימית בכל גוף ציבורי, דרישות הכשרה מקצועית וגישה למידע. החוק הטיל חובת ביקורת פנימית בכל חברה ציבורית, בנקים, גופים הניזונים מתקציב המדינה וגופים מוסדיים. במרוצת השנים הורחבה תחולת החוק על עמותות גדולות, חברות ממשלתיות, קופות חולים, מועצות דתיות ובנק ישראל.

מטרת חוק הביקורת הפנימית היא למסד ביקורת פנימית נאותה בארגונים שלדעת המחוקק יש חשיבות ציבורית לפעולה תקינה שלהם. כ-30 שנים לאחר שחוקק, יתכן ויש צורך ליצוק פרשנות נוספת לחוק, שתגדיר את המשאבים הנחוצים לארגון להשקיע בביקורת פנימית, התקנים ומעמד המבקר בארגון.

 

מאת רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל, פאהן קנה ניהול בקרה