בימים אלה מפרסמת רשות המיסים טיוטת עמדות חייבות בדיווח, בין היתר גם במיסים עקיפים (מע"מ ומכס) המהוות פרשנות של רשות המיסים לחוק. עוסק אשר ינהג בניגוד לעמדות אלה, חייב לדווח על כך לרשות, ומן הסתם להזמין לעצמו "ביקור" של מבקרי המס. מאידך, אם חושב הוא שעמדת הרשות איננה נכונה, אך אין הוא מעוניין בביקורת, והיות ומדובר לדוגמה במס ערך מוסף, יכול הוא לגבות את המע"מ מהלקוח, הצרכן הסופי ולשלמו לרשות. לכאורה, עוסק ישר המציית לחוק, אם יעשה זאת, יפעל בהתאם לציפיית רשות המיסים ממנו. אלא, שלאחרונה ניתן פסק דין של ביהמ"ש העליון לפיו העוסק הזה חשוף לתובענה ייצוגית. לא זו אף זו, בתובענה כאמור יכול הוא למצוא עצמו זכאי אך לשיפוי חלקי מאת המדינה, ואם ייהנה משיפוי מלא, הרי בכך , אנו גוזרים דין שונה למדינה, וחשיפה לתקציב המדינה, בין המיסים העקיפים, בהם הצרכן תובע את העוסק, למיסים הישירים, בהם תמיד המדינה היא הנתבעת, וספק אם זו הייתה כוונת המחוקק.
פסק הדין של בית המשפט העליון (ע"א 7115/14 בענין שרון סירוגה- ברניר ואח'), אשר ניתן לפני מספר חודשים, איחד שתי תובענות ייצוגיות, האחת נגד חב' אגד בעילה נזיקית בשל הפליה, והאחרת נגד החברות הסלולאריות בעילה שעניינה תשלום מע"מ על שרותי תקשורת המסופקים בחו"ל. ביהמ"ש קבע כי ההגנות המוקנות למדינה מכוח חוק תובענות ייצוגיות, הן דיוניות, ובהתאם חלות רק על המדינה כשהיא נתבעת בתובענה יצוגית, אך לא על גוף שאיננו רשות. כמו כן, נקבע כי בידי גוף פרטי שנתבע בתובענה ייצוגית להגיש נגד הרשות תביעת השתתפות או שיפוי, ככל שיש בידו עילה לכך. זאת, בין באמצעות הודעת צד ג' במסגרת התובענה הייצוגית, ובין בדרך של הגשת תביעה נפרדת. לכאורה, פסק הדין שאיחד שתי תובענות ייצוגיות, בסוגיות נפרדות ושונות, מאפשר לנתבע בתובענה הייצוגית, להגיש הודעת צד ג' נגד רשות ובכך מעניק לאותו נתבע הגנה מאת המדינה, עם זאת קביעת פסק הדין, שההגנות החלות על המדינה לא יחולו על עוסק אשר נהג על פי עמדת המדינה, יוצרת חשיפה לעוסקים ולמדינה, ושוני שעל פניו אינו מוצדק בין המיסים העקיפים והישירים (במיסים הישירים המדינה היא תמיד הנתבעת וזכאית לכל ההגנות הקיימות).
ובמה דברים אמורים ? למדינה כשהיא נתבעת בתובענה יצוגית, שעניינה שהוא השבת מס, קיימות הגנות מיוחדות. אם המדינה מודיעה על הפסקת גביית המס בגינו הוגשה התובענה, לא תאושר התובענה היצוגית, ואם מתנהלת התובענה, אין לחייב את המדינה בהשבה לתקופה העולה על 24 חודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה. סייגים אלה נבחנו בבג"ץ שני כהן, ושם נפסק כי מדובר בהוראות היוצרות איזון עדין בין הרצון להשתמש בתובענה היצוגית ככלי להרתעת הרשות הציבורית, למניעת והפסקת גביה בלתי חוקית, לבין הרצון למנוע פגיעה קשה בניהול התקציבי של הרשות.
פסק הדין החדש בעניין החברות הסלולאריות, יוצר בעצם אבחנה ושוני באיזונים אלה, בין המיסוי הישיר למיסוי העקיף. כשענייננו במס ערך מוסף (מיסוי עקיף), תמיד ישנו עוסק שגובה את המס מהצרכן הסופי התובע בתובענה היצוגית, בהתאם תמיד ניתן יהיה לתבוע את העוסק, לחמוק מההגנות בחוק המוקנות למדינה, והמדינה, אם יתברר שטעתה בפרשנות החוק, תיאלץ לשאת בהשבת מלוא המס שנגבה, מכח דיני עשיית עושר. יודגש בעניין זה, שישנה כאן עקיפה לא רק של ההוראות היחודיות בחוק תובענות יצוגיות, אלא גם עקיפה של ההוראות היחודיות של חקיקת המס, בדבר הדרך לערער על תשלום המס, תקופת הדרישה להחזר מס ששולם ביתר, ועוד.
אך, הבעיה המשמעותית יותר ביישום הלכות אלה, היא יצירת מילכוד לעוסק. כאמור לעיל, לא רק תוצאה שעלולה להיות בעייתית בתובענה הייצוגית, אלא , מדובר בהשלכות בעייתיות ביחס לאופן התנהלות עוסקים מידי יום ביומו. נניח, מחר מוציאה רשות המיסים הנחיה לגבי צמח מסויים, כי אין הוא מהווה עשב תיבול, ובהתאם הוא חב במע"מ מלא, ואינו זכאי למע"מ בשיעור אפס כפירות וירקות, או קיימת לעוסק מחלוקת עם רשות המיסים האם הירק עבר עיבוד אם לאו, אם יגבה העוסק מע"מ מהצרכנים, יהיה העוסק צייתן, וינצל מסנקציות אזרחיות ופליליות, אך בכך חושף הוא עצמו לתובענה יצוגית, מול לקוחותיו. ספק , אם נכון הוא כמדינה להעמיד את העוסק בדילמות אלה. לא זו אף זו, אף תקציב המדינה נחשף כאן, בסוגיות בעלות היקפים כלכליים משמעותיים.
נדמה, שעל רשות המיסים ומשרד המשפטים לשקול תיקון חקיקה בסוגיות אלה, ואם לאו על בית המשפט, אשר לו נתונות סמכויות רחבות בתחום התובענות היצוגיות – למצוא את הדרך ההוגנת והיעילה לבירור הסוגיות, תוך שלנגד עיניו תעמוד, לא רק חובתו של עוסק, להתריע כשהוא חושב שרשות המיסים טועה, אלא בעיקר הבנה, שהמדינה היא האחראית להוראות הפרשנות והעמדות המוצאות על ידה, ובהתאם העוסק המציית לה, זכאי להגנה מלאה וגיבוי, לא רק מהרשות אלא גם מבית המשפט.
כותבת הטור: איריס וינברגר, שותפה וראש תחום מיסים עקיפים וסחר חוץ כולל תהליכי יבוא ויצוא במשרד הרצוג פוקס נאמן
קרדיט תמונה של איריס וינברגר – מושיק ברין
